היצירות שסייעו לחברי קיבוץ ניצנים לשרוד את השבי המצרי

105 חברי ניצנים וקומץ לוחמים מגדוד 53 נפלו בשבי לאחר כיבוש הקיבוץ על ידי הכוחות המצריים שפלשו מדרום ב-1948, והועברו ל"עבסייה" שבמצרים, שם הוחזקו בשבי במשך תשעה חודשים, שבתחילתם עברו עינויים קשים וחיו בתנאים בלתי אנושיים. לאחר מכן המצב השתפר במעט. 

בעודם יושבים בשבי הם החלו ליצור לעצמם, למשל, קלפים למשחק, מגב קרטון של קופסאות סיגריות שקיבלו. אבל הם גם ייצרו דברים עמוקים וערכיים יותר. כך למשל, הם כתבו מהזיכרון בלבד את המחזור לראש השנה. כמו כן הם כתבו את מגילת אסתר, אבל עשו לה התאמה למצבם האישי. הם קראו לה "מגילת תופיק" (על שמו של אחד הסוהרים בשבי). "הם קיבלו קצת ציוד, דפים וכלי כתיבה ותפירה, בשלב מאוחר יותר בשבי. כל המטרה שלהם הייתה לשמור על חיי קהילה בשבי ולהישאר מגובשים", סיפרה נאווה שלזינגר, חברת ניצנים ובתו של אייזיק רוזנצוויג ז"ל שישב בכלא המצרי, למתן צורי, כתב YNET וידיעות אחרונות בדרום.

לאחר תשעה חודשים בשבי, שוחררו חברי הקיבוץ ולוחמי הגדוד במסגרת הסכם שביתת הנשק (הסכמי רודוס) ושבו לביתם שנחרב. הם נפגשו שוב עם ילדיהם ונשותיהם שפונו קודם לכן, ויחד החלו במלאכת שיקום הקיבוץ. את היצירות מהשבי, שנארזו בתוך ארגזים ונשלחו לארכיון הקיבוץ, הביאו עימם. מעת לעת נשלפו החומרים במסגרת אירועים מקומיים אבל לא זכו לחשיפה ארצית. השנה, קיבוץ ניצנים יציין 80 שנה לעלייתו הראשונה על הקרקע, וכחלק מהאירועים יוצגו המסמכים והציורים וגם יעלו לאתר האינטרנט של ארכיון ניצנים.

קראו את כתבתו של מתן צורי שהתפרסמה באתר YNET