השבוע בתנועה הקיבוצית - נלחמים על המים למען החקלאים והחקלאות

התאחדות חקלאי ישראל, השדולה החקלאית בכנסת וארגון 'מים לישראל' קיימו אתמול כנס חירום בכנסת בנושא "משבר המים לחקלאות". הכנס התקיים בהשתתפות יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, יו"ר ועדת הכלכלה, איתן כבל, יו"ר רשות במים, גיורא שחם חברי השדולה החקלאית בכנסת וחברי כנסת נוספים.

כזכור, מועצת רשות המים החליטה זו השנה השנייה ברציפות, על קיצוץ במים לחקלאות לשנת 2019. מדובר בפעם הראשונה שלוקחים אמצעי ייצור מבלי לתת פיצוי. המשמעות היא שמצד אחד, החקלאים יימנעו מלגדל גידולים חקלאיים בשטחיהם ועשרות אלפי דונמים חקלאיים צפויים להתייבש ואף להינטש. ומצד שני, הם יספגו זאת מכיסם וללא כל פיצוי.

במהלך הכנס הודיעו ראשי התאחדות חקלאי ישראל כי אם המדינה לא תפצה את החקלאים על הקיצוץ החד צדדי שקיימה בעקבות הבצורת, היא תודיע לחקלאים לעשות מרד ולהשתמש במים כראות עיניהם, מעבר למכסת המים הקיימת.

הקריאה הזאת לוותה בתמיכה גורפת של חברי הכנסת לרבות יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, יו"ר ועדת הכלכלה, איתן כבל, חברי השדולה החקלאית בכנסת וחברי כנסת הנוספים שהגיעו לכנס ושל ראשי התנועות והארגונים והחקלאים.

קודם לכן קיימה ועדת ביקורת המדינה של הכנסת דיון בנושא הדו"ח החמור של מבקר המדינה על פועלה של רשות המים בכל הנוגע להתנהלות משק המים בישראל.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני אמר:  "נושא המים הוא בעייתי. מי שמשלם את זה לא צריכים להיות חקלאים. בוועדת הכספים היו דיונים רבים בנושאי החקלאות והמים. המדינה לא יכולה להתעלם מכל נושא המים. אני אתכם. החקלאים עושים מלאכה נאמנה למען המדינה"

 מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום (אבו) וילן: "ממשלת ישראל לוקחת מהחקלאים אמצעי ייצור. זאת פרנסה ומי שסוגר פרנסה צריך לשלם פיצוי. אם הממשלה תתעקש שלא לשלם, החקלאים ישתמשו במים על פי צרכיהם וניפגש בבתי המשפט".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "הבעיה האמיתית היא לא חמש שנות הבצורת, אלא הציניות שמחריבה את הציונות. במשך שלוש שנים מתוך חמש שנות הבצורת המדינה השביתה את מתקני ההתפלה כי זה יותר זול, מאשר לשלם לחקלאים פיצוי. זה משהו בלתי נתפס! בשנת 91, הייתה בצורת ולא היו מתקני התפלה, וועדת חקירה שבדקה את משק המים שלחה את כל מקבלי ההחלטות בעניין הביתה! היום אף אחד לא זז מכיסאו. נציב שירות המים, גיורא שחם, לא אשם בזה, הוא הגיע אל האסון הזה. אלו היו שנים שחונות תרתי משמע – לא ירד גשם והכל התנהל כמו שכונה. כבשים לא בועטות, אבל אם נשלים עם המדיניות הזו, היא תהפוך לנורמה. אם נשלים אם זה שמקצצים לנו בלי פיצוי – זה יהפוך לנורמה".

שר החקלאות, אורי אריאל, החליט בפעם הראשונה בכעשור לקצץ באופן משמעותי במכסות החלב מהרפתות בישראל, כך מפרסם הבוקר הכתב אריאל ויטמן בעיתון ישראל היום.

על פי ויטמן, במכתב שכתב השר לגורמי המקצוע במשרדו ואשר הגיע לידי ישראל היום, הוא כותב כי "לאור שקלול כל המידע, החלטתי לקצץ 45 מיליון ליטר ב-2019 מהיצרנים".

