הלך לעולמו מאירק'ה ויזל, לשעבר ראש המועצה האזורית מטה יהודה

ויזל נולד בתל אביב בשנת 1933 ובשנת 1951 הצטרף לגרעין המייסד של קיבוץ נתיב הל"ה. הוא היה חקלאי, ועל רקע הקשיים הכלכליים של קיבוצו שהתקשה להתקיים מחקלאות בלבד, יזם והקים בשנת 1970 את מפעל תנ"ה (תעשיות נתיב הל"ה), אשר היה מבוסס על מסגריית הקיבוץ והחל לפתח מוצרים בתחום טיהור מים. ויזל שימש כמנכ"ל המפעל שברבות השנים הפך למפעל בינלאומי שמייצר את מכשיר טיהור המים "תמי 4" ונרכש על ידי חברת שטראוס במאות מיליוני שקלים.

מאירק'ה היה לוחם עז נפש ובמלחמת יום הכיפורים שרת במילואים כמפקד מעוז "פורקן" מול איסמעיליה. המעוז בפיקודו נלחם ללא אבדות במשך שלושה ימים מבלי להיכנע. לאחר שניתנה פקודת פינוי לכל מעוזי קו בר לב, הוביל את חייליו בבטחה דרך כוחות האויב אל כוחות צה"ל. על מעשיו אלה קיבל את צל"ש אלוף פיקוד המרכז. בשירות המילואים הגיע עד לדרגת סגן אלוף.

את דרכו הציבורית במטה יהודה החל כאשר נבחר למליאת המועצה כנציג קיבוץ נתיב הל"ה ולאחר מכן כיהן כסגן ומ"מ ראש המועצה וממונה על אגף הפיתוח. בשנת 1992, על רקע משבר כלכלי חמור של המועצה, אשר לא הצליחה לעמוד בהתחייבויותיה הכספיות ועמדה בפני מינוי של ועדה קרואה, פרש ראש המועצה ומליאת המועצה בחרה בויזל לעמוד בראשה. הוא כיהן כמ"מ ראש מועצה במשך שנתיים והצליח להפעיל את המועצה אשר הייתה נתונה בקשיים כספיים חמורים. בשנת 1994 התמודד בבחירות לראשות המועצה האזורית מטה יהודה ונבחר ברוב גדול. כראש מועצה יזם את הקמת "דרך היין". הוא המשיך לכהן בתפקיד במשך ארבע קדנציות רצופות, עד שפרש בשנת 2009. גם לאחר פרישתו היה מעורב ופעיל ציבורית מתוך אכפתיות ומחויבות לערכי ההתיישבות ותנועת העבודה.

היה נשוי לדליה, ונולדו להם שלושה ילדים: איל, ניב (ראש המועצה כיום) וגיא. הוא נישא בשנית, לרחל, ולזוג נולדו שני בנים, ערן ואריאל.

ניר מאיר מזכ"ל התנועה כתב לזכרו, "היכרתי את מאירק'ה, אישית. זכיתי לעבוד מולו כראש מועצה תזזיתי וסוער. ובסוף... אף הפכנו לקרובי משפחה. אני מבקש לשלוח תנחומים למשפחה כולה ולניב ויזל בנו, הממשיך בהצלחה את דרכו כראש המועצה האזורית מטה יהודה. יהיה זכרו ברוך".