הדור הצעיר יוזם פתרונות לאתגרים במרחב הקיבוצי

ההאקתון בהובלתה של מנהלת רשת הצעירים של התנועה הקיבוצית, רותם שניצקי, ואגף צעירים ומעורבות בחברה התקיים במשך 24 שעות בין חמישי לשישי. במשך היממה הציגו היזמיות והיזמים במספר סבבים בחמישי אחה"צ, ערב, ולילה ובשישי בבוקר את הרעיונות שלהם בפני המנטורים המקצועיים ומשתתפים נוספים, כאשר במהלך הסבבים התקיים סיעור מוחות לגיבוש המיזמים. בשישי בבוקר הוצגו המיזמים לשיפוט בפני נבחרת השופטים. כמו כן, המשתתפים נהנו מהתנאים הנוחים של מרכז החדשנות שהוקם ועוצב  בדיוק לצרכים אלו. המרכז מסייע לחברות סטארט-אפ חדשניות לגדול ולצמוח ומציע סיוע נרחב בתחומים של פיתוח עסקי, גיוס הון, חיבור למנטורים, שווקים ולמשקיעים, סיוע בהגשה למדען הראשי ועוד. השותפים המרכזיים בהאקתון מועצה אזורית שער הנגב, southup ומרכז צעירים, כמו כן עוד שותפים רבים נרתמו לאירוע  איגוד התעשייה הקיבוצית, קרן קמ"ע, משקי הנגב, המחלקה לחינוך-ההסתדרות הציונית העולמית, משקארד, ביטוח חקלאי,ברית פיקוח,  ת.א.ר.א, עמותת איילים, מעברים, עו"ד צפריר בן אור, חוות אלנבי החממה האקולוגית עין שמר וסמינר הקיבוצים. 

מה זה בכלל האקתון? האקתון הוא אירוע יזמות רב משתתפים אשר עושה שימוש בחוכמת ההמונים. המושג האקתון מגיע מאנגלית, ומורכב מהמילים   Hack =לפצח ו- Marathon=מרתון. משתתפי האירוע מחולקים לקבוצות חשיבה המלוות על ידי המנטורים, במטרה לפצח ולספק מענה לאתגרים, באמצעות פיתוח של רעיונות ומיזמים חדשניים. האירוע הינו אירוע מרתוני תחרותי של 24 שעות בסופו מנצחים הצוותים בעלי המיזם הישים ביותר, שעמד בשלל הקריטריונים לשיפוט.

צוות ההאקתון עמל לקראת אירוע זה במשך תקופה ארוכה, במטרה להעצים את היזמיות והיזמים הצעירים, ובכדי לאפשר להם להתפתח ולקדם רעיונות מחוללי שינוי שישפיעו על הקהילה במרחב הקיבוצי והכפרי. בשבועות האחרונים המשתתפים חידדו את הרעיונות שלהם, השתתפו בסדנה להכנת פיצ' (נאום קצר שאמור להציג בצורה הברורה והמיטבית את המיזם) והיו מוכנים לליווי ולסיעור המוחות שהתקיים בצוותי העבודה באירוע. חלק מהמיזמים היו בשלב הגדרת הצורך והאתגר, ואילו חלקם כבר עם מענה מבוסס לאתגר. התוצר הסופי הרצוי של כל מיזם בהאקתון תכנית עבודה ראשונית שממנה ניתן לצאת לדרך. בין לבין נהנו המשתתפים מאווירה טובה, שפע כיבוד והופעה בחמישי בערב של הזמר והיוצר דודי בר דוד. עוד נהנו המשתתפים מפינות ישיבה על הדשא, סדנת השראה וגם מרחב "נטוורקינג" להיכרות ושיחה. בין המשתתפים הוגרלו פרסים בחסות משקארד, מועדון החברים המוביל לסקטור ההתיישבותי.

 באירוע השתתפו גם חניכי השלוחה של מכינת הנגב בקיבוץ חולית, שסייעו בתהליך החשיבה ונחשפו לראשונה לאירוע יזמות.

את האירוע פתחה מנהלת רשת הצעירים של התנועה, רותם שניצקי "אני נרגשת ושמחה להיות כאן בשער הנגב ולפתוח את אירוע היזמות והחדשנות של רשת הצעירים של התנועה הקיבוצית.  בשנה שעברה קיימנו את ההאקתון הקיבוצי הראשון  שהיווה  יריית פתיחה לפעילות "רשת הצעירים" של התנועה הקיבוצית, ומאז הצטרפו אלינו מאות צעירות וצעירים לתוכניות המנהיגות השונות שהקמנו, להכשרות שונות ובעיקר לרשת גדולה שמטרתה העיקרית לקדם ולפתח צעירות וצעירים לקחת חלק ולהיות מעורבים בעשייה בקהילה הקיבוצית ובחברה הישראלית בכלל. המטרה המרכזית שלנו בהאקתון היא  לפתח ולקדם מיזמים בבית, בקהילה, במרחב הקיבוצי והאזורי, אבל יש לנו מטרה נוספת וחשובה לא פחות והיא לחבר אותנו צעירים, והצעירים בנפשם לרשת של קשרים וחיבורים שיהוו תשתית ליצירת שינוי אמיתי בחברה הקיבוצית והישראלית. 