על-פי הידיעה, השר כותב במכתבו כי "מניסיון העבר - המלצת מועצת החלב למכסה שנתית לשנת 2018 התבררה לאחר מעשה כשגויה ואין זו הטלת אשמה, אלא זו טבעה של תחזית שאינה ודאית".

ב"ישראל היום" מצוין כי השר מורה למועצת החלב, בבואה לתכנן את הקיצוצים לשנה הבאה, לא לקצץ מחקלאים מתחילים, לא לקצץ מרפתות בינוניות שמנסות להתייעל ולגדול כדי להיות רווחיים, ולא לגעת ברפתות ביישובי עוטף עזה או באזורי עדיפות לאומית.

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל תקף את הפרסום בחריפות ואמר: "הניסיון של שר החקלאות אורי אריאל לברוא את עולם מכסות החלב מחדש הוא מלא "כוונת טובות" אבל לחלוטין לא בר ביצוע. הוא מנסה לקחת מהרפתות הגדולות, כלומר הקיבוצים, מכסות חלב ולחלקן לרפתות קטנות, בינוניות חדשות וכו. צריך להבין כי המחוקק קבע איך מחלקים תוספת מכסות ואיך מורידים מכסות והוא שומר על צדק לכולם. מי שנכוונה ברותחין צריך להזהר בצוננין - סמכות קביעת המכסות נמצאת בידי ועדת המכסות ומועצת המנהלים של מועצת החלב, ותפקיד השר הוא לאשר או לא. בשלוש השנים שהוא נמצא בתפקידו הוא ניסה יותר מפעם אחת לא לאשר, לא לחתום ולהציע רעיונות שלא ברי ביצוע. דברים כגון אלו יש לעשות בהסכמה בהתאם לחוק ולכללים ומבלי לפגוע במגדלים. במצב שבו נשארים ברמה הקיימת ולא מגדילים את המכסות, אין טעם להקים רפתות חדשות".

בהמשך לביקורו של שר האוצר, משה כחלון בקיבוץ להב, ולשיחות שבין חיים אורון (ג'ומס) להנהלת רמ"י, נערכה בשבוע שעבר פגישה בין צוות הקרקעות התנועתי ובו חברים: מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, יהונתן בשיא, מנהל אגף כלכלה דגן לוין, היועץ המשפטי של התנועה, עו"ד מיכי דרורי הממונה על תחום הקרקעות דגן יראל וכמובן ג'ומס עצמו, לבין עדיאל שימרון מנכ"ל רמ"י.
מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "הפגישה לא היתה קלה, חילוקי דעות מהותיים נותרו בעינם,ואין גם הבטחה ברורה להאצת תהליכי השיוך. בהחלט נוצר שיח ענייני באשר לקידום הבניה בקיבוצים עוד בטרם השלמת תהליכי שיוך הדירות. אני שמח לדווח שגילינו אצל עדיאל שימרון אוזן קשבת ומקווה שתושג פריצת דרך לפחות בחלק מן המסלולים. אלא, שכרגיל, המבחן יהיה "מבחן התוצאה" ועל כן קשה עדיין לקבוע עד כמה תהיה פגישה זו, משמעותית לקידום תהליכי הבניה בקיבוצים".

חקלאי כפר ביאליק, הסמוך לעיר קרית ביאליק, רשמו ניצחון גדול על המדינה, כאשר בית המשפט העליון  קבע בפעם הראשונה, כי למדינה אין סמכות לקדם הקמת פארק אזורי כחלק מתוכנית לדיור לאומי. כתוצאה מכך, 90 דונם שיועדו להקמת פארק ענק יישארו בידי החקלאים, שיוכלו להמשיך ולעבד אותם במקום שתילקח מהם לצרכי בניית הפארק.

מדובר בתוכנית שקידמה הוועדה לדיור לאומי לבניית 948 יחידות דיור בקרית ביאליק, על השטחים החקלאיים של כפר ביאליק. שליש משטח התכנית, כ-90 דונם, ייועדו להקמת פארק אזורי, העתיד לשרת את כלל תושבי הערים הסמוכות ולא רק את דיירי יחידות הדיור שיוקמו במסגרת התוכנית.

