השבוע בתנועה הקיבוצית - פרידה משני ענקים

חתן פרס ישראל למפעל חיים, אל"מ (מיל.) צביקה לוי, האבא של החיילים הבודדים מטעם התנועה הקיבוצית, חבר קיבוץ יפעת, צנחן ולוחם, הלך לעולמו בקיבוצו, לאחר שנאבק בשנים האחרונות במחלת ה-ALS. 

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, ספד לו: "בשם חברי הקיבוצים ברחבי הארץ ובעיקר בשם יותר מעשרים אלף החיילים הבודדים שמצאו חדר ומשפחה בכל קיבוץ אליו הגיעו בזכותו של צביקה, אנו שולחים חיבוק גדול לנעמי אשתו ולילדים – עידית, דותן, מיכל ומעיין והנכדים. צביקה נלחם בצנחנים, לאחר מכן נלחם על כל חייל בודד ובשנים האחרונות נלחם על בריאותו. צביקה הלך מאתנו, אך רוח הנתינה והלב הגדול שלו, יישארו עמנו לעד. צביקה הקים ביחד עם התנועה הקיבוצית וחברי הקיבוצים מפעל חיים, אנחנו ממשיכים בדרכו ונמשיך מפעל ציוני וחשוב זה. 
  
צביקה לוי שירת שנים ארוכות בצנחנים בסדיר ובמילואים ובשנת 1995 גוייס בידי ראש אכ"א דאז האלוף יורם יאיר (יה יה) להקים את מיזם "החיילים הבודדים בתנועה הקיבוצית". במשך 21 שנים, כפעיל התנועה הקיבוצית, פעל צביקה בנמרצות ובנחישות שאין שנייה לה, יום אחרי יום, שנה אחר שנה, בחורף ובקיץ, בעתות שלום ובעתות מלחמה, ועשה לילות כימים בכדי להעניק טיפול מסור, מכל הלב, ליותר מעשרים אלף חיילים וחיילות בודדים ולמצוא להם בית בקיבוצים ברחבי הארץ. אלה שנולדו כאן ואלה שעלו ארצה לבדם. לכולם דאג צביקה למשפחות מאמצות בתוך הקהילות הקיבוציות התומכות, וזאת בתוספת לתנאים הבסיסים להם הם זכאים. בצד הדאגה הישירה לחייל הבודד פעל רבות להעלאת רמת המודעות הציבורית, לנושא היקר לליבו.

לפני שלוש שנים בגד גופו של צביקה. בתום סדרת בדיקות התברר שהוא לקה במחלת ה- ALS. לאחר תקופה ממושכת של אשפוז וחרף מגבלות רפואיות קשות חזר לתפקוד חלקי על כסא גלגלים כשחבריו הנאמנים סייעו בנהיגה ובניידות. גם כשהמחלה האיומה לא נעצרה, ולמרות שיכולת הדיבור נפגמה, צביקה לא ויתר על "הילדים שלו" - החיילים הבודדים ותוך מאבק עיקש בגוף החולה- בעזרת מכשור מתאים, המשיך בכל כוחותיו להגיע כשיכל, לתת עצות טובות ולסייע ככל הניתן למחליפתו.

ביום העצמאות ה-69 למדינת ישראל בשנת 2017 החליטה ועדת פרס ישראל להעניק לו פרס על מפעל חייו זה. 

צביקה ואני הכרנו לפני כ15 שנים, עת עבדתי בתנועה הקיבוצית והוא היה מגיח מעת לעת לאגף חברה, כרוח סערה בחיוכו המאיר וקולו הרועם ומשאיר את כולנו משתאים לנוכח האנרגיה החיוניות וחיפזון בדרך לעוד חיל בודד או משימה אחרת. במהלך השנים אימצנו משפחתי ואני לא מעט חיילים בודדים וצביקה היה שם בשבילנו בכל בעיה, לעצה, תמיכה וסיוע, בשגרה כמו גם במבצעים שונים בהם מפלס הדאגה עלה וצביקה היה שם לתמוך ולחזק. חיי המקצועיים היו אז במסלול אחר ומעולם לא העליתי בדעתי שאהיה ראויה יום אחד להיכנס לנעלי הענק הללו ולהמשיך את דרכו.