היום נמצאים איתנו כאן, יזמים ויזמיות, מנטורים מתחומים שונים ומשתתפים שרוצים לקחת חלק בחשיבה ובסיעור מוחות בכדי לפתח ולקדם את המרחב הקיבוצי והכפרי שאנו חיים בו. זה הזמן לצאת ל24 שעות של חשיבה מחוץ לקופסא וחגיגה של יזמות. "

 ראש המועצה האזורית שער הנגב, אופיר ליבשטיין, שגם היה אחד הכוחות המניעים להקמת מרכז החדשנות במועצה, בירך את הנוכחים: "זכות גדולה לארח את ההאקתון, כפעילים וכמועצה, כי לכל מיזם יש סיבה, יש הצעה ויש קהל. באזור הזה יש לא רק צמיחה דמוגרפית בלתי נתפסת, אלא שאיפה מתמדת לפיתוח וחדשנות. בעיני, זו הציונות החדשה – עמידה מול אתגרים שיש כאן ופיתוח קהילה, עסקים וחדשנות. זה קורה כאן, וזה קורה בתנועה הקיבוצית כולה, וזה יוצר את מה שאנחנו".

ראש אגף הצעירים ומעורבות בחברה, עפרי רביב הודה לשותפים בשער הנגב ואמר: "תכלית האירוע הוא לכנס ביחד את כל המוחות היצירתיים ולעזור לנו לצמוח ולהתחזק בכוחות מקוריים ויצרניים".

לאחר מכן, היו שתי הרצאות ted קצרות של היזמים  אלעד יאורי מנכ"ל soutup ויותם רשף  שסיפרו על המיזמים שלהם, האתגרים וההצלחות.

המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית, גיל לין הוסיף על כל אלה ואמר: "לפני שנה חגגה ישראל שבעים שנה, והיה משאל באחד העיתונים - מה היזמות הכי ישראלית? במקום השלישי היה הקיבוץ. זה מדהים גם אז וגם היום. היוזמה והיצירתיות הן מה שהופכות אותנו למה שאנחנו, והאירוע עוסק בדיוק בזה".

לאחר הברכות הגיע זמן היזמים והיזמיות להצגת הפיצ'ים (הצגה קצרה של המיזם).

יסמין אסף (עין המפרץ) הציגה את "להתאשר - ללכת. להתבונן. להתחבר". לטענתה, הליכות וסיורים משותפים מעודדים אנשים לחלוק סיפורים, להכיר את הקהילות בסביבתם ולהשתמש בהליכה כדרך להתחבר עם שכניהם. מטרת המיזם היא לספר ולחבר: דרך סיורים בקיבוצים ובמרחב הכפרי בסיפורי מקום והתבוננות. כך נוכל למצוא חוטים המקשרים אותנו זה לזה, כל אחד לקיבוצו וכולנו- למועצה האזורית ןלתנועה הקיבוצית.

בוגרי מחזור ב' מתוכנית המנהיגות "שבילים" של הרשת, הציגו מיזם טכנולוגי לשיתוף מידע בתחומים רבים והכרות בין קיבוצים ובין הקהילות הקיבוציות, על מנת ליצור סינרגיה של הון אנושי בקיבוצים.

אחריהם הציג אהרון פורת, המשתף פעולה עם חברת "אינדיגו" מעין השופט, את המיזם "קונסנז" - פלטפורמה אינטרנטית ליצירת הסכמות בתוך הקיבוץ. קונסנז מאפשר לכל קבוצה בכל קנה מידה - מקהילות של כמה עשרות חברים ועד לערים של מאות אלפי תושבים - לנסח את הרצון המשותף במסמך אחד, קוהרנטי וברור, ובאופן שקוף ודמוקרטי. בשונה מאופן הדיון ברשתות החברתיות, בקונסנז הדיון אינו מתפזר בין אינספור תגובות אלא מתכנס סביב מסמך שנערך בצורה שיתופית ודמוקרטית, באמצעות שילוב מנגנוני הצבעה עם כלים של דיון.

