מסכנת פירוק מוחשית לצמיחה – סיור מטה התנועה בחולית וכרם שלום

תחילה, הגיע מטה התנועה הקיבוצית לקיבוץ חולית בבוקר יום שני. הביקור החל בסיור קצר בשכונת בתי האגודה בחולית - 12 יחידות דיור חדשות לקליטת חברות וחברים, והמשיך בשיחה משותפת במועדון לחבר בין חברי וחברות מטה התנועה להנהגת הקיבוץ, אותה ייצגו רננה גומא – יו"ר הקיבוץ, אליס שטרן – רכזת המשק, יואב בוקעי – מנהל הקהילה, יוליה ויינטראוב – רכזת הקליטה, ליאור נקב – מנהלת החינוך וחברים נוספים.

קיבוץ חולית הוקם בשנת 1977, בהתחלה כהיאחזות הנח"ל "אחימר" בחבל ימית שאוזרחה כשנה לאחר מכן, ולאחר חתימת הסכמי השלום עם מצרים הועתק הקיבוץ בשנת 1982 למיקומו הנוכחי בחבל שלום (נקרא גם "פתחת שלום") שהוקם החל מסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 בעיקר עבור מפוני חבל ימית. שם הקיבוץ ניתן על שם אופייה החולי של הקרקע בה הוקם בסיני.

הקיבוץ התמודד עם אתגרים שונים לאורך השנים, ובשנת 2005 עלה רעיון לפנות את הקיבוץ לטובת יישובו במפונים מגוש קטיף במסגרת תכנית "ההתנתקות" (בדומה לשומריה). רעיון זה לא יצא אל הפועל, ובמקום זאת הוחלט שהמקום יהווה מרכז הכשרה של השומר הצעיר עבור יהודים מרחבי העולם אשר מגיעים לישראל כחלק משנת ההכשרה של התנועה. בשנת 2010 היו בקיבוץ 25 חברים והחטיבה להתיישבות לחצה להפכו למושב כדי לגייס לו חברים נוספים. בשנים שלאחר מכן, בעקבות עבודה משולבת של הקיבוץ והגופים המיישבים נקלטו בקיבוץ משפחות צעירות חדשות ואוישו הבתים הפנויים בקיבוץ. כיום, מתגוררים בחולית כ-120 חברים ותושבים בקהילה צומחת ומתבססת.

הקיבוץ עוסק בעיקר בקליטה והסדרת התפתחות שינוי אורחות החיים שבוצע לפני מספר שנים, כל זאת בצל המורכבות של ריחוקו הגאוגרפי של הקיבוץ והאתגרים הביטחוניים של יישובי עוטף עזה. פרנסת הקיבוץ מתבססת בעיקר על חקלאות ותעשיה מסורתית: בקיבוץ פועלים רפת חלב גדולה (בשיתוף עם קיהוץ רעים) גידולי שדה (בשיתוף עם רעים ורביבים) מטע/פרדס ומפעל המסחטות "זקסנברג" חולית שבבעלות הקיבוץ. בקיבוץ פועלת שלוחה של "מכינת הנגב", מכינה קדם צבאית למנהיגות חברתית שחניכיה מעורבים בחיי הקהילה.

מטה התנועה הציג בפני ממלאי.ות התפקידים בקיבוץ את עיקרי פעילות התנועה והזמין את ממלאי.ות התפקידים בקיבוץ להיעזר בו. אנשי התנועה הודו לממלאי.ות התפקידים בקיבוץ על האירוח הלבבי והביקור המעניין.

לאחר מכן, המשיך מטה התנועה ליעד הבא – כרם שלום, הקיבוץ הדרומי ביותר בגבול עם רצועת עזה שעבר תהפוכות וגלגולים שונים לאורך שנות קיומו. מספר ימים לפני הגעתם של אנשי התנועה חגגו בקיבוץ את חג המשק באירוע קהילתי נפלא. הביקור החל בארוחת צהרים כיד המלך, והמשיך בסיור קצר בקיבוץ בו היה ניתן להתרשם משכונת בתי האגודה והנוי המטופח, בניגוד למצבו מספר שנים קודם לכן. לאחר הסיור התכנס מטה התנועה במועדון לחבר לשיח עם הנהגת הקיבוץ בהובלת יגאל מוסקוביץ – יו"ר הקיבוץ, אבי עטר – מנכ"ל הקיבוץ, יניב בן חגי הלוי – מנהל הקהילה, רחל אלמקייס – יו"ר צח"י, אליה בן שימול– רבש"צ הקיבוץ (שיום קודם לכן נבחר לאחד ממצטייני אוגדת עזה), בנימין שטיינר – רכז קליטה וחברים נוספים. אבי סקר את המצב בכרם שלום - אתגרים והזדמנויות.