לפני כשנתיים וחצי, צביקה כבר היה רתוק לביתו ולכסא גלגלים, ואני נבחרתי להמשיך את דרכו. בחיל ורעדה אמיתיים חיכיתי לפגישה עימו לקבל את האישור במבט עיניו לבחירה בי להמשיך ולטפח את ה"בייבי" שלו. הפגישה בינינו לוותה בדמעות של שנינו, על מה שהיה ועל מה שיהיה ועל כל מה שהיה יכול להיות לו יכול היה להמשיך או לפחות להדרכני וללמדני את כל נפלאות דרכו.

יצאתי לדרך לא מוכרת, בעולם צבאי שלא היה עולמי כבר הרבה שנים, עם חששות לא מעטים אבל עם הרבה תמיכה מצביקה, מהתנועה הקיבוצית וממעגל החברים והקרובים לו.

בהצדעה, בהערכה ובאהבה אנו נפרדים מצביקה באופן מוחשי. בדרך הרוחנית אנו לא נפרדים, ואתה מלווה צעדיי יום יום וכל בוקר בקומי לעוד יום של עשייה ונתינה למען החיילים הבודדים בקיבוצים ובכלל. התחייבתי בפניך לא פעם ואני מתחייבת כאן קבל עם ועולם להמשיך ולתת מכל מרצי וככל יכולתי למען מתן בית חם לכל חיל בודד בקיבוצים, לטפח את סביבתו הפיזית, לחזק את תחושת הבית בעזרת המשפחות המאמצות בקיבוץ ותחושת ההשתייכות לקהילה הקיבוצית כולה.

לפני המון המון שנים בהיותי בן חמש עשרה. החלטתי לפרוש מהקריירה הדיפלומטית של הוריי. חיפשנו בית לפליטי משרד החוץ. בנות הדוד שלי ואני שכרנו בית ברחביה. היו שם המון ספרים. כל מה שאפשר היה לקרוא בעברית על ספרות כללית. אני ממש טבעתי. זה היה ביתו של עמוס עוז. אביו שלימד ספרות כללית גלה מרצון לאנגליה ועמוס הלך לחולדה.
דוב סדן סיפר שבחדרו של עמוס היה שלט "עמוס קלוזנר- סופר" שעמוס היה אז בן שמונה. אני התגוררתי בחדרו של עמוס ולא מצאתי את השלט. אך מאחורי הדלת מצאתי גיליונות של עיתון בית הספר, עיתון קיר שהוא ערך וכתב. כנראה שהיה אז בן עשר. מטעמים מובנים הערצתי את הילד שהיה צעיר ממני בשנה על שהלך לחולדה ולא נסע לאנגליה. לא ידעתי את כל הרקע. הערכתי את ההכרעה. אמרתי אז לעצמי שהוא בוודאי היה מבין מה אני עושה בגלות מהוריי בירושלים.

הכרתי אותו כמדריך ילדי חולדה. שמעתי אותו מדבר. כבר ידעתי: הוא נואם נהדר. הוא נחשב להבטחה הגדולה של הגורדוניסטים לשעבר. איש חולדה. ככזה פגשתי אותו בשיחה עם בן גוריון. אני זוכר שטען כלפי בן גוריון איך זה יכול להיות שנותנים לעולים מפולין תנאים טובים יותר מאשר לעולים מארצות ערב. ככזה גם פגשתי אותו בשיחה סוערת של צעירי האיחוד עם בן גוריון על פרשת לבון.

כשמשפחתו של עמוס עזבה את חולדה לערד חשתי מרחוק קרבת לב מיוחדת. הם עזבו את הקיבוץ בין השאר בגלל האוויר של ערד. שבו אליי ימי האסטמה שלי בימי נעוריי. נזכרתי בקונפליקט בין האסטמה והחלום - הקונפליקט שכמעט גרש אותי מהקיבוץ.

גם כשהוא כבר לא היה בקיבוץ עמוס חלם לא רק על חולדה אלא גם על המורה שלה על אהרון דוד גורדון והוא היה מוקד שיחותינו. אני יודע שהוא היה מאוהב בברדיצ'בסקי המורד, כותב האגדה מחדש אך תמיד נעגן בגורדון המאמין ביחיד וביחד.