מיזם נוסף שהוצג היה של איילת הריס ויוני לבשטיין ממבוא חמה, שרצו בעזרת Yalla''- אפליקציה חברתית שנותנת פלטפורמה לקיים ולעודד מסחר חברתי למשלוחים (איסוף, הסעה, הובלה) בצורה חכמה, תוך כדי מתן פתרון יעיל למי שרוצה להרוויח כסף "על הדרך" הביתה.

מרכז "עם-אדם" הציג מרחב לצעירים המבקשים להעמיק ולברר את טבע אישיותם. בהשראת הגותו של א. ד. גורדון אנו תופסים את האדם כמורכב מרבדים שונים ההולכים ומתרחבים - מהאישי דרך המשפחתי, קהילתי, לאומי, אנושי וטבעי.

חברי "שמאלtalk", בוגרים נוספים של תוכנית "שבילים" הציגו את המיזם החברתי פוליטי, הרצאות ושיח בנושאים בוערים בחברה הישראלית. 

עפר הלפרין מכפר עזה הציגה מיזם "בנק הזמן", לחיבור בין החינוך לתרבות ולקהילה בקיבוץ -  מערכת של עשייה חינוכית ואחריות חברתית. כל זאת על בסיס "בנק זמן" שמטרתו להפסיק לצרוך משאבים חיצוניים ולהשתמש ביכולות שיש בתוך הקהילה. לאפשר ולרתום את כלל חברי הקהילה לקחת חלק בעשייה החינוכית.

חברתה לקיבוץ, לבנת קוץ, הציגה שני מיזמים חברתיים – הראשון, PLACEMAKERS הגיע מהצורך שהתחזק בשנים האחרונות ליוזמות למען כלל הקהילה בקיבוץ, זאת תוך רצון לעודד את האוכלוסייה המקומית לקחת אחריות על מקום בחיים היום יומיים שלה. הזדמנות להפגיש את האוכלוסייה הוותיקה עם התושבים החדשים ויצירת מקום בעל משמעות וצבעוניות.
והשני, תיעוד מערכי הלימוד הבלתי פורמלי שהוחלו בקיבוצים - מערכי שיעור לא קונבנציונליים שהצמיחו דורות שלמים של בני קיבוצים. רעיון זה יבדוק מה מייחד את החינוך הקיבוצי משאר מערכות החינוך ואיך ביכולותינו לתעד הכל לדורות הבאים, WIN WIN של פגישה ותיעוד בין סטודנטים וגיל הזהב.

אהרל'ה רוטשטיין ממפלסים, המנהל המיתולוגי של תיכון שער-הנגב הציג המיזם אותו רוצה לקדם - מודל חינוכי שינסה להפגיש את קבוצות הלמידה, עם העולם היזמות והחדשנות באמצעות מרכז SouthUp ולאפשר תהליך לימודי מוכוון מסגרת ערכית ותרבותית, שיטמיע שיתוף כמהות, ויקדים לכל רעיון את השאלה "למה?".

אפרת שפורקר, הציגה את “Pieace” , סדנאת יצירה ירוקה לשילוב אוכלוסיות מיוחדות בקהילה ויצירת סביבה ירוקה יותר. 

ובחזרה לאנשי כפר עזה, דקל אילון הציג מיזם תיירות חברתית - מסלולי תיירות ואירוח חברתיים עבור תיירות פנים ותיירות חוץ, תוך הצצה לקהילות שלנו בעוטף, לעשייה החברתית הענפה, לנופים, לריחות ולטעמים.

בתום הזמן שניתן ליזמים לפתח, להתייעץ ולקבל הדרכה, נבחרו שלושת המיזמים הזוכים שזכו לחבילת ליווי הכוללת שעות ייעוץ לקידום המיזמים (בניית תוכנית עסקית, ליווי של מנטורים ועוד) ומענק כספי. המיזמים שזכו הם: 'קונסנז', 'יוצרים מקום' של לבנת קוץ ו'שיתוף כמהות בחינוך' של אהרל'ה רוטשטיין.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, שלקח חלק בצוות השופטים, הכריז על המנצחים וסיכם את ההאקתון השני: " מאוד-מאוד נהניתי, אבל אני שונא לשפוט ולאכזב אנשים שראויים להוקרה. הנחמה שלי היא שהתרשמתי מלהט היזמים ואני משוכנע שהם יקומו איתנו ובלעדינו. היו בסוף 11 מיזמים יפהפיים ואני חושב שכולנו נהיה מחויבים לעזור כתנועה, פעילים ומועצות אזוריות. הנה כי כן, הכל רוחש, הכל בתנועה ואנחנו בשלנו: מקדמים את הדור הצעיר ומזדהים ככל יכולתנו עם תושבי עוטף עזה."

לצפייה בעוד תמונות מההאקתון שצילמה נועה שרביט: לחצו כאן