מטה התנועה מסייר בקיבוצים: והפעם – בפלך ולוטם

מטה התנועה הקיבוצית בראשות ניר מאיר ביקר במסגרת סיוריו בקיבוצים בימי שני, בקיבוצים פלך ולוטם. 

בקיבוץ פלך התקבל המטה בחום על ידי טל ודפנה מזכירות הקיבוץ, עומר מרכז המשק ,שאול שילה מעין המפרץ שמלווה את הקיבוץ ב- 15 שנים האחרונות ויעל - מנהלת האבוקדו.

לאחר צפייה בסרט תדמית, יצא המטה לסיור מרשים בשכונות הנבנות בקיבוץ , ובשטח הבניה של מבני הציבור החדשים. בסיום הסיור, התכנסו בחדר האוכל להצגת הקיבוץ ושיחה על האתגרים העומדים בפניו.

פלך נוסד בתחילת שנות ה- 80 ע"י גרעין נח"ל של תנועת השומר הצעיר. במהלך השנים, האוכלוסייה לא הצליחה להתייצב והקיבוץ היה שנים רבות בתת אכלוס, תחת ועד ממונה. בתחילת שנות האלפיים נעשה ניסיון נוסף להקמת קיבוץ על ידי עולים מברית המועצות לשעבר, במסגרת בית ראשון במולדת. מתהליך זה נותרו בקיבוץ כ- 5 משפחות. בשנת 2002, הוחלט לפעול שוב לביסוס הקיבוץ ע"י תנועת השומר הצעיר, כיעד הגשמה לבוגריה. הקבוצה הראשונה, קבוצת מפרצים, הגיעה לקיבוץ, לאחר מכן הגיע גרעין נמרוד ובהמשך הקבוצות רוח, חמה ורכס. כיום, פלך מוגדר כקיבוץ קבוצות (קיבוץ שיזורי), המורכב מקבוצות של חברים, כאשר כל קבוצה מחליטה עבור עצמה על רמת השותפות בין חבריה, וכקהילה קיבוצית מקיימת מנגנוני ערבות הדדית נרחבים יחסית בתחומי הבריאות, החינוך, תחבורה, פנסיה ודיור. הקהילה מתאפיינת במעורבות עמוקה של חבריה בתהליכי קבלת החלטות, וכמו כן חזון הקיבוץ הינו להשפיע ולהיות מעורבים בחברה הישראלית. בקיבוץ כ- 42 משפחות, ו-135 נפשות, מתוכם כ- 70 מבוגרים וכ- 65 ילדים.

חינוך - מערכת חינוך של הקיבוץ משותפת עם קיבוץ תובל ומתנהלת באמצעות הנהלת חינוך משותפת. כעת נבנה גן חדש בפלך. לקיבוץ עמותה בשם "דעה" - לתיקון חברתי, ובתוכה פועל "פרדס"- מרכז לחינוך ערכי.

במסגרת עבודה אינטנסיבית של טל בשיתוף עם עמותת כ"ן והילית , נכנסו למליאת המועצה במשגב 13 נשים. יישר כח!

תרבות - אירוע שיא הינו מחזמר שנתי אשר נכתב ומבוצע ע"י חברי הקהילה וחבריהם. עוד אירועים ייחודיים הינם "חג שריפת המעילים", "אספלט גרוב" וחג פסח שני.

קליטה - הקליטה בקיבוץ הינה לקבוצות קיימות או לקבוצות חדשות. ישנה תקופת מועמדות של שנתיים עד לקבלה לחברות.

בשנת 2017 קיבלו החלטה על שיוך בחלופת האגודה והוגש תיק למנהל. לאחרונה הסתיימה בנייתם של 12 מבני הקבע הראשונים בקיבוץ שנבנו על ידי חברי קבוצת מפרצים ונבנים מבני ציבור ראשונים בקיבוץ. השכונה הבאה מונה 17 מגרשים . החטיבה להתיישבות העמידה 2 מיליון ₪ עבור הפרויקט. במקביל, מתקיים תהליך לבניית 14 יח"ד אשר עתידות לשמש כדיור מעבר עבור נקלטים חדשים. יש תוכנית לקלוט גרעין מקהילת "רעות" מחיפה בקיץ 2020. נושא בניית בתי הקבע הינו מהותי בהתפתחות הקיבוץ, מאחר ומרבית תושביו מתגוררים במבנים זמניים יבילים ומבני ציבור שהוסבו למגורים. נכנסים כעת לתוכנית "יישוב לדורות" מטעם המועצה שנוגעת בשאלת המשך הצמיחה והפיתוח.

לפלך מספר ענפים חקלאיים: לול פטם במסגרת האינטגרציה של מילואות, רפת חלב משותפת עם אילון, גד"ש ומטע. הקיבוץ נמצא בתהליך הצטרפות למשקי המפרץ.

האתגרים העומדים לפניו הם רבים: פיתוח משקי - הרחבת מקורות הפרנסה והתעסוקה. קרקעות - השלמת חסר של דונמים לטובת הקיבוץ. גיוס משאבים נוספים לשכונת הקליטה. וחיבור לקבוצות נקלטים מתאימות.משימה חברתית - סיוע בגיבוש פורום קיבוצי משגב במטרה לגבש הסכמה על התכנון של צמיחת הקיבוצים . תכנון מחדש של התב"ע.