בשנת 1956 הוקמה היאחזות נח"ל על ידי גרעינים של הצופים הדתיים, בני עקיבא ונוער עולה משדה אליהו, שנקראה "כרם אבשלום" על שמו של אבשלום פיינברג, שנפל לא הרחק משם. מספר חודשים לאחר העלייה לקרקע, התקיים טקס היאחזות רשמי במקום, בנוכחות אלוף הפיקוד והרב הצבאי הראשי שלמה גורן, בו גם שונה השם מכרם אבשלום לכרם שלום. בהמשך, החזיקו את ההיאחזות בסבב גרעינים של הקיבוץ הדתי, תנועת המושבים והשומר הצעיר, והחל מנובמבר 1957 הוחזק המקום באופן קבוע על ידי גרעינים של השומר הצעיר. בשנת 1968 אוזרחה ההיאחזות וכעבור שלוש שנים עבר הקיבוץ לנקודת הקבע שלו, בסמוך למשולש הגבולות עם רפיח ומצרים. המתיישבים הראשונים היו מגרעין בני קיבוצים של השומר הצעיר אשר ניסו לשחזר את הקיבוץ האידאולוגי של ראשית ההתיישבות. שנה לאחר מכן נקלט גרעין נוסף של בני קיבוצים ובשנים שלאחר מכן שני גרעינים של נוער עירוני, שלא היו חברי תנועת נוער, והתפרסמו לימים כחממה של מובילי תרבות. בשנות ה-70 נודע כרם שלום כמעוז של אידאולוגיה שמאלית ויונית, וחברי הקיבוץ הובילו הפגנות, אירועים ועצומות.

בשנת 1995 התפרק הקיבוץ לאחר שנקלע למשבר חברתי וכלכלי, בעקבותיו עזבו מרבית חבריו והנכסים המשותפים של עברו לניהול גורמי חוץ. שש שנים לאחר מכן הוחלט בתנועה הקיבוצית להקים את כרם שלום מחדש, על בסיס מודל של קיבוץ שיתופי ונעשו מאמצים לחזקו ולקלוט חברים וחברות חדשים, אך הוא המשיך להיתקל באתגרים חברתיים וכלכליים ונכנס לרשימת היישובים בתת-אכלוס של משרד החקלאות. בשנת 2016 התגייסו התנועה הקיבוצית, המועצה אזורית האשכול וארגונים נוספים כדי להוביל לפיתוח וצמיחה של כרם שלום. שנה קודם לכן פנה מזכ"ל התנועה לרשם האגודות השיתופיות באותו הזמן, עו"ד מירון הכהן, בבקשה לסייע והוא מינה חוקר לבדיקת המצב בכרם שלום. אחת המסקנות שלו הייתה שאין מנוס מהפיכת הקיבוץ משיתופי למתחדש, ושאם לא ייעשה הדבר על ידי החברים, ימונה לקיבוץ מפרק מפעיל שיקבל את מלוא סמכויות הניהול. תוצאה אחרת של החקירה הייתה שהוועד המנהל הפך לוועד ממונה על ידי הרשם. הקיבוץ אכן החליט באותה שנה להפוך לקיבוץ מתחדש, וכעבור שנה הוחלט גם לעבור למודל קיבוץ מעורב של חילונים ודתיים. בשיתוף פעולה עם הקיבוץ הדתי החל תהליך של קליטת משפחות דתיות, תוך הבנה שהקיבוץ לא יהפוך לדתי ושמירה על מתכונת של שני שליש חילונים ושליש דתיים, ופיתוח מואץ של תשתיות ודירות בקיבוץ כדי לקלוט את החברים החדשים שעתידים להגיע. שנה לאחר מכן נקלטו בקיבוץ 12 משפחות חדשות, 9 מתוכן דתיות. בנוסף, הצטרף גם גרעין של חיילים והחלה ההקמה של שכונת מגורים שמינית בכניסה לקיבוץ.

כיום, הקיבוץ נמצא בתנופה ומונה 68 חברי קיבוץ ו-10 מועמדים לחברות. במהלך שנת 2021 הושלמה בנייתם של שמונה בתי אגודה ונפתח גן ילדים חדש בתוך הקיבוץ, לראשונה מזה 40 שנה. במהלך שנת 2022 אוכלסו כל בתי הקבע החדשים בקיבוץ והוחלט לצאת לבניה של שכונת בתי קבע נוספת. מקורות הפרנסה העיקריים של המשק מתבססים על חקלאות (גידולי שדה, לולים וסולארי) ועבודת החברים ברחבי המועצה ואזור הדרום. בחודש יולי האחרון דיווח אבי עטר למזכ"ל התנועה ולהנהלתה על כך שהקיבוץ נערך לסיום כהונת הוועד הממונה ולתחילת כהונת הוועד נבחר. לחברות בוועד התמודדו 10 חברים, מתוכם נבחרו 5 שמייצגים את המגוון הקהילתי בקיבוץ, ובראשם נבחר יגאל מוסקוביץ לשמש כיו"ר הוועד.

במפגש התקיים שיח מעמיק על האתגרים ועל אפשרויות השותפות בין הקיבוץ, המועצה האזורית והתנועה הקיבוצית בפיתוח וצמיחת הקיבוץ. מטה התנועה הציג בפני ממלאי.ות התפקידים בקיבוץ את עיקרי פעילות התנועה והזמין אותם.ן להיעזר בו. רכז האזור בתנועה, צחי רם, סיפר כי "היה מרתק לשמוע על האתגרים הנובעים מכך שהקהילה מעורבת וחיים בה דתיים וחילוניים ועל הדרכים בהן פועלות ופועלים חברות וחברי הקיבוץ לקיומה של קהילה ערכית וצומחת בנוסף לאתגרים הכלכליים, החברתיים והביטחוניים איתם מתמודד הקיבוץ.

עם תום הביקור המעניין הודה מטה התנועה לממלאי.ות התפקידים בקיבוץ על האירוח הלבבי והמעניין.