ראש תחום חקלאות בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בדיון בכנסת: הנתונים שאנחנו מצאנו כמעט הפוכים ממצאי בדיקת הוועדה לפערי התיווך

על רקע פרסום הרפורמה בחקלאות והורדת מכסים התכנסה הבוקר ועדת הכלכלה לדיון דחוף בפגרה, ביוזמת היו"ר ח"כ מיכאל ביטון, על מנת לבחון את הנתונים הסותרים בדבר פערי התיווך בשיווק פירות וירקות והשלכות הורדת המכסים המתוכננת על ענף החקלאות. היו"ר ביטון אמר שהעברת הרפורמה כפי שהיא מזעזעת את הקואליציה וקרא לשר האוצר לעצור את הורדת המכסים האגרסיבית ולהביא לרפורמה בהסכמה.

מנכ"ל משרד הכלכלה ומנכ"לית משרד החקלאות דחו את הטענות על סתירה בנתונים, ומנכ"לית משרד החקלאות נעמה קאופמן-פס אמרה לא היו השקעות בחקלאות עד עכשיו והממשלה שמה 2.7 מיליארד שקלים. מנכ"ל משרד הכלכלה רון מלכא הוסיף: "מצאנו גם מקומות שצריך לשפר את התחרות ואף אחד לא שם אצבע מאשימה על החקלאים, אף אחד בשרשרת לא מושלם".

מלכא, שעמד בראש הועדה לבחינת פערי התיווך, אמר: "ממשלת ישראל החליטה להילחם ביוקר המחיה שמהווה איום גדול על החברה והכלכלה. בדקנו מה גרם ליוקר המחיה ואנחנו רואים שהמחירים של הפירות והירקות עלו ב-81 אחוז מאז שנת 2000, יותר ממד הדיור". עוד הוסיף מלכא שהצריכה מעבר לפריון הכולל של הענף לא השתנתה בכלל בזמן שהאוכלוסייה גדלה ב-47%, כשהאוכלוסייה עצמה צורכת הרבה פחות ירקות שנחשבים בריאים. מלכא הוסיף שוועדת פערי התיווך בדקה את שרשרת האספקה של הפירות והירקות מהחקלאי ועד הצרכן מבחינת חסמים וכשלי שוק בסטנדרטים סטטיסטיים אקדמיים בינלאומיים תוך עריכת השוואה בינלאומית ככל הניתן".

ראש תחום חקלאות בלמ"ס, ד"ר משה ינאי, הציג את מחקר הלמ"ס שהתבסס על נתוני שנת 2017 ובחן את פערי התיווך, ואמר "הנתונים של הלמ"ס שונים מהנתונים שהציגה הועדה של משרד הכלכלה, כשבירקות נמצא פער כולל של מעל 100%, 300% בפרות הדר ו180% במטעים אחרים". ינאי הוסיף שבדומה לדוח שהוצג ההים – כשעל כל 10 ₪ ירקות ופירות 41% מגיעים לחקלאי ו-59%  מגיעים לקמעוני ולסיטונאי".

מנהל מכון יסודות, עמית בן-צור, הציג את החסרונות שבדו"ח ואמר שהוא לא מבחין בין פירות לירקות ושיש פער גדול ביניהם, והוסיף שרשתות השיווק משתמשות בירקות כאמצעי הפחתת מחירים כדי למשוך לקוחות, ובגלל זה מחירי הפירות יקרים יותר לעומת הפירות. בן-צור ביקש לעבוד במקביל במספר מתודולוגיות תוך השוואת נתונים, ביצוע ניתוח מעמיק ובדיקה מסודרת לאור החשש לפיו הזמן הקצר שעמד לזכות הועדה לא אפשר לה לבצע עבודה משמעותית.

כתבת גל"צ, עינב קרנר, הציגה בדיון את הבדיקה שערכה בתכניתו של רינו צרור וסיפרה: "מצאנו פערים גדולים לפיהם גזר שעלה שקל לחקלאי נמכר בסופר ב 4-5 ₪. אם ניקח את מה שקבע משרד החקלאות ונוסיף 40% לרשתות השיווק נגיע לכל היותר ל-3 ₪ שיעלה גזר ברשתות השיווק - וראינו מחירים הרבה יותר גבוהים. הנתונים סותרים את מה שעלה דוח פערי התיווך". פרופ' עידו קן, כלכלן בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, אמר בוועדה שיש חוסר תחרותיות במקטע הקמעוני, לכן הורדת מכסים, שהם בעדה כלכלנים, לא בהכרח תפחית את המחירים לצרכנים, והוסיף "אנחנו חיים ללא נתונים ובלי נתונים מוסכמים אי אפשר להתקדם".

