הלך לעולמו גרשון וילן, לשעבר יו"ר דירקטוריון הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים ומוותיקי סיירת שקד

גרשון וילן, יליד 1939, היה מהילדים הראשונים של נגבה ונולד כארבעה חודשים לאחר עליית הקיבוץ על הקרקע. הוא נקרא על שמו של גרשון רוגוז'נסקי, החלל הראשון של נגבה שנהרג כאשר הרכב בו נסע בעת שהוביל מים לקיבוץ עלה על מוקש. רוגוז'נסקי היה חבר ילדות של אביו של גרשון, יעקב (קובה) וילנד, ממפקדי ההגנה, שפיקד על כוחות ההגנה של נגבה במלחמת השחרור, ולימים, חבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות מטעם מפ"ם, ראש האגף לביטחון סוציאלי של ההסתדרות והאחראי על קרנות הפנסיה שלה. גרשון, שהיה בן 8 וחצי בזמן המלחמה ופונה מהקיבוץ יחד עם אמו וכל יתר הילדים והנשים, התבגר בצל אתוס הגבורה של נגבה ובמידה מסוימת צעד בנתיבי אביו.

וילן התגייס לצנחנים בשנת 1958 ולאחר מכן עבר לסיירת שקד (יחידה 424), שהוקמה כמה שנים קודם לכן והייתה הסיירת של פיקוד הדרום. הוא שירת בסיירת בסדיר ובמילואים, כונה על ידי מפקדו "המצפון של היחידה" והשתחרר בדרגת סרן. הסיירת היתה עבורו משפחה שנייה בה המשיך להיות מעורב ופעיל עד יומו האחרון בקידום ושימור המורשת וזיכרון הנופלים, במסגרת עמותת בוגרי היחידה ששימש כגזבר שלה.

גרשון שירת בכל חייו את הציבור, בתחילת דרכו, לאחר שירותו הצבאי, היה לראש קן נגבה, הדריך את קבוצת אורן, ולאחר מכן ריכז את קן רמת גן והמשיך בעשייה החינוכית עד לתפקיד רכז ההנהגה הראשית של השומר הצעיר. במקביל, ריכז את החטיבה הצעירה בקיבוץ הארצי. בתקופה זו ליווה את הקמת הקיבוצים אדמית, שניר וכרם שלום וגייס צעירים אחרי צבא לצאת לשנת משימה בתנועה. עוד שנים לאחר מכן הדריך וליווה גרעיני נוער שהגיעו לנגבה. בקיבוצו עבד גרשון בפלחה ובהמשך שימש בתור גזבר הקיבוץ ויו"ר הקרן לעזרה הדדית (בתקופת הקורונה יזם ודחף את הנהלת נגבה במסגרת תפקיד זה לסייע ולתמוך במשפחות שנקלעו לחובות). כמו אביו, הוא הצטרף לוועד הפועל של ההסתדרות ולימים הפך ליו"ר חברת הביטוח מנורה וגם עבד בחברת 'כור'. הוא היה גזבר ספרית הפועלים ולאחר האיחוד עם הוצאת הקיבוץ המאוחד שימש בתור יו"ר הדירקטוריון של ההוצאה המאוחדת במשך קרוב לשני עשורים עד לפני כשנתיים כשחלה.

גרשון היה נשוי לשושה, בת נגבה גם היא, ולהם ארבעה ילדים - יהל (שגריר ישראל בסרביה), סהר, איילת ונגה.