שלישי 8.1.19 18:00-19:30

בנייה, שיוך דירות והסדרת שימושים חורגים

תחום הבנייה בקיבוצים רווי בקשיים ומהמורות רבים הגורמים לעיכוב בבניית הבתים והרחבת הקיבוץ וחיזוק הקהילה

אל תגידו לנו זה לא יקרה: המשבר התקשורתי הוא לא רק בקיבוץ השכן

בפאנל תוכלו ללמוד מאנשי תקשורת ודוברות איך מתמודדים מול צונאמי תקשורתי ברשתות החברתיות ובערוצי החדשות, מתי צריך להגיב ולא להסתתר ובעיקר, איך עושים את זה נכון.

בואו לשמוע איך אפשר לעשות את זה טוב יותר ובמי אפשר להיוועץ במקרים אלו.

מדינת ישראל בחצר הגרוטאות של החינוך הקיבוצי

החלטת המדינה לקחת אחריות על תחום החינוך בגיל הרך מציבה לנו אתגרים אך פותחת גם הזדמנויות.
ההכרה בייחודיותו של החינוך הקיבוצי מאפשרת לאגף החינוך בתנועה לנהל שיח עם משרדי הממשלה, זאת בשיתוף פעולה מלא עם מרכז המועצות האזוריות. שיח המאפשר לנו את התנהלותנו הייחודית, אך גם מחייב אותנו לכללי המשרדים והדרישות הרגולטוריות שלהן.

צעירים ולא מצטערים – הדור הצעיר כמנוף לפיתוח והעצמת הקיבוץ והתנועה

המושב ידון בדרך המיטבית לשילובם של הצעירים בהתמודדות עם אתגרי הקיבוץ הקהילה והחברה בישראל - כיצד לחבר אותם לעשייה בקיבוץ, בקהילה ובחברה הישראלית? ואיך ניתן להפיק מהם את המרב על מנת לקדם את מטרותינו?

הנרטיב הקיבוצי כתהליך קהילתי בונה זהות

קיבוץ שער הגולן הפיק סרט לכבוד חג המשק ה-80 שלו ושמו "גבורות". הסרט עוסק בארבעה ימים בשנת 1948 שעיצבו והשפיעו על חייהם המשותפים מאז ועד היום.

רביעי 9.1.19 10:00-11:30

יחסי חברים תושבים  – מכאן ולאן?

במלאת 20 שנה להרחבות הקהילתיות בקיבוצים, יעסוק המושב בשאלת ניגודי העניינים בין חברי הקיבוץ לתושבים ומאין הם נובעים, מהם הכלים להתמודדות עם הקונפליקטים, ואיך יוצרים עתיד משותף?

ה"ח' הקדמון של הכלכלה הקיבוצית - חקלאות, חלב וחשמל"

במושב ידונו בשני נושאים מרכזיים שעומדים לעבור שינויים רגולטוריים משמעותיים: הסכם החלב ורפורמת החשמל.

מאדישות למעורבות לשותפות- איך להעיר את החברים/ות??

הקהילה הקיבוצית משנה את פניה: שינויים חברתיים, תרבותיים וטכנולוגיים הופכים את הקיבוץ למקום מגוון יותר, את אנשי הקיבוץ לעצמאיים יותר, את צורות התקשורת למגוונות יותר ואת זירת המדיה החברתית למשפיעה יותר. כל זה מעמיד אתגרים של יצירת רלוונטיות ואפקטיביות בדרכים חדשניות בפני מוסדות הקיבוץ המסורתיים.

בונים כוח: הכלים הסודיים של התנועה הקיבוצית וכיצד ניתן להפוך למחנה מנצח

כבר שנים ארוכות, מקיים הימין הישראלי מערך מסודר ומתוזמר, שתפקידו לחזק ולהטמיע תפיסת עולם חברתית כלכלית התואמת את מדיניות מפלגות הימין, באמצעות השפעה על החינוך, התרבות, התקשורת, הצבא, מערכת המשפט ועוד. במאבק על דמותה של המדינה, עולה לעיתים התחושה שמדובר במאבק שאיננו שווה כוחו - האמנם זהו המצב?