חיים חבלין, מנהל תחום חקלאות בתנועה הקיבוצית: "לאור המלחמה באוקראינה ועצירת יבוא סחורות חקלאיות, על משרדי האוצר והחקלאות לעצור ולעשות חישוב מסלול מחדש. מדינת ישראל זקוקה לייצור המקומי  של תוצרת חקלאית טרייה וחייבת קודם כל לשמור על החקלאים. פערי התיווך בין המחירים שמקבלים החקלאים למחיר לצרכן נמצאים אצל חברות הבת של הקמעונאים הגדולים.

בזמן שחברות הקמעונאות הגדולות מציגות רווח קטן בפירות והירקות, חברות הבת שלהן רוכשות תוצרת טרייה מהחקלאים ומוכרת לחברת האם הקמעונאית ברווח של מאות אחוזים. שם מתחבא הכסף ואת זה הוועדה לבחינת פערי התיווך לא בדקה"

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל אבשלום וילן אמר "יש לחזור למשא ומתן ענייני על בסיס נתונים ולא על סיפורי מעשיות ופוליטיקה בגרוש. אפשר לשבת ולטפל בנתונים ולהגיע למודל שאפשר לחיות איתו. דברו איתנו לעניין תפסיקו לדבר בכוח". מזכיר ארגון מגדלי הירקות מאיר יפרח אמר "הוועדה לא הייתה הוגנת כלפי החקלאים. רוצים לסמן את החקלאים כאשמים בכל המצב. צריך לחזור לחקלאות וצריך להשקיע כספים כדי שלא נצטרך לסבסד את החקלאי הטורקי".

מלכא הציג בוועדה שעל כל 10 שקלים ששילם האזרח, בממוצע 6.4 שקלים הלכו למקטע החקלאי ו-3.6 שקלים הלכו למתווכים. "מהשוואה הבינלאומית שערכה והעדה 60% פדיון של המקטע החקלאי נחשבים לרף הגבוהה אבל יש לזכור שהמקטע החקלאי בישראל כולל את כל הטיפול מעבר לגידול, ועלויות הייצור שונות", אמר מלכא.

מלכא התייחס לכך ואמר שידע על הדוח של הלמ"ס אך כשפנו לבקש נתונים מסר להם ינאי כי הנתונים לא ראויים לפרסום. על כך השיב ינאי: "הנתונים מפורסמים באינטרנט ואכן לא פרסמנו אותם ברמת פרי וירק, אבל הם מהימנים ולכן פורסמו". ינאי הוסיף: "החקלאות התייעלה, פחות חקלאים יצרו אותה תוצאת עם פחות מים ופחות שטחים".

ח"כ שלמה קרעי אמר במהלך הדיון: יש כאן פערי תיווך משמעותיים. צריך שקיפות שלכל מחיר פרי וירק בסופר יהיה כתוב מה המחיר ששולם לחקלאי, ואז אם תהיה שקיפות תקום צעקה בציבור. השקיפות חשובה להגברת התחברות ולהקטנת פערי התיווך של הסיטונאים והקמעוניים". ח"כ גבי לסקי הוסיפה "איך יתכן שקיבלנו דוח של הועדה שבוצע בזמן קצר ששונה לחלוטין מדוח המ"מ והלמ"ס ומכון יסודות. יש פה תחושה לא טובה ואני אומרת בכל הזהירות , יש תחשוה לפיה הדוח בא להגן על הקמעונאים ועל אלו שיש להם. אני חושבת שהדוח הזה מוטה ולא מייצג את המציאות ולפי דעתי יש לגנוז אותו להתחיל מההתחלה". 

ח"כ אוריאל בוסו אמר: "החקלאות היא לא הבעיה. זה ציונות וצריך לזכור את מי שנמצא בחזית. אנחנו רואים מה קורה שקצת מתוח מסביב. לקחת מכסים של אנשים ומי שהקים את המדינה ומי שנמצא בחזית בצפון ולזרוק אותם בבת אחת לים – זה לא הפתרון, זה לא ציונות וזה לא משאנחנו רוצים לעשות".

