עכשיו תורן

ההחלטה לקיים את האירוע בבית חנה סנש המחודש בשדות ים התקבלה לאחר ביקור של מטה התנועה במקום לאחרונה, והתרשמותם של חברי וחברות הנהלת התנועה מהעבודה שנעשתה בחידוש המוזיאון. חנה סנש ז"ל נבחרה להיות אחת מהקיבוצניקיות פורצות הדרך אשר מקבלות את הכבוד הראוי להן במשחק, וסיפורה בהחלט עורר השראה בכל מי שהגיע לאירוע. לפני קרוב לחצי שנה, נחנך הבית המחודש באירוע מרגש בנוכחות נשיא המדינה ורעייתו, לאחר שהסתיימו עבודות השימור, השיפוץ והעמדת התצוגה.

הדס דניאלי ילין, המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית, פתחה את היום ואמרה כי "הנשים בתנועה הקיבוצית הונצחו פחות לאורך השנים ושמן כמעט ולא הוזכר. הנשים שנספר פה היום את סיפורן, היו צריכות לעבוד פי שניים מהגברים, הן התמודדו עם פי שניים קשיים וזכו לחצי מההכרה לה זכו הגברים. הן היו נשים פורצות דרך ומעוררות השראה והשפיעו על הציונות ועל המדינה. אנחנו במטה התנועה היום בהרכב שווה של נשים וגברים, כך גם במזכירות התנועה, אנו פועלים ופועלות על מנת לייצר איזון מגדרי בהנהלות ובדירקטוריונים בקיבוצים ובארגונים השונים של התנועה".

ראש המועצה האזורית חוף הכרמל, אסיף איזק, ברך גם הוא ואמר: "כיף להיות פה, אתמול ציינו את יום האישה הבינלאומי ויש לנו שיתוף פעולה מדהים עם הילית בן צבי, מנהלת היחידה לקידום שוויון מגדרי בתנועה הקיבוצית, תנועת המושבים ומרכז השלטון האזורי. בכל פעם אני נדהם עד כמה השוויון המגדרי עדיין לא קרוב, ובתור ראש רשות, אני חושב שהאחריות של הגברים בתפקיד זה לשפר את המצב היא רבה יותר. חנה סנש צריכה לקבל מקום מכובד יותר באתוס ובתרבות הישראלית".

ד"ר אסתר כרמל-חכים (רמת השופט), מרצה וחוקרת מגדר ונשים בתנועה הציונית וארגוניהן בתקופת היישוב במכון לחקר הקיבוץ של אוניברסיטת חיפה, ריתקה את הקהל בהרצאתה המלמדת על סיפורן של הנשים חברות הקיבוץ בראשית הדרך. אסתר סיפרה על ניסיונן של נשים בקיבוצים בתחילת הדרך להשתלב בעבודות הכפיים ובחקלאות לצד התפקידים "הנשיים" שייועדו להן כמו טיפול בילדים, ניקיון, כביסה ובישול. נשים אלה ניסו לפתח עבודות שיתאימו ל"אמהות". גינות הירק שהוקמו בקיבוצים היו על פי רוב באחריותן וניהולן של נשים ופותחו בהם ירקות שונים.

ד"ר כרמל-חכים אמרה כי אידיאל השוויון כולל מערכת זכויות וחובות בין המינים המאפשרת הקצאה זהה ביניהם של התגמולים החברתיים, עושר, כוח ויוקרה, וכי מבחינה פורמלית הקיבוץ והתנועה הציונית היו שוויוניים אבל מבחינת עושר ויוקרה - ממש לא. הקיבוץ אימץ את הגדרת "האימהות הטבעית" ולא היה מענה שוויוני לתפקידי ההורות. 

לעומת זאת, ציינה כי הקיבוץ לקח את העבודות השקופות והפך אותן למקצוע - כביסה, הכנת מזון וטיפול בילדים. נשים שכיבסו, לא היו צריכות לבשל אחר כך או לטפל בילדים, וזו מהפכה שמתעלמים ממנה. על פניו אלו היו תנאים אופטימליים להתפתחות אישית, אולם נשים בכל זאת נותבו למקצועות אלו. תרומתה של התנועה הקיבוצית לשוויון בין המינים היא בהתייחסות לעבודות ה"שקופות" הללו, כשוות. בנוסף ציינה כרמל- חכים כי ספרות הילדים הקלאסית בישראל נוצרה על ידי חברות קיבוץ וגם ריקודי העם ומוסדות תרבות נוספים.

לאחר ההרצאה, הושק משחק הזיכרון הדיגיטלי "הקיבוצניקיות" (ראו הרחבה). להשקה הגיעו ארבע מהנשים שנבחרו להופיע במשחק כקיבוצניקיות פורצות דרך - שרהל'ה שרון, אורית נוקד, דיאנה בוגוסלבסקי ואורנה שמעוני, וכמו כן הגיעו נציגי משפחותיהן של חביבה רייק, רוז'קה קורצ'אק, חנה סנש, אילזה קנטור, חנה אדר ועליזה עמיר שנבחרו אף הן להופיע במשחק וכבר אינן בין החיים. 

הדס דניאלי ילין אמרה כי "הרעיון למשחק נבט לפני כחודשיים בסיור מטה בקרית ענבים, שם ביקרנו בתערוכה שהוקמה לרגל שנת המאה לקיבוץ והייתה בה תמונה של זהרה לביטוב.  התמונה שלה עוררה בנו את ההבנה שבתנועות הקיבוציות לאורך השנים היו נשים פורצות דרך ומיוחדות, והחלטנו לייצר אפליקציה  שתספר את סיפורן של הנשים בקיבוצים שיצרו ועיצבו את הציונות, את התרבות הישראלית ואת הקיבוצים. צירפנו לצוות גם את רונית הראל מאיגוד התעשייה הקיבוצית, ויחד עם הילית בן צבי, אילת גלס, דבי ברא"ס ושותפים ושותפות נוספות הרמנו את הפרויקט הזה.  ענת מרלא ואוסנת חביב גל הכינו מערך הדרכה למשחק. זוהי רק ההתחלה ואנחנו שואפות להמשיך ולהרחיב אותו".

נויה גלס ואלן מרקוס, שיצרו ואיירו את המשחק, הציגו אותו וכיצד משחקים בו, וסיפרו כי במהלך היצירה התוודעו ולמדו אף הם על הסיפורים המרשימים של הקיבוצניקיות שנבחרו, ועד כמה שהם אינם מספיק ידועים.

צביה סברייגו, מנהלת מוזיאון בית חנה סנש, סיפרה על חידוש המקום, תוצאה של שיתוף פעולה בין המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, משרד התרבות והספורט, החברה הממשלתית לתיירות, אגף מורשת במשרד ירושלים ומורשת, המועצה האזורית והקיבוץ. משפחת סנש פעלה גם היא רבות בשיתוף עם הקיבוץ להקמת המקום. צביה סיפרה כי מאז הפתיחה המחודשת מגיעים לבקר אלפי בני נוער במסגרת המסע החלופי לנסיעה לפולין, וציינה כי חשוב להם גם לשפוך אור על אישיותה של חנה סנש ולקבל השראה ממנה, מעבר לסיפור ההרואי.

רקפת סנש-שקילר מרמות מנשה, נכדתו של גיורא סנש, אחיה של חנה, סיפרה על חנה במבט אישי ועל הסיפור המשפחתי ואיך היה לגדול עם שם המשפחה סנש.

היום הסתיים בסיור במוזיאון, בו יכלו פעילי ופעילות התנועה, יחד עם יתר המשתתפים להתרשם מהתצוגה.