חיינקה גלעד, ותיקת חברי וחברות הקיבוצים וממייסדי דפנה, מתה בגיל 110

חיינקה גלעד נולדה בשנת 1911 בליטא ועלתה לבדה לישראל. לדפנה הצטרפה בשנת 1932, כשזה עוד התגבש כגרעין הכשרה ב"גבעת מיכאל" בנס ציונה. שם הכירה את בעלה והזוג נישא והוליד שני ילדים ולאחר מכן אימצו ילד נוסף, שהגיע לבדו לארץ כיתום, בתום מלחמת העולם השנייה. בשנת 1939 עברו, יחד עם חברי ההכשרה, ליישוב הקבע של דפנה, כחלק ממבצע חומה ומגדל. משלושת ילדיה זכתה לתשעה נכדים ו-22 נינים. רוב חייה בקיבוץ היו מוקדשים לתחום חינוך הילדים. בגיל 63 הצטרפה למפעל הנעליים בדפנה, שם עבדה עד לפרישתה בגיל 97.

"היא עבדה כל החיים. הייתה לולנית, עבדה במטבח ובמשך קרוב ל-60 שנה הייתה מטפלת ועסקה בחינוך", סיפר בנה הבכור (יליד 1938), אליק גלעד. "עד גיל 97 היא הייתה קמה כל בוקר לעבודה ב-6:00 ונשארת פעילה עד 23:00 או חצות. היא המשיכה לעבוד עד שלילה אחד נפלה ואז החליטה לפרוש". חיינקה עברה להתגורר בדיור המוגן בקיבוץ והפסיקה לעבוד - אך לא הפסיקה להיות פעילה. "היא הייתה מעורבת בפעילויות ללא הרף. היא ידעה הכל, זכרה הכל והמשיכה להיות הרוח החיה בכל מקום", סיפר הבן, שהוסיף כי המוטו שלה והמתכון לחיים הארוכים היו האופטימיות, שמחת החיים שלה והעובדה שאהבה את כולם. "היא מעולם לא רבה עם איש. כולם מבחינתה היו אנשים טובים"

בשנה שעברה ציינה יום הולדת 110 בחגיגה מרגשת, כאשר למקום מגוריה הגיעו משלחות של מברכים: ילדי הגן הגיעו עם ציורים, ברכות ובלונים, בני הנוער שרו לה שירים ורקדו וחברי המשק הביאו מתנות וברכות.

משתתפים בצער המשפחה והקיבוץ, יהי זכרה ברוך.