השלטון המקומי – לעשות ישירות למען האזרח

תוכנית צוערים לשלטון המקומי הינן אחת ממגוון התוכניות שמציעה "עתודות לישראל" - תכנית אסטרטגית לאומית, השואפת לתרום לשגשוג מדינת ישראל על ידי שיפור מגזר משרתי הציבור בישראל. 'עתודות לישראל' יוצרת רצף של תכניות עתודה (ניהולית ומקצועית) ומכשירה בעלי תפקידים שיתמודדו בעתיד על איוש משרות המטרה בשירות הציבורי בישראל, במובנו הרחב. הרצף מתחיל בעידוד אתוס שירות ציבורי בקרב צעירות וצעירים, עובר דרך תכניות עידוד מצוינות, תכניות צוערים המיועדות לצעירות וצעירים המעוניינים להשתלב בשירות הציבורי במשרות התחלתיות, תכניות עתודה לדרג ביניים ובכיר המיועדות בעיקר למנהלות ומנהלים אשר עובדים בשירות הציבורי ומעוניינים לרכוש כלים, ידע ורשת מקצועית ולהתקדם למשרות בכירות, וכלה בתכניות לבכירים.

התכנית לשלטון מקומי מחולקת לשתי תוכניות, לתואר ראשון ותואר שני, והן שותפות בין משרד הפנים ומשרד האוצר (מינהל התכנון) לבין עמותת עתידים וארגון שותפויות אדמונד דה רוטשילד. את התואר הראשון יכולים הסטודנטים ללמוד במכללה האקדמית תל חי או אוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע, התואר השני מתקיים בחיפה ובו לומדים הסטודנטים במסלול של מנהל ומדיניות ציבורית וכן בטכניון בו לומדים הצוערים במסלול של אסטרטגיה ותכנון אורבני.  

"לשלטון המקומי יכולת השפעה עצומה על חיי התושב והקהילה. שינויים שחלו בשנים האחרונות, האצילו לשלטון המקומי סמכויות ותחומי אחריות ופוטנציאל לחולל שינוי אמיתי, שינוי שעשוי להשפיע על מה שבאמת חשוב לאדם  בחיי היומיום שלו, אומרת מיכל רייקין, מנהלת תוכנית "צוערים לשלטון המקומי" של ארגון שותפויות אדמונד דה רוטשילד המפעילה את התוכניות לתואר השני. רייקין מדגישה: "מסלול צוערים לשלטון המקומי בא לתת מענה לצרכים שונים ברשויות המקומיות, ובמרכזן הצורך בטיפוח מנהיגות מקצועית בדגש על תחומי התכנון האסטרטגי והאורבני, ניהול פרויקטים, מיצוי וגיוס משאבים ותחומי מטה.

יואב מעוז, מנהל תוכניות הצוערים בעמותת עתידים: תוכנית הצוערים לשלטון המקומי ותוכנית הצוערים לניהול תשתיות תחבורה, חי בעצמו בקיבוץ גניגר: "מאז קום המדינה הקיבוצניקים לקחו חלק מרכזי במשימות הלאומיות השונות ובאתגרים שניצבו בפני המדינה. בהתיישבות לאורך הגבולות ובחקלאות, בתעשייה, בלחימה ובשמירה על בטחון המדינה. בתקופה הנוכחית השירות הציבורי הפך להיות גם הוא למשימה לאומית ויש לנו את החובה להכניס אליו משרתי ציבור אמיצים, מקצועיים ובעלי תודעת שליחות, שיש להם את המוטיבציה לשנות את פני החברה והמדינה. באופן אישי, גם באתגר הזה אנו צריכים להיות בחוד המחנה".

מעוז מוסיף: "התכנית מיועדת לאנשים מוכשרים בעלי מוטיבציה להשפיע, המבקשים לשלב מצוינות אקדמית ומצוינות חברתית על מנת להביא לשיפור איכות השלטון המקומי בפריפריה החברתית והגיאוגרפית במדינת ישראל ובכך להוביל להקטנת פערים חברתיים וכלכליים בין הפריפריה למרכז ובין ציבורים שונים בחברה. מדי שנה מגויסים לכל אחד ממסלולי התוכנית בבן גוריון ובתל-חי כ-25 צוערים, ברובם בני ובנות הפריפריה, בעלי מתאם קבלה לפקולטות ולחוגים במוסדות האקדמיים הרלוונטיים".

אחד מבוגרי התוכנית שלמד במסגרת החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת חיפה הוא נבות גולדוין מקיבוץ גניגר, שבחר להשתלב דווקא בעיריית שפרעם.
שלום נבות, איך בכלל הגעת לתוכנית הזו ולמה?   

"הגעתי לתכנית כי המגזר הציבורי הוא הזירה הכי משמעותית לתיקון עוולות חברתיות וצמצום פערים בחברה הישראלית. שמעתי עליה לראשונה מאשתי ששלחה לי מודעה שקיבלה במייל ומיד הרגשתי שזה מה שחיפשתי מתוך הדחף והרצון להשפיע ולשנות דברים שמפריעים לי בחברה הישראלית. התכנית נותנת מבט מבפנים על המגזר הציבורי שאי אפשר להשיג אחרת וזאת בנוסף להכשרה מעשית ברשויות המקומיות עצמן. צוערים לשלטון המקומי יודעים לשלב נכון הכשרה אקדמית שנותנת תשתית תיאורטית עם התנסות מעשית, התמחות במשרדי ממשלה וברשויות המקומיות".