הזדמנות חד פעמית לשלב בין טיול במזרח הרחוק לבין חוויה אינטלקטואלית – חינוכית – תרבותית יוצאת דופן.  במהלך 2019, יצאו שתי משלחות, למשך ארבעה חודשי התנסות מקצועית  בגני ילדים דו-לשוניים (אנגלית-סינית) לגילאי 3 – 6.העבודה החינוכית תעשה בשיתוף פעולה עם גננות סיניות מקומיות דוברות אנגלית.

הגנים ממוקמים בעיר שנג'ן שבמחוז גוואנדונג (מרחק נסיעה מהונג קונג). שנג'ן היא עיר מודרנית, המהווה מוקד עסקי ידוע ומוכר מאוד בסין, ואף נחשבת לאחד ממרכזי ההייטק הגדולים בעולם.

גן הילדים בסין מציע מלגה, הכוללת: טיסות, לינה, ארוחות בקפיטריה והוצאות מחייה, לכל חבר/ת משלחת שיגיע וישלים ארבעה חודשי עבודה.

מטרות המשלחת:

• קידום ופיתוח של "החינוך הקיבוצי" כמוצר בינלאומי ייחודי. 
• ייצוג ישראל והחינוך הקיבוצי בסין.
•  שילובה של שיטת החינוך הקיבוצי במערכת החינוך לגיל הרך בסין, תוך התאמה לתרבות המקומית ולצורכיהם של הילדים בגנים. 
• התפתחות מקצועית לחברות וחבריי המשלחת באמצעות התנסות משמעותית וחוויה מעשירה וחד פעמית

עמוס ואני מכירים מאז בואו של עמוס עוז בגיל 14 בחולדה, כשההורים שלי "אימצו" אותו, ונשארנו בקשר עד רבע שעה לפני מותו שהוא כבר לא יכול היה לדבר עוד.

 הוא הגיע עם כוונה קצת אחרת מאשר האקדמיה והספרות, הוא חלם להיות חלוץ. הדימוי של הציונות המעשית, של עבודת כפיים והגנה על המולדת שבה אותו. בניגוד לחברה שהוא בא ממנה שהיתה חברת האקדמיה והספרות.

אני קראתי לזה פעם – חורש ביום ושומר בלילה, הוא מאד רצה ללמוד לנהוג את טרקטור, לתפעל נשק, להצטרף ל"חברה המגויסת" שהקיבוץ היה חלק ממנה. רק אחרי הצבא הוא החליט לחזור ולהתמסר להוראה וכתיבה.

הכתיבה משכה אותו בכבלים חזקים, ואכן מול הקסם שיש בעמוס ובמילים שהוא כתב, אף אחד לא יכול היה לעמוד. וגם אנחנו הכרנו בכך שזה מזל גדול שלא הצלחנו לעשות ממנו "חלוץ" והוא נשאר יהודי של מילים, בהשאלה לספר שכתב ביחד עם בתו, פניה זלצברג-עוז, "יהודי ומילים".  

הוא היה איש של העולם ותמיד דיברנו על עניינים של העם, הארץ והעולם. עמוס היה המסביר הטוב ביותר בעולם, וכל מי שדיבר איתו השתכנע מהחדות של ההבחנה שלו גם אם לא תמיד הסכים איתו.

שי חולדאי, איש קיבוץ חולדה, ממייסדי בינ"ה – מבית התנועה הקיבוצית ומשמש כיום כיו"ר הוועד המנהל של הארגון.

בספטמבר השנה נפתח המחזור הראשון של המכינה החצי שנתית "רעות", מבית התנועה הקיבוצית וארגון "החלוץ". 
בחודשים שעברו התנסו החניכים והחניכות בחיים משותפים, בלימוד בנושאים שונים ומגוונים, התנדבו ועבדו בקהילה ועסקו רבות בגיבוש תפיסת עולם, מיומנויות וכלים לחיים בעתיד. 

השבוע, נערך טקס הפתיחה הרשמי לחנוכת המכינה החדשה. הטקס המרגש, התקיים בקיבוץ יחיעם, בו נמצאת המכינה, במעמד הנהגת התנועה הקיבוצית ניר מאיר, גיל לין והדס ילין-דניאלי, ואליהם הצטרפו ח"כ איציק שמולי וסגן ראש המועצה האזורית מטה אשר אייל רייז. 
המחזור הראשון כולל 27 חניכים וחניכות המגיעים מרקעים מגוונים ושונים מכל רחבי הארץ שמלווים ע"י שלושה אנשי צוות, אותם מוביל ראש המכינה דן ורדי, חבר קיבוץ פלך. 

