דיווח ממני אליכם: ליאור שמחה כותב לחברי וחברות הקיבוצים

חברות וחברי התנועה הקיבוצית,

אנחנו נמצאים אחרי שנה וחצי של מלחמה קשה, כש-94 חטופים וחטופות עדיין בשבי חמאס.

ביום ראשון הושבו אלינו אמילי, רומי ודורון האהובות, ומדינת ישראל כולה עצרה את נשימתה. 

התנועה הקיבוצית כולה עטופה סרט צהוב. אין מועדון נעורים, אין חדר אוכל ואין לוח מודעות שעיניהם של החטופים והחטופות - אהובינו, לא ניבטים מהם.

אנו נאבקים, יום ולילה, כאיש אחד, להשבת כל החטופות והחטופים הביתה – מהקיבוץ, מהמושב ומהעיר, ואני תפילה שקריאתנו תענה בקרוב.

אני מבטיח – נמשיך להיאבק על כל חטוף וחטופה עד להשבתם לישראל.

מיטב בננו ובנותינו נפלו בשנה וחצי האחרונות על הגנת מדינת ישראל והקיבוץ. חיילים בסדיר ובקבע, חברי כיתות הכוננות, עובדי חקלאות ותעשייה שיצאו להגן על ההתיישבות. משפחות נרצחו באכזריות בטבח ומחדל ה-7 באוקטובר, ואנו עוד נבוא חשבון עם האחראים לכך – כולם. 

בחודשים האחרונים הייתי, יחד איתכם, במאות לוויות, שבעות, אזכרות, כינוסים והפגנות, ראיתי את העצב שאין לו סוף ואת החורבן שעברו יישובנו. 

ראיתי גם את כוחות הנפש שלכם ועוצמות הרוח – בהובלת הקהילות, בשיקום היישובים, בחינוך, בתרבות, במאבק על החברה הישראלית, בדאגה ליקירכם ולסביבתכם כולה.

אנו נמצאים באחת השעות הקשות שידענו, שעת מבחן לציונות, לישראל שלנו וגם לנו כתנועה. 

אני יודע ובטוח שיש בנו העוצמות לכאוב את כאב האובדן והשכול העמוקים, יחד עם יצר חיים ותנופת פיתוח שרק אנחנו יודעים לחולל. 

ידענו לעשות זאת לפני 115 שנים – לאורך כל שנותיה של התנועה והמדינה, ונדע לעשות זאת גם היום.

גורל עמנו וחברתנו, קשורים בעבותות לגורל תנועתנו. אנו חוזרים להיות גורם מכריע בסדר היום הישראלי בכל תחום ותחום: בהתיישבות, בביטחון, בכלכלה, בפוליטיקה, בחברה, בחינוך ובתרבות. ידענו לעמוד ביום פקודה על הגנת הגבולות בדרום ובצפון, ויש לנו מה לתרום לחברה הישראלית בכל אחד מתחומי החיים.     

אנו מובילים כעת מהלכים נרחבים לשיקום ופיתוח מדינת ישראל והקיבוצים במספר חזיתות.

פעלנו, יחד עם משרד הביטחון ותנועות הנוער, להגדלת מסלול הנח"ל ב-1,000 בני ובנות נוער נוספים, גרעיני התיישבות שיגיעו כבר בקיץ הקרוב לקיבוצי הנגב המערבי וגבול הלבנון. 

אנו מובילים את תכנית "היום שאחרי" לפיתוח וביסוס קיבוצי קו העימות עם מענים לכלכלה, לתיירות, לקהילה, לחינוך, לתרבות ועוד.

אנו מובילים לחיבורים עם תנועת הקיבוץ הדתי על מנת ליצור חזית התיישבותית קיבוצית רחבה בתוך הרקמה הישראלית, מימן ומשמאל, דתיים וחילוניים, ומול מקבלי ההחלטות בממשלת ובכנסת ישראל. 

בחודשים האחרונים הגיעו אלפי מתנדבים, שהתנועה הקיבוצית רתמה, לקיבוצים שנפגעו במלחמה – חברי קיבוצים, מתנדבים מרחבי החברה הישראלית ומתנדבים מחו"ל. הללו פעלו בחקלאות, בבינוי, בנוי, בקהילה ובחינוך. נמשיך לפעול עם המתנדבים שלנו ביתר שאת, יחד אתכם. בשנה האחרונה גם הקמנו קרן תרומות ייעודית שמגייסת משאבים לטובת פיתוח ושיקום הקיבוצים שנפגעו. 

אנחנו מוסיפים לפעול לביסוסם ועוצמתם של הקיבוצים מול גורמי הכנסת, הממשלה, השלטון המקומי והחברה האזרחית. פועלים ליצירת מעטפת מקצועית יותר ולמתן שירות מקצועי לממלאי התפקידים ולחברי הקיבוצים. אנו מובילים מהפכה בתחום התקשורת בין התנועה לקיבוצים ובמפת התקשורת הארצית. אנו חורשים את שדה החברה הישראלית יחד עם אגף החינוך שלנו, שנת השירות, תנועות הנוער ועוד.

בשבוע הבא יוצגו למועצת התנועה הקיבוצית תוכניות עבודה מפורטות שבמסגרתן - שינוי מבנה ארגוני, התאמה של מטרות התנועה למציאות הנוכחית וקביעת יעדים לביצוע פר רבעון. עם אישור המועצה תוכלו לצפות בתוכנית הכוללת באתר התנועה.

אני רוצה לבקש מכם – הרימו ראש, היו גאים בעצמכם – בנו, 

קחו נשימה ארוכה כי הדרך שלפנינו עוד ארוכה, 

המשיכו להיות אחד בשביל השני כפי שהיינו בשנה וחצי האחרונות,

יחד נפעל לחברה מוסרית, צודקת ואיתנה בישראל.

אני עומד לרשותכם ולרשותכן – תמיד! 

בברכת חברים,

עד התלם האחרון,

ליאור שמחה