בתנועה פועלים לאיחוד "השבטים" בחברה הישראלית

בישיבת המזכירות שנערכה בשבוע שעבר, התארח מזכ"ל תנועת הקיבוץ הדתי אמיתי פורת, שסיפר לחברי המזכירות על יוזמת "האמנה החברתית", המתגבשת בקרב קבוצות ליברליות דתיות וחילוניות, אליהן הצטרפה תנועת הקיבוץ הדתי וביקש להציע לתנועה הקיבוצית להצטרף אליהן גם כן. פורת אמר: "על רקע המצב החברתי הקשה במדינה שהולך ומקצין, ובו הקבוצות במדינה או "השבטים", כפי שהגדיר אותם הנשיא ריבלין, הולכים ומסתגרים, הולכים ומתבדלים, אני מוצא בנו, שתי התנועות הקיבוציות האחיות, מסגרת שיכולה להוות נדבך משמעותי בשיתוף פעולה שכזה, ולנסות להביא לקירוב, ויותר מכך, להסדרה שתאפשר חיים משותפים טובים, בהם כל קבוצה רואה גם את הקבוצה האחרת ומאפשרת לה לחיות לפי ראות עיניה ותפיסת עולמה".

"האמנה החברתית" מושתתת על יוזמות קודמות ובהן "אמנת גביזון-מדן" משנת 2003, שביקשה לעורר שיח בחברה על עקרונות הדת והמדינה בישראל. אמנה זו נחשבת עד היום, כתשתית המובהקת ביותר למציאת פתרונות אפשריים לחיים משותפים בנושאים שמעסיקים בתחום דת ומדינה כגון כשרות, קבורה, נישואים וגירושים גיור, שבת ועוד ועוד.

פורת שהציג את היוזמה סיפר על הלכי הרוח בתנועה שהוא עומד בראשה, ותיאר כי הרצון להצטרף ליוזמה הגיעה בין השאר ע"י מזכ"לי תנועת בני עקיבא לשעבר, ד"ר יוחנן בן יעקב ופרופ' אמנון שפירא, שחשו בתקופה האחרונה, על רקע הניסיון להעברת חוקים שנויים במחלוקת כמו "חוק המרכולים", הגיוס ועוד, כי המדינה עומדת על סף "נקודת רתיחה" וכי יש לעשות הכל על מנת לנסות לגשר בין הקצוות לפני שיהיה בלתי אפשרי לקיים חיים משותפים יחד.

ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, בירך את פורת על היוזמה וטען אף הוא, שלמרות המחלוקות וסגנונות החיים השונים בין הקבוצות היהודיות השונות במדינה, עולה המשותף על השוני, ויש לנסות ולשים אותו במרכז השיח באמצעות מחשבה משותפת ולמצוא את נקודות הפשרה והחיבור לקיום אורח חיים המותאם ומתאים לכל קבוצות האוכלוסייה השונות. כמו כן, הוסיף מאיר, כי דווקא שתי התנועות הקיבוציות, הדתית והכללית, יכולות להוות מודל לשיתוף פעולה שכזה ולמציאת הסכמות לחיים משותפים על אף השוני בתפיסת עולמם ובאופן בו הם מנהלים את חייהם.

בדיון התארח גם ערן ברוך, מנכ"ל ארגון בינ"ה, העוסק בדיוק בשאלות אלו של חינוך לזהות יהודית ותרבות ישראלית ומקומן בחברה הישראלית. ברוך סיפר מתוך ניסיון עבודתו, כי הוא רואה חילוניים רבים המבקשים דווקא ללמוד ולתת חלק בעולמם ליהדות על עולמה הרחב והמגוון וכי הוא חושב שהתנועה הקיבוצית בפרט, לאורך שנותיה, מצאה "פתרונות" רבים לסוגיות "בוערות", ובמיוחד לטענתו, יש לה מה לתרום בסוגיית השבת, בה בקלות יחסית אפשר להגיע לעמק השווה.

הדיון שהתעורר במזכירות היה ער ופורה ובמסגרתו עלו שאלות רבות כגון המסגרת בה יתקבלו ההחלטות, שאלות בדבר בעל הסמכות לקבלת החלטות באמנה שכזו ובשיתוף פעולה בין שתי התנועות, על ההתמודדות עם הדרת נשים ומקומן בשיח, על מקומם של הרפורמים והקונסרבטיבים בדיון שכזה ועל היכולת לייצר תוכן משותף המכבד את מקומו של האחר בלי שהאחד יחוש כי הוא צריך לעשות כברת דרך גדולה מדי על מנת לרצות את האחר. הדיון סוכם באווירה חיובית ובציפייה לבאות, כאשר חברי המזכירות נתנו את אישורם וברכתם לקיים דיון שכזה בניסיון לבניית אמנה שכזו והצטרפותה של התנועה ליוזמה. אמיתי הודה על הנכונות והרצון לקיים מחשבה משותפת וסוכם על הקמת צוות חשיבה שיגדיר בצורה מפורטת ומדויקת יותר את המטרות ואת דרכי הפעולה.

לסיום, הוסיף ערן ברוך מאמר שכתב בנושא "הלכה ואגדה", שעוסק אף הוא בסוגיות שבין חילוניים לדתיים וניתן להעמיק בנושא ולקרוא אותו כאן.