בטקס השתתפו חברי יחיעם רבים, משפחות וחברים, מנהל האגודה בקיבוץ עידן רז שנשא דברים מרגשים על החזון של הקיבוץ למעורבות משמעותית בחברה ועל המכינה כמרכיב מרכזי בכך.

גיל לין, המשנה למזכ"ל התנועה בירך ואמר: "זוהי התרגשות גדולה, להיות כאן ולראות איך רעיון קורם עור וגידים והופך לפרויקט מוצלח ומשפיע. מכינת רעות, הצליחה לקום רק בזכות שיתוף פעולה פורה ותרומה ייחודית של כל מרכיב בפאזל שעמד מאחורי המכינה, ואשר כולל את התנועה הקיבוצית, החלוץ, המועצה האזורית ופורום הקיבוצים למעורבות חברתית אשר תרמו ואפשרו למעשה את הקמת המכינה. תודה מיוחדת לקיבוץ יחיעם, שמארח את המכינה ופותח את דלתו וקהילתו בפני חניכי המכינה, המביאים עמם אנרגיות צעירות, ויוזמות חדשות המעוררות התרגשות בכל מקום אליו מגיעים. ומילה אחרונה לחניכי המכינה, המחזור הראשון יש לו תפקיד להתוות את האופי והמסורות שיהפכו לימים מסורות ייחודיות של מכינה זו. ההרכב האנושי המיוחד והרב גווני של חניכי המכינה, מהווה את הסיבה להחלטתנו להקים דווקא מכינה מסוג זה, והתוצאות בשטח מעידות שלא טעינו. בהצלחה לכולנו בהמשך הדרך!"

הערבות ההדדית הינה ערך יסוד בזהות הקיבוץ. הסדרת הביטחון הסוציאלי והפנסיה לחברי הקיבוצים הכרחית לקיומה של ערבות הדדית זו. הוראות תקנות הערבות ההדדית בקיבוץ המתחדש וכן המורכבות ואי הוודאות בתחומי הפנסיה והביטוח יוצרים צורך בהרחבת הידע ומתן משקל ראוי בתהליכי קבלת החלטות בכל קיבוץ, בתחום הבטחת הביטחון הסוציאלי לחבריו.

התנועה הקיבוצית והמרכז האקדמי רופין חברו יחדיו להיענות לצורך זה וליצירת תכנית לימודים שתרחיב את  הידע של ממלאי התפקידים בקיבוץ בתחומים חשובים אלו תוך מתן מידע עדכני ורלבנטי וכלים נכונים לניהול התחום.

הקורס מיועד לרכזי ביטחון סוציאלי בקיבוץ, רכזי ועדות פנסיה וחברי ועדה, מנהלי משאבי אנוש, מנהלי קהילה ומנהלי עסקים בקיבוץ.

נושאי הקורס: הערבות ההדדית והביטחון סוציאלי בקיבוץ – מה הם?, הפנסיה בעולם, בישראל ובקיבוץ – מהות ועקרונות, פנסיה בחברות ביטוח וקרנות פנסיה - פוליסות ותקנוני פנסיה, ניהול הביטחון הסוציאלי של הקיבוץ לחבריו -פנסיה, סיעוד וצרכים מיוחדים, רישום חשבונאי של הנכסים והתחייבויות אקטואריות של הקיבוץ, ניהול החיסכון והבטחת מקורות, קרן מילואים בהיבט הביטחון הסוציאלי, ביטוח לאומי - קצבאות זקנה, סיעוד, נכות, ביטוחי הבריאות בישראל – בקופות החולים ובחברות הביטוח, הנגשת זכויות לחברים, מיצוי זכויות מול הביטוח הלאומי, משרדי הממשלה וחברות הביטוח.

ביום שני השבוע, למרות היום החורפי התאספו והגיעו  לבית התנועה הקיבוצית בת"א יועצות קידום שוויון מגדרי של המועצות האזוריות מכל קצות הארץ. מיזרעאל, מטה בנימין, גליל תחתון, עמק הירדן, מגילות ים המלח, גליל עליון, מבואות חרמון, מנשה, עמק חפר, מגידו, אשכול, שער הנגב ועוד.