בקיבוץ לוטם התקבל המטה על ידי נעם מנהל העסקים, זמירה יו"ר ועד ההנהלה, וקלאודיה מוועדת משק.

הביקור החל בסיור במתחם יזמויות קסום: לילוש, בת הקיבוץ, אירחה אותנו בחנות השוקולדים שלה הכוללת "חדרי בריחה", יהונתן סיפר לנו על היקב האורגני הנמצא בבעלות משותפת שלו ושל יניב. חברי המטה נהנו מיין נהדר ותצפית על האזור ולסיום ביקרו במחלבה של מיכל ,שם שמעו על המקום וטעמו מהגבינות הנפלאות. בסוף הסיור התכנסו במועדון לשיחת היכרות הדדית והצגת האתגרים העומדים בפני הקיבוץ. ללוטם פעילות כלכלית קטנה שכוללת לול ומטעים.

את המפגש  פתח מידן שדה, בן למשפחת בדואים משבט החמדונים הגרה בשכנות לקיבוץ. המשפחה הגיעה לאזור בתחילת המאה הקודמת וחיה על ההר ללא מים זורמים וחשמל. כשלוטם עלה על הקרקע בשנות ה- 70 היחסים עם החמדונים היו טעונים, ועם הזמן הם אומצו על ידי בת שבע חברת הקיבוץ והשתלבו כחלק בלתי נפרד מהקיבוץ. מידן, אב ל-3 ילדים שגדלו בלוטם והיום מרכז את ענף הלול של הקיבוץ. משפחת חמדוני תכלל בתוכנית המתאר של לוטם בעתיד.

לוטם קיבוץ קטן עם 30 חברים ותיקים שקלט עם השנים כ- 60 חברים חדשים למעמד של עצמאות כלכלית. הקיבוץ שייך לתנועת הנוער האיחוד החקלאי, ועם הזמן הגיעו אליו גרעינים מתנועות נוער של מחנות העולים והנוער העובד. רובם עזבו ונשאר מהם גרעין קטן בקיבוץ. המייסדים הקימו קבוצת בניין שבנתה את בתי החברים ובתי הילדים, והיתה גם קבוצת יערנים שהחזיקה את היערות בצפון. משנת 89' לא נקלטו חברים לקיבוץ, ובעקבות המשבר הדמוגרפי החליטו להקים הרחבה קהילתית, והיו לקיבוץ הראשון שהקים הרחבה בתנועה הקיבוצית. בשנת 95' שינו את אורחות החיים, ובהמשך שייכו את דירות החברים במסלול של 751. היחסים בין חברי הקיבוץ להרחבה טובים, יש ועדות משותפות ותרבות יישובית. בשנתיים האחרונות גם בריכת השחייה, המהווה מקום מפגש משמעותי, עברה להיות של היישוב כולו. בחינוך יש גן לגילאי 3-6 עם 30+ ילדים. בשנה אחרונה נוצר משבר על רקע הגן ועלה חוסר שביעות רצון מהטיפול של המועצה בנושא.

באוקטובר 2000, החברים היו נצורים בקיבוץ מספר ימים על רקע המהומות שהיו בישובים הערבים הסמוכים: דיר אל חנא, ערבה, סלמה ועוד. אירוע זה הדגיש מאוד את הייחודיות הסביבתית בה נמצא הקיבוץ והשפיע על תחושת הביטחון של חבריו.

האתגרים העומדים בפני הקיבוץ כעת נוגעים בהחלטה על איזה יישוב הם רוצים להיות בהמשך. לשם כך, הם נכנסים לתהליך קהילתי "יישוב לדורות" בליווי המועצה האזורית, שמטרתו לגבש את הזהות. יש קושי גדול בקליטה לחברות על רקע שינוי אזור העדיפות, וקשיים בהגעה להסכמות בתוך הקיבוץ. הקשר עם התנועה הקיבוצית היה מועט מאוד והם מבקשים לחזק אותו בהמשך.

נציגי התנועה הציגו סרט תדמית והציעו את תמיכת האגפים השונים לנושאים שעלו לסדר היום: ליווי של אגף חברה והמחלקה המשפטית  בתהליך ברור הזהות. סיוע מאגף החינוך בנוגע לגיל הרך ומהאגפים והמחלקות הרלוונטיים בנוגע לקליטה ולקרקעות.

ניר מאיר סיכם ואמר שהתנועה אמנם לא יכולה להיות מעורבת בכל קיבוץ כפי שהיה בעבר, אך יחד עם זאת יודעת לרכז את כל היכולות הנדרשות לרשות קיבוץ שרוצה להיות קיבוץ ומגיע למצב של איום קיומי כזה או אחר. קיבוץ בודד לא תמיד יכול להתמודד לבד עם החסמים שעומדים בפניו, והתנועה תעמוד לצד לוטם ותהייה תמיד לצדם במה שיידרש. ניר הבטיח שלאחר שתקום הממשלה הבאה, יזמינו בשיתוף המועצה את שר השיכון להתארח בלוטם על מנת להציג לו את המציאות המורכבת, ולבקש את הסיוע הנדרש כדי להצמיח קיבוץ תוסס עם חוסן קהילתי וכלכלי.