בשנים האחרונים קטן ברוב הקיבוצים שיעור המס שהקיבוץ גובה מהחברים

הסקר נערך בקרב 79 קיבוצים מתחדשים, ועורכי הסקר, ד"ר שלמה גץ וחנה גולדמברג, מצאו כי מס מוניציפאלי (נועד לממן שירותים הנובעים מהיות הקיבוץ ישוב) נגבה ב-70% מהקיבוצים, ומס קהילה (הנובע מהיותו של הקיבוץ אגודה שיתופית) נגבה ב-85% מהקיבוצים – שניהם נגבים במרבית הקיבוצים כמס אישי, לא משפחתי. עוד נמצא, כי גובה המס המוניציפאלי וגובה מס הקהילה דומים למדי בממוצע – 350-400 ₪, אף על פי שיש קיבוצים בם גובה המס הוא 100 ₪ ובאחרים 850 ₪. יתכן שההבדלים נובעים מסוג השרותים ואיכותם.

בסוגיית המס הדיפרנציאלי, שמטרתו המקורית היא מניעת הפרשי שכר גבוהים מדי בין החברים ומקור לערבות ההדדית, עולה כי המס נגבה ב-45% מהקיבוצים, וברוב הקיבוצים (61%) החיוב הוא משפחתי. ברוב גדול של הקיבוצים (86%) גובים מס דיפרנציאלי בגובה של פחות מאחוז ברמת השכר הנמוכה, וברבים מהם מציבים "תקרת גביה" ללא קשר לגובה השכר.

גץ וגולדמברג מציינים בפילוח ממצאי הסקר כי במהלך חמש השנים האחרונות, ב-72% מהקיבוצים שיעור המס הפנימי ירד. עם זאת, שלושה מכל חמישה קיבוצים (60%) השיבו כי אין כוונה לערוך שינויים במס הדיפרנציאלי, ולעומתם ב- 40% יש דיונים על ביטול או צמצום מס זה, הנגבה מהחברים.

הסקר בדק מגמות ומקורות למנגנוני הערבות ההדדית. מתשובות הקיבוצים עולה כי לכל הקיבוצים לפחות מקור אחד למימון הערבות ההדדית. לרבע מהקיבוצים יש מקור אחד, ולשאר יותר מקורות. המקורות העיקריים הם קרן לעזרה הדדית, הקיים ב-75% מהקיבוצים, רווחי הקיבוץ (62%) מס הקהילה (43%) וכן המס הדיפרנציאלי בקיבוצים בהם הוא קיים.

"שתי המסקנות העיקריות מהסקר", אומר ד"ר שלמה גץ, "הן שהמס הדיפרנציאלי אינו משמש להקטנת הפערים הכלכליים בין החברים, אולם הוא משמש למימון הערבות ההדדית; וכי לכל הקיבוצים יש לפחות מקור אחד, לרובם יותר, למימון הערבות ההדדית".