"אחרי חודש וקצת בכפר - אני מרגיש באופוריה אדירה"

קוראים לי איתן עומרי, בן 18, נולדתי וגדלתי בקיבוץ מעברות. ולפני חודש התחלתי שנת שירות בכפר הנוער 'מנוף'.

למסגרת שנת השירות נחשפתי מהקרובים אלי: אח שלי, בת דודה וחברים טובים, שגרמו לי לרצות לעבור תהליך דומה ולחוות שנה מחוץ למסגרת שהייתי רגיל אליה.
התחלתי את תהליך המיונים בתחילת שנת י"ב, עשיתי את המיונים הראשוניים ומשם המשכתי לכנסים בכפרי נוער שפועלים למען נערים בסיכון. חקרתי והגעתי למסקנה שאני רוצה להתנדב בכפר שישלב בין עיסוק עם נוער בסיכון, עבודה חקלאית וחיי קומונה. כך הגעתי לכנס בכפר הנוער מנוף, שם מצאתי שיש בדיוק את האיזון בין העיסוקים שאותם חיפשתי.

מנוף הוא כפר חינוכי טיפולי, שמשלב חקלאות ככלי להתמודדות עם קשיי החניכים. העבודה שלנו בתור שינשינים היא אינטנסיבית, דורשת מאוד ומלאה בעשייה  משמעותית. בתור התחלה, השינשינים אחראים באופן בלעדי על המשקים החקלאיים. בכפר ישנם ארבעה משקים - דיר עיזים, דיר כבשים, אורווה וגד"ש וכלבייה. כל אחד מהענפים מציע עולם שונה ומגוון של עבודה, והחניכים מגיעים בסוף לענף המתאים ביותר עבורם. המשק מתופעל על ידינו באופן מלא, סה"כ 4-6 שעות עבודה ביום, רובן נעשות עם החניכים. מעבר לעבודה מעניינת ומעשירה, המשק מספק טיפול ומקום מפלט לחניכים, ולעיתים משנה חיים של ממש עבורם ויוצר קשרים יוצאי דופן.

מעבר למשק החקלאי השינשינים משובצים לביתן - שכבת גיל בפנימייה. בביתנים מעבירים את שאר שעות היום, מלווים את החניכים, מדברים איתם ומספקים מענה רגשי ותמיכה, ובגדול פשוט נמצאים שם בשבילם.

הגעתי לכפר עם לא מעט חששות וספקות לגבי איך תהיה ההתנהלות שלי מול חניכים, צוות, קומונה, במשק וכו'. אחרי חודש וקצת בכפר, אני מרגיש באופוריה אדירה. קשרים חזקים ומפתיעים נרקמים עם החניכים ותחושת סיפוק ומשמעות נוצרת בעקבות קשרים אלו. כל אלו מקבלים מעטפת ראויה בעזרת הקומונה - חבורת האנשים המטורפים שהתגבשה כל כך מהר ורק ממשיכה להתפתח. הקומונה היא המקום להתלונן, להתפתח, לפרוק ובעיקר לצבור חוויות מאתגרות ולעבור ביחד שנה מטורפת ומעצבת.