המועצה האזורית זבולון וחקלאי אגודת כפר ביאליק, באמצעות עורכי הדין אלי וילצ'יק ואופיר כהן ממשרד כהן וילצ'יק ושות', הגישו התנגדות לתוכנית וטענו, כי לאור הוראות החוק המסמיך את הוד"ל לקדם תוכניות להקמה מהירה של יחידות דיור, אין לוועדה סמכות לכלול בתוכנית פארק על-אזורי, שכן פארק כזה אינו משמש את דיירי יחידות הדיור הכלולות בתכנית ואת דיירי הסביבה, אלא את כלל תושבי קרית ביאליק והערים הסמוכות לה.

לטענתם, אם התוכנית תתקבל, הם לא יוכלו למשיך ולעבד את אדמותיהם וממילא אין למדינה ולעירייה כל כוונה לפתח את הפארק בשנים הקרובות, ולכן ביטול השטחים החקלאיים ואישורה של התוכנית במתכונת הנוכחית יגרמו לפגיעה קשה ולא הכרחית בחקלאי הכפר, המתפרנסים, מזה דורות, מגידולים חקלאיים.

לאחר שההתנגדות נדחתה על ידי הועדה לדיור לאומי, ואף בית המשפט המחוזי בחיפה דחה עתירה שהוגשה – התוכנית אושרה. החקלאים והמועצה האזורית הגישו ערעור לבית המשפט העליון, אשר קיבל את הטענות והפך את פסק הדין. שלושת השופטים, בראשות ראש, השופט ההרכב ניל הנדל, קבעו כי "נראה כי ראוי להעדיף את הפרשנות המצמצמת שמציעים המערערים, לפיה אין לכלול בתוכנית את הפארק האזורי, המשתרע על פני שליש משטח התוכנית". שופטי העליון הוסיפו: "המחוקק בחר לשמר את הסייג המאפשר לכלול אך ורק הוראות לגבי שימושים "הנדרשים" ליחידות הדיור, להבדיל מכאלה ה"מיועדים לשמש" את יחידות הדיור... אין לקבל עמדה המאפשרת "לתפוס טרמפ" על גבה של תוכנית לדיור לאומי, ולקדם באמצעותה רכיבים תכנוניים שתכליותיהם והשפעותיהם חורגים באופן מובהק מתחום התוכנית וסביבתה הרלוונטית".

"מעבר לנושא הישיר של פסק דין חשוב זה", אומר עו"ד מיכי דרורי, היועץ המשפטי של התנועה העוסק בנושא הוותמ"ל מטעם התנועה ויחד עם הקיבוצים השונים, "יש גם חשיבות רבה למומנטום שהולך ונצבר כנגד ההליך הדורסני של חוקי החירום שאמורים לפתור את בעיות הדיור במדינה, אבל במקום זה מהווים בעיקר כלי לתכנון גרוע ולזלילה בזבזנית של קרקע חקלאית. אנו מקווים שתהליך הריסון והבלימה של הליכים אלו ילך ויתגבר, ומסייעים בעניין זה לקיבוצים ולשאר שותפינו במרחב הכפרי העוסקים בנושא"

בתנועה הקיבוצית ציינו השבוע 20 שנה לפרויקט תל"מ – תעסוקה, לימודים ומגורים לבני העדה האתיופית המתקיים בשיתוף המשרד לשיוויון חברתי בראשות השרה גילה גמליאל.

התוכנית פועלת בכ-16 קיבוצים ברחבי הארץ, מיטבתה בערבה ועד ברעם בצפון ומשתתפים בה מדי שנה כ-90 צעירים וצעירות, ומשמשת מנוף לשילובם של צעירים יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית, תוך מתן דגש על העצמתם האישית.

התוכנית מאפשרת לחניכיה עבודה בשכר מלא באחד מענפי הקיבוץ, הכשרה מקצועית במכללות באזור, מגורים בקיבוץ והשתלבות בחיי הקהילה. בנוסף לכך מתקיימות במהלכה פעילויות העשרה מגוונות וקורס כישורי חיים מטעם התכנית. עם סיום התכנית מלווה החניך לקראת יציאתו לחיים עצמאיים והשתלבותו במערך התעסוקה/ הלימודים העתידי.

את כנס שנערך בגבעת חביבה פתחה בשירה ונגינה עדן זמרו שנמצאת במשמר העמק במסגרת התוכנית. 

