הרבה יותר מתו תקן – חזון חינוכי

התייחסות ראשונה לקוד האתי, מבנה ועקרונות מערכת החינוך הקיבוצית יצאה בשנת 2002 כחלק מחוברת בשם "לגדול בקיבוץ", בהוצאת מדור הגיל הרך בתנועה הקיבוצית. במהלך שני העשורים הבאים זוקק תו התקן. מחברות הספר ביקשו לאזן בין הצורך לאפשר מגוון תרבותי וחינוכי, מבלי לוותר על תפיסת עולם סדורה. הספר שזור בפרקטיקות מודרניות לצד מסורות קיבוציות מוכרות לכדי יצירה המעלה על הכתב לראשונה באופן ברור ונגיש  את התורה שבעל פה של החינוך הקיבוצי בגיל הרך. 

את הספר כתבו נועה צור ברוש, מנהלת "רשת הגן הקיבוצי" באגף חינוך של התנועה הקיבוצית, וענת בן ארי, מדריכה פדגוגית ארגונית מצוות ההדרכה ופיתוח התוכן של רשת הגן הקיבוצי. ערכה אותו ד"ר אורית דרור, מנהלת המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך במכללה האקדמית אורנים, ובנוסף היו שותפים לכתיבתו גם רינה לבנון, יעל שרי, ענת גרוסמן, ערן גליק, ד"ר אילת גלס, ענת מרלא, ענת קוגלמן להב, מיה חדש ומוראל ישראלי. הכוונה המקורית הייתה להוציא תו תקן חדש, שכן הקודם פורסם בשנת 2017 ומאז התרחשו שינויים בקצב הולך וגדל והיה חשוב לעדכן אותו, אך תוך כדי העבודה עליו התגבשו החומרים לכדי ספר. צוות מיקוד שכלל מנהלות של הגיל הרך בקיבוצים ואנשי חינוך במועצות האזוריות ובמשרדי הממשלה, קרא את הכתוב בספר לפני הוצאתו על מנת למקד ולדייק.

בשל ריבוי הנרשמים והעלייה האחרונה בתחלואת הקורונה, הועבר הכנס לאולם הגדול באפעל המכיל 400 מקומות, וכך זכו הנוכחים שיחצצו ביניהם דמויות מוכרות שונות מעולמות החינוך, התרבות והפוליטיקה. ראשון, בירך סגן שר הביטחון (ואיש חינוך בעברו), ח"כ אלון שוסטר (כחול לבן), שאמר: "אני בוגר מערכת החינוך של הגיל הרך בתנועה הקיבוצית, ילדי ונכדי מתחנכים ויתחנכו בה, ניהלתי מערכות חינוך בקיבוץ, את בית הספר האזורי והמועצה האזורית. גני הילדים ומעונות היום הקיבוציים מהווים רכיב חיוני לקהילה קיבוצית תוססת שלוקחת אחריות על חייה. יתרה מזו, תכני החינוך ואופן ההתארגנות הקהילתית שמאפיינים את המערכת הזו מהווים אור לישראלים שמבקשים לקדם את החינוך הדמוקרטי - הומניסטי ואת חוסנן של קהילות בכפר ובעיר״. 

שנייה בירכה המשנה החדשה למזכ"ל התנועה הקיבוצית, הדס דניאלי ילין: "מערכת החינוך האיכותית בקיבוצים מהווה היום אבן שואבת לצעירים והיא אחת מלבנות הבסיס של הקליטה והצמיחה שאנו חווים בשנים האחרונות. על כן, מוטלת עלינו החובה לשמור עליה מכל משמר, לחזק אותה ולהשקיע בה – זו ההשקעה הטובה ביותר לעתיד הקיבוץ. לכן, תו התקן הקיבוצי חשוב כל כך – היכולת שלנו לזקק את האיכויות של המערכת הזו לכדי תורה כתובה שניתן ליישם באופן ברור ומובן, מאפשרת לקיבוצים להמשיך ולבנות את מערכות החינוך בצורה הטובה ביותר. דווקא כשנדמה שהחינוך בגיל הרך במדינת ישראל נמצא במשבר, תו התקן לחינוך הקיבוצי יכול להציע אלטרנטיבה ולהוות מגדלור בתחום הזה.

ליוויתי מרחוק את נועה צור ברוש בשנות העבודה על תו התקן ואני נרגשת וגאה לראות את העבודה הרבה שהושקעה, יוצאת לאור. המאמץ והירידה לפרטים הוכיחו את עצמם והביאו לתוצר איכותי ומרשים. זוהי הזדמנות עבורי להוקיר גם אתכן ואתכם, מנהלות ומנהלי החינוך, ואת צוותי החינוך, על עבדותכן המאומצת והחשובה בכל השנים, והשנה במיוחד".