סגן השר ח"כ אביר קארה אמר "אני מייצג את האזרח הלא מקומבן במדינה. שאין לו לובי, הסתדרות, וועדים, מתפקדים או קבוצת לחץ ואינטרס. רוב חביר הכנסת כאן לוביסטים של יוקר המחיה והסיבה שאנחנו נמצאים פה היא שהיום בשביל לקנות עגבניות צריך לשעבד את הבית. השוק חייב להיות ויש להפחית את כל המכסים ולפתוח אותו לחלוטין לתחרות, ואם צריך לתת סיוע – ניתן". ח"כ פרופ' יוסי שיין הוסיף שיש בעיה קשה בחקלאות הישראלית ונדרשת השקעה אדירה, כשהרפורמה לא מגיעה רק להודות מכסים אלא משקיעה בחקלאות שיובשה שנים. "מחירי הירקות והפירות עלו משמעותית יותר ממד מחירי הדיור והעבודה שנעשתה על ידי משרד הכלכלה זה אומץ גדול של השרים שיראו לנו מה קרה באמת" אמר.

סגן השר ח"כ אלון שוסטר אמר במהלך הדיון: "אני רואה בדוח הביניים שימוש ציני ונלוז למטרות מקצועיות שאינן ראויות, והתוצאות משונות. ביטחון המזון במדינת ישראל לא יצא נשכר מהדוח המהיר והחפוז והוא צריך להיגנז או להיבחן מן היסוד. הצעדים שנעשו לאחרונה בחוסר הוגנות ובניגוד להבטחות מפרושות לראשי הקואליציה הן החלטות רעות ואני קורא להקפיא את הצווים ולהיכנס חזרה למשא ומתן שלא התקיים".

ח"כ יעקב מרגי הוסיף: "הדוח מוטה. שקרו לציבור, לנו, לשותפים הקואליציוניים. הבטיחו הבטחות וכמו גנבים בלילה עשו את מה שעשו בפגרה. שלושה משרדים עם אג'נדה לועגים לאינטליגנציה שלנו ויש רצח אופי לחקלאים - הם חיים בקזינו וכל יום שמים את הכסף שלהם באדמה ולא יודעים מה יצא להם".

מנגד, ח"כ שמחה רוטמן אמר שיש לפתור את בעיית הריכוזיות אבל יש להוריד מכסים: "מעבר לעובדה שזה עוזר לשכבות החלשות שישלמו פחות על המוצרים, זה יגרום לייעול. יש לעזור לחקלאים וזה יכול להיות לא נעים וקשוח, אבל נכון להיום מדינת ישראל מגדלת בחלק משטחי הגידול שלה גידולים שאלמלא חסמי היבוא לא היה שום סיבה בעולם לגדל אותם בישראל. ציונות זה לגדל פלפלים ולא אוכמניות".

יו"ר ענף הפירות רמי בר נס אמר: "בעבר הלכנו יד ביד עם המשרד החקלאות אבל לצערנו היום המשרד הפך לאגף במשרד האוצר ואין לנו אותם כדי לקיים דיונים. בדקו כמה הרשתות קנו, בכמה הם מכרו וככה נקבע הפער, איזה פרדוקס. כל האינפורמציה מגיעה רק מהרשתות ולא באו לאף חקלאי. אנחנו מוכנים לקחת את ה-64%. כל מה שנמכור נקבל הלכנו אתכם".

מנכל ארגון האינטרס שלנו, אלעד מלכא, אמר: "יש זלזול בדוח משרד הכלכלה ולא ברור לי למה. כבר כמה דוחות הראו שמחיר הירקות והפירות בישראל יקרים. האוכלוסייה גדלה והתוצרת לא וזה מראה שיש בעיה של היצע וכנראה שאי אפשר להגדיל מתוצרת מקומית וצריך להביא יבוא. הלמ"ס בדק את כל המקטע החקלאי והרווחיות בו היא 18.1%. רווחיות החקלאים זה פי 4 מרשתות השיווק".

 נציג משרד האוצר, חיים בורובסקי אמר במהלך הדיון ש"דוח המ"מ לא סותר את הדוח שלנו שפורסם עכשיו. הדוח נעשה בצורה מקצועית. בדקנו גם את הנתונים שפורסמו בתוכנית של רינו צרור וגילינו שהם מוטעים. הנתונים שלנו מהימנים יותר מעמיקים מכל הנתונים של כל הדוחות האחרים שנעשו פה. בעניין דוח הלמס פנינו אליהם והם השיבו שהנתונים לא מובהקים והנתונים שלנו כן מובהרים. טופלים הרבה האשמות על האוצר ואין שום כוונה במשרד להרוס את החקלאות, להפך. רוצים שתהייה פה חקלאות טובה יותר".