מנהלת תל"מ בתנועה הקיבוצית, נגה שמיר, הציגה את הלוגו החדש של תל"מ, שחודש לכבוד האירוע, סמל המדגיש, לדבריה את הקשר של הפרויקט לתנועה הקיבוצית ולציונות.

שמיר הוסיפה: "אני שמחה שאחרי תקופה שהתוכנית עזבה את משרד הקליטה היא מצאה בית חם ומחבק במשרד לשיוויון חברתי. אני פוגשת כל יום עוד ועוד אנשים שפועלים במישורים שונים כדי להגשים את הערכים ההומניסטיים של שוויון ערך האדם. אני מודה לצוות התוכנית שעושות עבודה קשה למען ההצלחה של התוכנית ובהן ליעל בזנר-ברגיל המנהל החינוכית של הפרויקט ולניצה נמרי שמלווה את התוכנית מהיום הראשון.

מלבד נשות מהצוות אני רוצה להודות לקהילות הקיבוציות והמקשרים בקיבוצים ותודה גדולה לאיציק שפרן שריכז את התוכנית עד לאחרונה. אני מקווה שעוד 20 שנה לא תהיה תוכנית תל"מ, כי בתקופה הזו כבר יהיו מספיק הזדמנויות ומפגש בין מגזרים. שנהיה חברה שיווינית וצודקת יותר".

מקשר התוכנית במשרד לשיווויון חברתי, אלירן ביטן: "זה לא מובן מאליו שתל"מ קיים כבר עשרים שנה. אני גאה בתוכנית הזו שעוזרת לכם להיות עצמכם ולא באה לשנות אתכם. זו תוכנית מדהימה שאני שמח על הזכות להיות חלק ממנה".

השרה לשיוויון חברתי, גילה גמליאל הוסיפה לדברים בכתב: "אני גאה בפרויקט החשוב הזה, אשר מעניק לצעירים יוצאי אתיופיה שאינם עולים חדשים הזדמנות של ממש לחולל בחייהם, כלכלית וחברתית. כך מצמצמים פערים ומקדמים שוויון חברתי, על ידי העמדת כלים והזדמנויות לחולל שינוי ומוביליות ברי קיימא. מקומם הטבעי של מיזמים כמו תל"מ, המחוללים צמיחה ומעניקים ארגז כלים למוביליות חברתית הוא במשרד לשוויון חברתי, אשר מוביל ומרכז את המאמץ הממשלתי ליצירת חברה צודקת ומאפשרת יותר. רק באמצעות מתן כלים להתניידות חברתית אפשר לקדם שוויון חברתי של ממש".

התוכנית היא יישום הלכה למעשה של החלטות ועידת התנועה החמישית שהתקיימה בעין גב לפני שנה וחצי לערך, בה הוחלט על תחומי המעורבות החברתית של התנועה הקיבוצית.

בין היתר הוחלט בוועידה כי "במטרה לפתוח את דרך החיים הקיבוצית לזירות חדשות ולקהלים חדשים, וכדי לתת מענה לצרכים לאומיים נוספים, תפעל התנועה הקיבוצית להקמת קיבוצים עירוניים ולצירופם לתנועה הקיבוצית. קיבוצים אלו ישמשו תשתית חברתית, משימתית ותרבותית והרחבת החיים הקיבוציים אל מעבר למרחב הכפרי".

המשנה למזכ"ל התנועה, גיל לין: "התערות עירונית מממשת את חזונה של התנועה הקיבוצית כתנועה התיישבותית ציונית ומשימתית. קבוצות אלה יסייעו מחד לתנועה הקיבוצית להתחבר לקהלים אליהם אנו מתקשים להגיע כיום, ייצרו קשר אמתי עם חלקים נרחבים של החברה הישראלית ויאפשרו להרחיב משמעותית את מספר האזרחים החיים בקהילות ובשותפות ומיישמים פתרונות קואופרטיביים בדיור ובפיתוח עסקיהם המשותפים".

האם תוכל לאפיין את הקהילות עליהן מדובר?

