דואגים לחברות ולחברים הסיעודיים

את המפגש ארגן ארנון בוכבינדר ממטה הפנסיה והביטחון סוציאלי בתנועה. במפגש מקצועי זה השתתפו מנהלי פנסיה וביטחון סוציאלי בקיבוצים לצד מנהלי קרנות מילואים, רכזי בריאות ורווחה, מנהלי קהילה ויו"רי קיבוץ.

"בשונה מהמחוייבות הנקובה מספרית בתקנות הערבות ההדדית בקיבוץ מתחדש, להשלמת גובה הפנסיה לחברים שבגיל פרישה", אומר בוכבינדר, "הרי שהמחויבות להשלים את צרכיו של חבר במצב סיעודי הינה כללית למדי, ומותירה בידי הקיבוץ חופש פעולה רחב בהחלטותיו. חופש פעולה זה הוא הבסיס לדיון הקיבוצי על הסדר הבטחת הסיעוד כחלק מ"הערבות ההדדית שלנו", דיון שיהיה חברי וחברתי אך גם מקצועי ואחראי. שיתייחס לצרכים ולרצונות, אך גם ליכולות". 

נשמע אם כן כי הדבר נתון בידיים של כל קיבוץ וקיבוץ?

"בוודאי", מסכים בוכבינדר, "הרי הקיבוץ הוא של חבריו, ולמעשה הקיבוץ הוא חבריו. כידוע במהותו נועד הקיבוץ לספק ביטחון קיומי וחיי רווחה לחבריו. הוא עושה כן בהתאם לצרכים, לרצונות וליכולות המשותפות הקיימות, -כפי שנקבע בהחלטות החברים.

כחלק ממערכת הערבות ההדדית שבין החברים פועל הקיבוץ להבטיח את רווחתם העתידית גם לעתות חולי, דחק ומשבר. וכחלק ממערכת האחריות המשותפת שבין החברים פועל הקיבוץ להבטיח  זאת לאורך זמן ולפי קריטריונים שוויוניים".

ומה לגבי קיבוץ מתחדש בו החברים מקבלים אליהם את רוב משכורתם, יחד עם מענקי רווחים מהנכסים המשקיים המשותפים, ואף זוכים לשייך לעצמם את ביתם, מדוע שהקיבוץ לא יעביר אליהם גם את האחריות לדאוג לעצמם במקרה יהיו במצב סיעודי?

"תהליכי השינוי באורחות החיים בקיבוץ המתחדש הפריטו חלק מהשירותים לחברים, ואפשרו אמנם יותר דרגות חופש בחירה לפרט בניהול משק הבית המשפחתי", מציין בוכבינדר, "אולם, האחריות המוגדלת שהועברה לחברים לניהול עצמי של תחומים שונים בחייהם, לא ייתרה את מערכות הערבות ההדדית והאחריות המשותפת, אלא חידדה ודייקה את המטרות, השימושים והמקורות".

אלו תכנים מקצועיים עלו במפגש באופן היכול לסייע אם כן לאנשי המקצוע בקיבוצים?

"על מנת להתאים את הסדרי הסיעוד בכל קיבוץ כאמור" מוסיף בוכבינדר, "קבלנו במפגש סקירה של מאיה יעקוביאן וד"ר אודי פרישמן ממשרד "פרש קונספט" באשר לאפשרויות השונות הקיימות כיום בארץ על מנת להתכונן מבעוד מועד ליום בו נהיה במצב סיעודי, כמו ביטוח סיעודי פרט למי שכבר רכש בעבר (בשלב זה הופסק השיווק של פוליסות חדשות מסוג זה), ביטוח סיעודי קבוצתי למבוטחי קופות החולים, וכן קרנות פנימיות בקיבוץ לערבות הדדית לסיעוד".

"אריה שטראוס ממשרד "סטפוניט!" שתף אותנו בתוצאות של מחקר אקטוארי שערך בשנים האחרונות לגבי אחוז החברים הצפויים להיות במצב סיעודי בכל קיבוץ, ומשך התקופה הצפויה שיש להיערך לסייע כלכלית בכדי לאפשר להם לקבל את צרכיהם המיוחדים בסיעוד, כמו טיפול ביתי של מטפל סיעודי צמוד, או אשפוז במוסד סיעודי. המחקר המבוסס על נתונים שנאספו מעשרות קיבוצים מראה בין השאר כי האקטואריה הסיעודית בקיבוץ דומה לתוצאות של מחקרים דומים שנערכו באוכלוסיית קשישים בבתים סיעודיים יוקרתיים בחו"ל".

"בנוסף הוצגו לנו על ידי אוריין פליישר ממשרד "משקי טנא" המלצות פרקטיות לקיבוצים לבחינה ולרענן של הסדרי הסיעוד הקיימים, עם דגשים מקצועיים לניהול קרנות סיעוד פנים קיבוציות לסיעוד, כמו "קרן משלמת" המבטיחה לכל חבר קיבוץ פיצוי  מוסכם החל מהיום בו יוגדר כסיעודי לפי החלטות הקיבוץ, ועד לסוף ימיו, ו"קרן משלימה" המבטיחה תקרת פיצוי דיפרנציאלית בהתאם למקורות החבר לפי עקרון רשת הביטחון, וכן ניהול הסיכון של הקיבוץ באמצעות רכישת ביטוחים חיצוניים.