מנכ"לית משרד החקלאות, נעמה קאופמן פס, התייחסה לדוח שפרסמה הממשלה ואמר כי היו שותפים לו למעלה מ-20 עובדי ציבור נאמנים שאין לזלזל בעבודתם, ודחתה את הטענות על נתונים סותרים. לדבריה, "לקחת דוח מכון מטעם, או נתונים של עיתונאית או את נתוני הלמ"ס שאמר נציג הלמ"ס שהם לא תקפים זה לא רציני". היא הוסיפה כי "הרפורמה מטרתה קודם כל לחזק את החקלאות הישראלית, אני מדברת גם עם החקלאים עצמם ולא רק עם הלובי החקלאי ואם נמשיך לעשות מה שעשינו, אחרי שנים בלי השקעה, באמת לא תהייה פה חקלאות. לא היו השקעות בחקלאות והממשלה שמה 2.7 מיליארד שקלים במענקים שיצאו ויצאו. בסוף נעשתה החלטה מאוזנת תוך כדי חיזוק החקלאות".

מנכ"ל משרד הכלכלה, ד"ר רון מלכא, התייחס גם הוא לטענות שעלו בדיון ואמר: "הוועדה המקצועית הביאה נתונים שהיה עליהם ויכוח ואני מקווה שעכשיו אין". היו"ר ביטון השיב כי יש ויכוח, ומלכא המשיך ואמר: "באנו חזקים עם הנתונים ואנחנו יוצאים חזקים, אין שום סתירה. לרפורמה יש מספר רגליים. זה לא רק הורדת מכסים, זה גם תמיכה ישירה וצעדים נוספים שצריך לקחת הכל יחד. אין סתירה מול דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת ודוח הלמ"ס עדיף שלא היה מתפרסם, הוא לא מחקר מקצועי אקדמי וגם החוקר עצמו כתב לנו את זה. במכון יסודות מתבלבלים בין היקף הוצאה לצריכה ולכן הדוחות לא ראויים להתייחסות, והבדיקה של גלי צה"ל אינדוקטיבית בלבד". עם זאת הוא הוסיף: "מצאנו גם מקומות שצריך לשפר את התחרות ואף אחד לא שם אצבע מאשימה על החקלאים, אף אחד בשרשרת לא מושלם. לחקלאים למשל יש פטור מהסדר כובל ויש להם זכות להתארגן ולתאם מחירים וכמויות. השורה התחתונה, אני מקווה שהצדדים ישבו ויגיעו להבנה והסכמה".

בסיכום הדיון אמר היו"ר ביטון כי אנחנו כמעט בשנה אבודה וזה עצוב שזה המצב דווקא בתקופה בה לשר החקלאות יש גב של האוצר. "זאת הייתה טעות להגיע להתגוששות ולירידת אמון עם החקלאים. עם כל הצער ולמרות שהקשבנו לנציגי הממשלה, עדיין יש פערים אדירים בניתוח הנתונים בין אם זה מול הלמ"ס או מול מקרים פרטניים, המספרים לא מסתדרים. אלה טוענים שסיטונאי והקמעונאי לוקחים 200 אחוז ויותר והדוח של משרד הכלכלה טוען שהוא לוקח 30%. זה פער קיצוני ולהטיל ספק בלמ"ס לא יוצר אמון.

"הורדת מכסים לא תביא יותר חקלאים, זה צעד חד צדדי של הממשלה, בפגרה, ולא עושים את זה ככה. האוצר יכול להיות בעד יבוא וזה לגיטימי, שר החקלאות הוא לא שר היבוא הוא שר החקלאות. שמשרדי האוצר והכלכלה יעשו יבוא. שר החקלאות לא יימדד בייבוא שנכנס לישראל אלא בכמה לולים וכמה רפתות נפתחו ואיך התוצרת גדלה. אז מי שנלחם על הייבוא שיקדם אותו ומי שצריך להימדד על תוצרת חקלאית שיקדם אותה. אותה יד ששחררה את המכסים נזפה ביבואנים על מונופולים ביבוא, אז זהירות בהורדת מכסים", אמר היו"ר ביטון.

הוא סיכם בכך ש"הדבר הזה מזעזע את הקואליציה ואני לא מבין את מי שרוצה לשמור על הקואליציה ומביא את זה לפני תקציב חדש. אני מציע לכולם להירגע. את הכסף במכסים כבר שמנו, ההשקעות והפיתוח של החקלאות זה המבחן וצריך 100 אחוז ביצוע לשנת התקציב הזו. אני קורא לשר האוצר לעצור את הורדת המכסים האגרסיבית, להידיין עם החקלאים ונציגיהם ונציגי הסיעות בכנסת ולמרות מה ששמענו והמורכבות והדם הרע, להכריז על רפורמה מוסכמת".