מההר הירוק אל הים הכחול. תמיד

אורון נולד וגדל בקיבוץ יגור, התנדב לשנת-שירות ב"ניצנה" ונבחר לפני שנתיים לאחד מהצעירים המשפיעים של התנועה הקיבוצית, בפרויקט המסורתי של אגף הצעירים בתנועה וידיעות הקיבוץ.

טקס חילופי מפקד היחידה, התקיים במקום המוכר ביותר לכל הלוחמים בה, מתחת למים כמובן.

בכתבה נרחבת שפורסמה על היחידה ועל חילופי הפיקוד בה בשבוע שעבר בידיעות האחרונות, כתב גיא מלמד בין היתר – "היחידה הקטנה, שהפכה לעצמאית ב־1963, אפופת מסתורין ומורכבת משלוש פלגות. פלגת החבלה, שלוחמיה מתמחים בשימוש ובנטרול חומרי נפץ ופצצות ימיות, מטפלת במוקשים ימיים ובאיסוף פצצות, גם מחוץ למים הטריטוריאליים של מדינת ישראל. פלגת הצוללים מתמחה במשימות בעומקים שדורשים מיומנויות ייחודיות. העומקים אליהם נדרשים אנשי הפלגה לרדת עלולים להישמע לאדם מן השורה כדמיוניים - תשעים ואף מאה מטרים מתחת לפני הים. הפלגה השלישית היא פלגת ההדרכה, המכשירה את לוחמי ולוחמות היחידה במסלול האינטנסיבי הנמשך כשנה"

מלמד המשיך וסיפר על הקשר בין המפקד היוצא למפקד הנכנס – טקס החלפת הפיקוד על היחידה הוא יותר מעוד צלילה עבור לוחמי ילת"ם. היחידה הקטנה הזאת מתנהלת כמו משפחה. כולם מכירים את כולם, כולם יודעים על כולם את הכל. גם סא"ל עדו קאופמן וסא"ל אורון ענבר, שני המפקדים שמעבירים את השרביט ביניהם, התחילו את הדרך לפני שנים.

הם נפגשו בפעם הראשונה לפני 22 שנה. ההיכרות ביניהם נערכה על ספינת מלחמה צרפתית שעגנה בישראל במסגרת תרגיל בינלאומי. בזמן שהשניים לגמו קוקטיילים על הסיפון הציע עדו — שהיה אז מפקד בפלגת ההדרכה בילת"ם — לאורון להצטרף ליחידה. אורון, מקיבוץ יגור, שנראה כמו שחקן כדורמים, לא היסס לרגע. "כבר כילד בקיבוץ אהבתי לעבוד עם הידיים - ריתוך, נגרות, הכל", הוא אומר. "כשעדו הציע לי להצטרף אליו הייתי צ'יף (קצין מכונות) בסטי"ל. האתגר של לקחת את האהבה שלי למלאכה למעמקים, אולי המקום הכי מורכב שיש, קסם לי מאוד".

כך החל אורון את דרכו בילת"ם. אף אחד מהשניים לא דמיין שיבוא יום ועדו יעביר לאורון את דגל הפיקוד על היחידה בטקס המסורתי על קרקעית הים".