ומה אתה עושה כיום בשפרעם?

"היום אני מוביל את תהליך הקמת פארק התעשייה בעיר, מהתכנון ועד פיתוח התשתיות והאכלוס. אנחנו מעוניינים לספק תשתיות מתאימות להעסקת נשים ערביות ולשלב אותן בשוק העבודה ובכך להוביל פיתוח כלכלי משמעותי ואמיתי בחברה הערבית".  

אתה רואה חשיבות לשילוב עוד קיבוצניקים וקיבוצניקיות בתוכנית כזו?

"חשוב שקיבוצניקים שרוצים להשפיע לטובה על החברה הישראלית יצטרפו למגזר הציבורי ויקחו חלק משמעותי בעיצוב חברה ישראלית טובה ושוויונית יותר".

גם אינה בורשטיין-זיתוני, בת 32, במקור מקיבוץ מנרה, הינה בוגרת התוכנית במסלול התואר השני בתכנון ערים ואזורים מהטכניון במסגרת התוכנית.

איך הגעת לתוכנית?

"כיהנתי בתפקיד מנכ"לית אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית, העבודה כללה ממשקי עבודה מול משרדי ממשלה ועיריית ירושלים. תוך כדי העבודה התחדדה אצלי ההבנה שברשויות המקומיות (עיריות) טמון פוטנציאל עצום בשיפור איכות החיים של התושבים במדינה. במקביל, התחלתי להכיר את התחום של תכנון ערים ואת יכולת ההשפעה שלו על יצירת הזדמנויות חיים שוות לאוכלוסיות השונות בחברה הישראלית. השילוב של הרצון להשתלב במגזר הציבורי ולהתמקצע בתכנון ערים הוביל אותי להירשם למסלול תואר שני בטכניון "צוערים לאסטרטגיה ותכנון אורבני".

מה התוכנית תרמה לך?

"במהלך התוכנית נחשפתי לאנשי מפתח בתחום השירות הציבורי ולעשייה שלהם. למדתי להכיר את מבנה משרדי הממשלה ואת ממשקי העבודה שלהם מול הרשויות המקומיות. נחשפתי לכלים לפיתוח מיומנויות אישיות, הובלת שינוי ברשויות מקומיות ויכולות ניהול תהליכים. מעל הכל, התוכנית תרמה לי ביצירת רשת עמיתים רחבה מאוד של צוערים הפרוסים בתפקידים משמעותיים ברשויות מקומיות ברחבי הארץ. רשת עמיתים שמאפשרת שיתוף ידע וסיוע בקידום תהליכים ומציאת פתרונות לסוגיות שאני נתקלת בהן בעבודה".

מה את עושה כיום?

"כיום אני עובדת כמתכננת עירונית בקריית שמונה. במסגרת התפקיד אני עוסקת בתכנון קצר וארוך טווח של העיר קריית שמונה, בהיבטים חברתיים, סביבתיים, כלכליים, תוך שיתוף פעולה עם העומדים בראשות העירייה. התפקיד כולל פיתוח של תשתית טכנולוגית לקידום תחום התכנון כולל הקמת מערך GIS. בנוסף, העבודה כוללת ליווי של תכנון והקמה של שכונות חדשות בעיר; עבודה מול צוותי אדריכלים ומתכננים; קידום תחום של התחדשות עירונית מול משרד הבינוי והשיכון ומינהל התכנון; קידום תהליכים אסטרטגיים של תשתיות לאומיות מול רכבת ישראל ומשרד התחבורה ועוד".

למה חשוב שצעירים מכל הארץ יצטרפו לתוכנית?

"על אף הקרבה הפיזית בין קיבוצים ומושבים לבין הערים הסמוכות להם, המרחק גדול. לתפיסתי, התפקיד של הצעירים בדור שלנו הוא לגשר על הפער הזה. הסיכוי של הפריפריה להצליח היא רק על ידי איחוד כוחות בין המגזר הכפרי למגזר העירוני ולעבוד כאגרוף אחד: שדרות ושכנותיה, קריית שמונה ושכנותיה, ירוחם ושכנותיה – על כולם האחריות לעבור לראייה אזורית ולא סקטוריאלית. כמתכננת עירונית בקריית שמונה אני זוכרת כל הזמן שהצלחתה של העיר היא הצלחתה של האזור. אין לאצבע הגליל זכות קיום ללא עיר מרכזית מצליחה שתהווה את המרכז הכלכלי, התרבותי והתעסוקתי של האזור. לסיכום, מי שהשירות הציבורי מדבר אליו/ה ושואף/ת להשפיע על צמצום של פערים חברתיים ויצירת שוויון הזדמנויות בחברה הישראלית – ממליצה בחום להירשם לאחת מתוכניות הצוערים".

תכנית ההכשרה בתואר הראשון אורכת  כ-3 שנים בתואר הראשון, ובתואר השני – שנתיים ובמהלכן הצוערים לומדים תואר אקדמי ובמקביל לו תכנית הכשרה אשר כוללת- סדנאות ההעשרה, מפגשים עם דמויות מפתח בשלטון המקומי והציבורי בישראל, סמינרים, סיור לימודי בחו"ל והתנסות מעשית ברשויות מקומיות.