"כשאומרים רפורמה מגבים בכסף וכשאני מסתכל על התקציב, אז כל תקציב המשרד גדל ב-104 מיליון שקל בלבד"

את הישיבה פתח היו"ר ביטון בהתייחסות למצב החקלאות בישראל ואמר כי "החקלאות בישראל היא נשמת אפה של השיבה לארצנו, עוד מימי ההגעה ממצרים, המעבר הירדן והחלוקה לנחלות. שבנו לארץ ישראל לפני 150 שנה וכבר ראשוני המתיישבים יצרו חקלאות משגשגת בארץ שפרנסה מיליוני ישראלים, חקלאות שהפכה לשם דבר בעולם והוציאה מתוכה פיתוחים פורצי דרך ששינו את פני החקלאות בעולם. מאז שנות ה-80 החקלאות נמצאת בדעיכה בכל הפרמטרים והנתון הכי קשה הוא הגיל הממוצע של החקלאים. אנחנו בתקופה של להיות או לחדול עבור החקלאות ושל איזה מדינה אנחנו רוצים להיות. כוונת משרדי האוצר והחקלאות לבצע רפורמה היא נכונה, אך יחד עם זאת הדבר צריך להיעשות בשותפות מלאה ובהקשבה לחקלאים".

היו"ר ביטון סיפר כי הוא ביקש ממרכז המחקר והמידע של הכנסת לחקור את הרפורמה שנעשתה בעולם הפטם והשפעתה. אחת המסקנות הראשוניות מהמחקר שנמצא בעיצומו מראה שהיא הובילה לצמצום ההיצע ומחיר גבוה יותר לצרכנים. "אנחנו אוהבים להתערב ברפורמות ובינתיים אנחנו רואים סימנים שרפורמה שלמה לא עשתה את תפקידה. חובת הזהירות על כולנו, חובת ההקשבה על כולנו וחובת ההסכמה על כולנו".

השר פורר התייחס לנושא החקלאות ואמר כי חייבים לשנות כיוון, הוא הזכיר כי מדד מחירי הפירות והירקות זינק בעשרים השנים האחרונות הרבה יותר מהמדד הכללי והצריכה ירדה, זאת לצד משבר האקלים שחייבים לתת עליו את הדעת. "אנחנו במשבר, אבל משבר הוא הרגע שלפני הלידה, השלב הבא של הלידה זה שלב כואב, אבל בסופו ייווצר משהו חדש וזה קורה עם המון כסף, לראשונה מזה שנים תקציב המשרד גדל משמעותית וזה יגיע לחקלאים", אמר השר.

מנכ"לית המשרד, נעמה קאופמן פס, הוסיפה כי המטרה היא להבטיח את קיומה ושגשוגה של החקלאות, והוסיפה כי בעתיד יכול להיות שיהיה סימון של ארץ יצור התוצרת החקלאית. עוד הוסיפה המנכ"לית כי ישנה תכנית להגדיל את כוח האדם בחקלאות, תכנית לטיפול בפשיעה החקלאית ועוד.

השר פורר השיב לשאלות חברי הכנסת ואמר כי אם נמשיך באותה דרך לא תהיה כאן חקלאות. עם זאת הוא הוסיף: "אני קשוב להערות ובודק את עצמי בזהירות ובאחריות. אני לא מסתכל על הבחירות הבאות, אלא על הדור הבא עוד 20 שנה. כדי שתהיה כאן חקלאות אי אפשר לפספס. החממות בערבה התרוקנו וננטשו לא בתקופתי, זה קרה קודם. לגבי עובדים זרים, אני מחויב לייצר לחקלאים את הכלים הטובים ביותר להתמודד. האגרות על השולחן ואני רואה עין בעין עם החקלאים בעניין הזה. הורדת מכסים זה פיפס קטן ברפורמה, האירוע הגדול פה הוא השינוי העמוק של החקלאות הישראלית הולכת לעבור. אם לא תהיה רפורמה לא תהיה כאן חקלאות".

השר פורר התייחס לאזהרות על היעלמות גידולים, ואמר כי "בהחלטת הממשלה יש סעיף ברור לפיו אם נראה גידולים שירדו ביותר מעשרה אחוז תיעצר הפחתת המכסים. לא רק שלא נראה ירידה, נראה התרחבות בגידולים גם של חקלאות אחרת וחדשה". הוא התייחס למה שקורה בנמלים ואמר כי זאת שערוריה והוא פועל ככל יכולתו מול רשות הנמלים. היו"ר ביטון אמר בתגובה כי הוועדה כבר קראה לשרת התחבורה לפתוח רציפים נוספים, אך השרה הסבירה שלא צריך. באשר לסימון התוצרת אמר השר פורר, כי הוא רוצה שמי שהולך לקנות עגבניה ידע מאיפה היא באה.

המנכ"לית קאופמן פס התייחסה לתקציב המשרד ואמרה כי הוא עומד על 2 מיליארד שקל ותקציב התמיכה הישירה עומד על 420 מיליון שקל בבסיס התקציב. בנוסף יש מענקי חדשנות בסך 400 מיליון שקל ו-420 מיליון שקל להשקעות הון והעלאת פריון. היו"ר ביטון אמר בתגובה: "את עושה לי סלט ירקות? יש סעיפים תקציביים ואני רואה גידול של 30 מיליון שקל בלבד בתמיכות. זה מה שיספיק לעבור לרפורמה של תמיכה ישירה?". השר פורר הסביר כי התמיכה הישירה הייתה צריכה להתחיל כבר השנה ובהשלמת הרפורמה יעמדו לשם כך 400 מיליון שקלים. היו"ר ביטון הגיב: "כשאומרים רפורמה מגבים בכסף וכשאני מסתכל על התקציב, אז כל תקציב המשרד גדל ב-104 מיליון שקל בלבד. תקציב זו הצגת תכנית עבודה של משרד, לא באים עם הצהרות אלא באים עם מספרים וגיבוי תקציבי לרפורמה".