חיים גורי, איש הפלמ"ח, המשורר והסופר הלך לעולמו

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, כתב עם היוודע דבר מותו של גורי בעמוד הפייסבוק שלו: "נדם קולו של דור! עם הסתלקותו בשיבה טובה של הסופר חיים גורי, נדם קולו של דור הפלמ"ח, הדור שנשא על כתפיו הצעירות את חלום הדורות הציוני. בשיריו המונומנטליים: הנה מוטלות גופותינו, באב אל וואד ושיר הרעות ביטא חיים גורי את כל מוראות מלחמת הקוממיות האכזרית ונתן לה הקשר והוויה. 

חיים גורי, בנוסף להיותו משורר בעל שיעור קומה, היה בעל אבחנה דקה וידע לאפיין בעברית עשירה מצבים מורכבים. בזכות מסלול חייו הייחודי שהוביל אותו למחנות העקורים באירופה החרבה שימש כראש גשר בין דור הצברים, מתוכו צמח לניצולי השואה שעלו לישראל לאחר הקמת המדינה. התנועה הקיבוצית מרכינה את דגליה לזכרו. נתנחם באוצר השירה האדיר שהותיר אחריו".

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, כתב עם היוודע דבר מותו של חיים גורי "בור נפער בלב. נחמה ואני מבכים הבוקר את לכתו של חיים גורי, המשורר הלאומי בן ימינו. איש שהיה לסמל. משורר העצמאות, משורר הרעות, לוחם ואיש רוח. מורה של חיים ומורה דרך. בן דור המייסדים שהיה למייסד של פרקי השירה והיצירה הגדולים שלנו ודרכם חיזק את המסדים הערכיים והמהותיים של קיומנו כאן כעם, כאומה. גורי היה גאוותינו. רוח שנשבה בגוף, בקיום היומיומי והשמיעה מילים של תבונה. של עוצמה. של מוסר. אהבנו אותו מאד. את חוכמתו וישראליותו. אליקה אחותנו, אנו מחבקים באהבה אותך, את הבנות, את הנכדים. נישא את מילותיו תמיד".

רחל רבין שהכירה את גורי מילדות סיפרה: "בעצם גדלנו באותה השכונה ולמדנו באותם בתי ספר – בית חינוך לילדי העובדים בתל אביב, שם חיים היה בכיתה מעלי ואחותו הגדולה הייתה בת כיתה של יצחק. בית החינוך היה בית ספר מאד מיוחד שהותיר חותם גדול על כל מי שלמד בו ויצר אווירה של חברות בין כל התלמידים. חלק מכך נוצר משום שזה היה בית ספר ברוח תנועת העבודה, שחינך לציונות והגשמה. לאחר מכן למדנו יחד שנה בבית הספר בקיבוץ גבעת-השלושה, אבל חיים עבר לשנת הלימודים האחרונה ל"כדורי". לא נשארנו בקשר מאד קרוב, אבל יצא לנו להיפגש ולדבר מידי פעם, פעם בטיול משותף בארה"ב, שם הייתי בביקור משפחתי. זה היה בעיקר קשר מאד מיוחד של זיכרונות עבר טובים". 

אורית גלאור, היום מנהלת מחלקת בריאות ורווחה בתנועה, הייתה קצינת להקת הנח"ל בין השנים 1972-73 ואף לה זיכרונות טובים ממפגש עם חיים גורי באותן שנים: "באותן שנים ציינו 25 שנה לפירוק הפלמ"ח והוחלט לרגל זאת על תוכנית מיוחדת ללהקה. הוריי, שהיו שניהם ב"הראל", הכירו את חיים גורי, אמי הכירה אותו כבר בילדותה. באתי הביתה וסיפרתי שאנחנו עושים את התוכנית ואני צריכה עזרה, אז אמי אמרה: אין בעיה נפגיש אותך עם חיים. ואכן, נפגשתי עם חיים בביתו, הוא התלהב והסכים לקחת חלק ולכתוב בתוכנית, אך ביקש לפני כן לפגוש את חברי הלהקה. הוא הגיע למפגש איתם ומהמפגש נולד השיר "הבלדה על יצחק שדה". חיים הגיע גם להופעת הבכורה של התוכנית בגבעת השלושה ושמח מאד מהתוצאה".