לין: "ישנם סוגים רבים של קהילות אשר צמחו בדרכים שונות וברור לנו שלא כולם מתאימים להצטרף לתנועה הקיבוצית וחלקן אף לא ירצו בכך. מדובר על קהילות צעירות המחפשות את המיסוד והמעטפת, מקיימות אורח חיים קהילתי עם מנגנוני ערבות הדדית ואשר לוקחות על עצמן משימה חברתית משותפת, ולא פחות חשוב מזה, מזדהות עם חזון התנועה הקיבוצית וערכיה!

בנוסף הם יידרשו להגדרה עצמית הכוללת: רשימת חברים, תרבות ארגונית שבה מוגדרים המוסדות הקהילתיים ומנגנוני קבלת ההחלטות. אנו נרצה לראות גם תכנית עבודה למימוש המשימה משותפת וקיום נכסים משותפים או לפחות ניהול תקציב בסיסי משותף". יש להבהיר כי אין הכוונה להתנהלות בנוסח הקיבוץ השיתופי של פעם, אלא התנהלות הדומה לקיבוצים המתחדשים, או לקיבוצים השיתופיים של ימינו. כל מגוון הפתרונות המקובלים כיום בקיבוצים בתנועה הקיבוצית, לגיטימי גם לקיבוצים העירוניים", מדגיש לין.

כיצד התנועה ומוסדותיה יכולים לעזור בתהליך הזה?

"אחד הדברים החשובים שהתנועה הקיבוצית מהווה ומציעה לקיבוצים העירוניים הוא להיות חלק משותפות בתנועה גדולה שמובילה שינוי חברתי. בתהליך עצמו תיתן התנועה ליווי וייעוץ בהתארגנות המשפטית: בניית תקנון, סיוע בגיבוש המודל הקהילתי ובניית כלים לניהול משאבים משותפים, עזרה בגיבוש המודל הכלכלי המותאם ספציפית לכל קיבוץ עירוני, הקמת גן  קיבוצי בהתאם לעקרונות החינוך הקיבוצי והעמדת ש"שינים לטובת המשימה/פרק משימה, ויתרונות כלכליים נוספים הנובעים מההתארגנות הרחבה".

שני ביקורים דיפלומטיים חשובים מאד נערכו השבוע בישראל, ביום ראשון נחת בארץ נשיא צ'אד אידריס דבי, לאחר נתק דיפלומטי שהחל בשנת 1972. בנוסף, בהמשך השבוע הגיע לביקור ממלכתי נשיא צ'כיה מילוש זמאן. מלבד הפגישות עם ראשי הממשל בישראל והביקורים באתרים ההיסטוריים לא ויתרו השניים גם על סיור בקיבוצים - נשיא צ'אד סייר בקיבוץ חצרים, שם ביקר במפעל "נטפים" וסייר במטעי החוחובה. נשיא צ'כיה סייר בקיבוץ נחל-עוז.

בביקורו בחצרים סייר נשיא צ'אד במטע חוחובה, במהלך הסיור נפגש עם נציגים מהקיבוץ ומנטפים, נחשף לחקלאות המדברית ולחקלאות הדיגיטלית. 
בעוד שנטפים פועלת בצ'אד כבר למעלה מ -20 שנה, הנשיא דבי הביע עניין בפיתוח ושיתוף פעולה חקלאי במדינתו. נשיא צ'אד מצטרף לרשימה מכובדת של מנהיגים אפריקאים המעוניינים לאמץ את הידע המקצועי של נטפים ואת הפתרונות לחיסכון במים בקנה מידה בינלאומי.

למחרת, ביקר נשיא צ'כיה בנחל-עוז ביחד עם שרים ממשלת צ'כיה, השגריר הצ'כי ושגריר ישראל בצ'כיה. אנשי הפמליה נפגשו עם תושבים ושמעו על החיים במקום. הנשיא התעניין מאוד בנושאי מים ואיכות סביבה וסיפר על הדברים בהם ממשלת צ'כיה עוסקת כיום. הנשיא מילוש הינו תומך נלהב של ישראל ומחשיב עצמו התומך הגדול של ישראל באירופה. הביקור בנחל עוז ריגש אותו, ובמיוחד התרגש הנשיא לטעת עץ במרכז הקיבוץ, היכן שנגרם נזק לצמחיה ולשביל עקב האירועים הבטחוניים מלפני שבועיים.

מזל טוב לכולם!