במסגרת מפגש העמיתות, הלמידה המשותפת, יצירת תוכנית עבודה מהניסיון הנצבר והתמודדות בשטח הדגישו המשתתפות את חשיבות השיח של המרחב הכפרי: "ישנם ימי עיון ארציים", אמרה אחת המשתתפות, "שיש בהם תכנים ראויים אך הם אינם מדברים את השפה שלנו מבחינת החוויות והפעילות באזורי פריפריה".

אחרת הוסיפה,"אנחנו מודות על יצירת פורום זה שהוקם ע"י הילית בן צבי, כיועצת קידום שיוויון מגדרי בתנועה הקיבוצית, תנועת המושבים ומרכז המועצות, פורום שמדבר את השפה השלנו, את החיים במרחב הכפרי (קיבוצים ומושבים) על כל המשתמע מכך. השיח המשותף של קבוצה המתמודדת עם מצבים ביטחוניים מורכבים תוך כדי ניסיון ליצירת שגרת עבודה, פעילות בקיבוצים ומושבים קשר עם הוועדים המקומיים, כל אלה ועוד יוצרים שיח אחר ומהווים מקור כח ותמיכה להמשך עשייה". 

"מאחלת לנו עוד מפגשי שיח כאלה", אמרה אחת היועצות הצפוניות (המתמודדת כעת עם גילוי המנהרות), "יצאתי עם כוחות להמשך יצירה".

וזו בדיוק הייתה הכוונה, מסכמת הילית, "יצירת שפה משותפת, תמיכה, למידה אחת מהשנייה כתיבת תוכנית עבודה מתוך התייחסות לקשיים של המתגוררות/ים במרחב הכפרי".

הגידול המתמשך בתחום הקניות המקוונות מעורר חשש מפני השפעה על ענף הנדל"ן, שכן מחירי השכירות במרכזי הקניות יורדים בהתמדה בשנים האחרונות.

אי-אפשר לדבר על השקעה בקמעונות מבלי לדבר על הפיל שבחדר – תחום ה- E-commerce על כל גווניו. הקניות המקוונות צומחות באופן עקבי, ויש החוששים מההשפעה על ענף הנדל"ן. ב-2015 היוו הקניות המקוונות 7.4% מסך הקמעונות העולמית, וב-2018 הן צפויות לתפוס נתח של כ-12%. ב-2021, התחזית היא כי 17.5% מכלל המכירות הקמעוניות בעולם יתבצעו באמצעות הרשת.
“מחירי השכירות במרכזי הקניות יורדים בהתמדה בשנים האחרונות”, אומר אסף רוזנהיים, מנהל השקעות בפרופימקס שמתמחה בהשקעות נדל"ן בחו"ל, השקעות אלטרנטיביות ואנרגיה מתחדשת. "לירידה הזו יש השלכות דרמטיות על מחירי הנדל"ן ושיעורי הרווחיות של המשקיעים".

האם הקניונים ומרכזי הקניות הגדולים עומדים לעבור מן העולם בגלל טרנד הקניות המקוונות? לא כל כך מהר. בארה"ב מראים נתונים עדכניים כי בכל חודש נתון שלושה מתוך ארבעה אמריקאים מבקרים בקניון. הקניות בחנויות המקוונות עדיין רחוקות מלספק תחליף מלא לחוויה של ביקור בחנות, מישוש הסחורה, מדידה והתאמה אישית או בילוי במסעדות ובתי קפה. ועדיין, לכל העוסקים בענף הקמעונות ברור שהדרך להישרדות בשוק העכשווי עוברת דרך אימוץ חשיבה חדשנית וטכנולוגיות מתקדמות.

פרופימקס משרתת את כל המגזרים במשק, כמו גם את המגזר הקיבוצי, ומאפשרת להם להצטרף אליה בהשקעות נדל"ן בחו"ל.
נשמח לפגוש אותך בכנס הנהגות הקיבוצים, 8 בינואר 2019, בביתן פרופימקס או בפגישה אישית. 
לפרטים נוספים וקביעת פגישה, ניתן ליצור קשר עם עידן בזק: 054-7779417, 09-7774417, idan@profimex.com

**המאמר הינו מטעם פרופימקס, ואיננו מטעם התנועה הקיבוצית.