סיגל נטף, הממונה על הפיתוח המקצועי באגף הקדם-יסודי במשרד החינוך, היא שותפה אמיתית וסייעה רבות בתהליך הפיתוח והחשיבה על הספר. גם היא הייתה בין המברכים: "אני שמחה על ההזדמנות להיות שותפה בוועדה הפדגוגית לכתיבת הספר ועל דיוק השפה הנוגעת לחינוך בגני הילדים במערכת הקיבוצית בהלימה לתפיסה החינוכית של משרד החינוך מתוך מחשבה שהידע המוצג לפניכם היום יתורגם לכלים מעשיים, שישפרו ויקדמו את העשייה החינוכית בתוך הגנים.

המוטיבציה המרכזית לקידום שיתופי פעולה בין־ארגוניים בכלל, ובמערכת החינוך בפרט, מתבססת על הבנת היתרונות הטמונים בלמידה ארגונית ובתהליכים של קהילות למידה משותפות כמקדמי חדשנות. אני רוצה להודות על השותפות המיוחדת שלנו כמשרד עם רשת הגן הקיבוצי ונועה צור ברוש, על תקשורת מכבדת, רלוונטית ומקדמת. על עשייה משותפת ועל גמישות מחשבתית ויצירתיות".

אחרונת המברכות הייתה דבי ברא"ס, ראשת אגף חינוך בתנועה הקיבוצית: "תו התקן שמצוי בידיכן מנסח בצורה מעודכנת ומדויקת את החזון החינוכי והעקרונות הפדגוגים, לצד עקרונות ליישום ארגוני וכלכלי. הוא מסמך ייחוס המזמין כל קהילה לקיים שיח במעגל שותפים עדכני ומתרחב. זו הזדמנות לומר תודה לזו הפועלת ללא הרף במקצועיות, בנחישות, במסירות וביצירתיות בבניית חיבורים ובראייה אסטרטגית הצופה פני עתיד. תודה נועה, על בעירה פנימית אינסופית המניעה את קטר העשייה המונע בדלק המשמעות והמחוייבות. תודה על שחלמת, הובלת והגשמת את כתיבת הספר. 

לאחר הברכות שמעו המשתתפים והמשתתפות שלוש הרצאות מעניינות מפיהן של השותפות לכתיבת הספר. נועה צור ברוש שיתפה מתוך החוויה האישית שלה של חיים לצד אחות בעלת צרכים מיוחדים והסבירה על משמעותה של תמיכה הוליסטית בקהילה המבוססת על אינטראקציות הדדיות, ועל המורכבות הקיימת בתהליך הכללה והשתלבות וההשפעות של תהליך זה על המשפחה והסביבה. בתחילת ההרצאה התייחסה כמובן גם לספר שכתבה ואמרה כי "הספר הוא תולדה של עבודת צוות, ומטרתו העיקרית שלו היא קידום המקצועיות במערכת הגיל הרך הקיבוצית. חשוב שתדעו לנמק לעצמכן מדוע בחרתן בהמלצות מסוימות ולא אחרות".

ד"ר אורית דרור דיברה על במה יכול החינוך הקיבוצי בגיל הרך לתרום לחינוך הישראלי בגיל הרך וסקרה את ההתייחסות למחנכות הגיל הרך בקיבוצים ומקומן בקהילה. בין היתר אמרה כי המעטפת מעלה את הרמה המקצועית והחינוך הקיבוצי מחזק את מעמדן של המחנכות ויש התכווננות גדולה למקצועיות. לבסוף אמרה כי החינוך הקיבוצי שואף להשפיע על החברה בישראל והלוואי ועוד ארגונים חינוכיים יתנו מתוצריהם לכלל.

ההרצאה האחרונה הייתה של ענת בן ארי, שסיפרה על תהליך כתיבת הספר והדילמות המקצועיות השונות שליוו אותו. כמו כן, סקרה בן ארי את נושאים מרכזיים מתוך הספר ואת האופן שבו הוא יכול לשמש ככלי עבודה משמעותי בקהילה.

לאחר ארוחת צהריים קלה התחלקו המשתתפות למעגלי שיח בהן התקיימה למידת עמיתים וסיכמו את הכנס המרשים והמלמד.

לרכישת הספר: לחצו כאן