״הפכנו למותג״: הקיבוץ הנודד מציין שנה

קים קפלן (30) מקיבוץ מפלסים הוא ראש תחום דור חדש בחקלאות בתנועה הקיבוצית. בתחילת המלחמה הוא חזר לקיבוץ שלו כדי להתנדב בקטיף בפרדס, ומצא את עצמו מרכז את חמ״ל המתנדבים של הקיבוץ: ״חודש אחרי ה-7 באוקטובר התחילו להגיע אליי אינסוף פניות ממתנדבים שרצו לעזור לנו בחקלאות, ושם נוצר הקשר שלי עם התנועה הקיבוצית. פגשתי את קרן פרדו, מ״מ ראש אגף משימות והתיישבות, שהגיעה עם רעיון לקבוצת צעירים שמשקמת את החקלאות בקיבוצים וממלאת את הבור שנפער בענף הזה - התלהבתי כי הבנתי את גודל השעה, והחלטתי ללכת על זה״.

קטיף תחת אש

התחנה הראשונה של הקיבוץ הנודד הייתה בקיבוץ שבו גדל קים, במפלסים. הוא משתף: ״זו הייתה הצלחה אדירה, מהר מאוד התרחבנו ליד מרדכי, ואז לאמיר בגליל העליון - המקום היה ריק מאנשים. כשהגענו לקיבוץ יפתח היינו ממש חשופים לגבול, וקטפנו תחת אש. כרגע יש לנו 3 מוקדים פעילים: במלכיה, במפלסים ובבארי״. 

״למעשה, אני בעצמי מכתת את רגליי בין חקלאים ומוכר להם את הרעיון הזה״, מסביר קים ומוסיף: ״בשביל החקלאים בארץ - להעסיק ישראלים זה לא טריוויאלי בכלל, כי ב-40 שנה האחרונות הם עבדו רק עם זרים. הם רגילים לדבר אליהם אחרת, לשלם להם אחרת, אז לא פשוט למצוא חקלאים שמוכנים לקחת אותנו. פיתחנו מודל תשלום שבו העובדים שלנו יקבלו שכר לפי משקל, אז ככל שהם קוטפים יותר הם מרוויחים יותר. בעצם, רק עכשיו, כשאנחנו מציינים שנה, אנחנו מתחילים לראות את הפירות של העבודה הקשה הזו. סוף סוף הפכנו למותג בקרב הצעירים וגם בקרב החקלאים״. 

כוח צעיר חלוץ

לדברי קים קפלן, שמרכז את הפרויקט, יש ערך גדול אף יותר בהשתלבות בחיי הקהילה: ״מעבר להיבט החקלאי, אנחנו רואים בעצמנו כוח  צעיר חלוץ בקיבוצים המפונים. אנחנו פותחים את המוסדות, יוזמים אירועים קהילתיים, ונותנים יד איפה שצריך: במטבח, בפינת חי, בפאב.  כשהחברים שומעים שיש חיים בקיבוץ - זה מעודד אותם לחזור הביתה״.
 

קרן פרדו מוסיפה: ״אני חושבת שהקיבוץ הנודד הצליח לגייס חבר׳ה צעירים לעבודה שלפני המלחמה לא עניינה אותם, הרי מדובר בעבודה מאוד קשה, פיזית ומנטלית, שלא נחשבה אטרקטיבית בכלל. יותר מזה - הצלחנו לחבר אותם לאדמה, לחקלאות הישראלית, ולקהילות״.

להרשמה לעבודה במסגרת ״הקיבוץ הנודד״ לחצו >>> כאן