הפגנה באמצע המדבר

ביום ג' האחרון, 12.3, אירע דבר חסר תקדים בחבל אילות השקט והשלו בדרך כלל – מאות מתושבי האזור יצאו לצמתים שלאורך חלקו הדרומי ביותר של כביש 90 והפגינו נגד סגירתו של שדה-דב ב – 1 ביולי.

חבל אילות-ערבה דרומית מתאפיין – לא רק באקלים ייחודי, אלא גם באנשים ייחודיים וביישובים מיוחדים – זוהי המועצה האזורית עם המספר הגבוה ביותר של קיבוצים שיתופיים בכל הארץ. אין ספק שאופי היישובים עומד לזכותנו, אבל רוחם של אנשי שאר היישובים – קיבוצים מתחדשים ושני יישובים קהילתיים – משתלבת היטב בתמהיל החברתי והקהילתי שלנו – אותו תמהיל שהוציא מאות אנשים באמצע היום לצמתים, עם שלטים.

מאבקנו עומד בצילה של השכנה הגדולה והמפורסמת מדרום, הלא היא העיר אילת, אך אנו נפגע מהמהלך לא פחות מתושביה. בתיאום עם עיריית אילת, שסגרה את העיר לכמה שעות, סגרנו שלושה צמתים מרכזיים: קטורה (ליד קיבוץ לוטן), יטבתה ובאר-אורה (מול נמה"ת החדש) – חברי קיבוצים, תושבים, מאות מתלמידי התיכון האזורי ועובדי המועצה.

בסיוע כלים כבדים מהקיבוצים ואוטובוסים של המועצה, עמדנו בצמתים הללו וחילקנו עלונים לנהגים, שמאד הופתעו לראות אנשים מפגינים באמצע המדבר. מאבקנו – כך אנו מקווים – יעלה את המודעות לקשיים המתלווים לחיים בקצה הפריפריה, בקרבת שני גבולות. חיים אותם אנו אוהבים ומעריכים, אך הם תלויים במספר גורמים, אחד החשובים בהם – שדה התעופה דב-הוז בתל-אביב.

היה וייסגר השדה ללא חלופה הולמת, ייפגעו עשרות ומאות מתושבי חבל אילות – חולים, סטודנטים, קשישים ועוד אנשים שפשוט צריכים את שדה-דב בשביל להמשיך לחיות. זו לא הגזמה דרמטית - זו המציאות.

תושבי הקיבוצים אילות, אליפז, סמר, יטבתה, גרופית, קטורה, לוטן, יהל, נווה-חריף ונאות-סמדר בחרו כולם לגור באזור בו אף אחד אחר לא מוכן לגור, לעסוק בתחומים ההולכים ונעלמים כמו חקלאות, בחרו ליישב את הפריפריה של הפריפריה, למרות הקשיים, ועומדים לשלם על כך ביוקר.

חנן גינת, ראש המועצה האזורית חבל-אילות

חבר קיבוץ סמר