מטה התנועה מסייר בקיבוצים: והפעם – בנצר סרני

נֵצֶר סֶרֶנִי נוסד ביולי 1948 על אדמות "חוות שפון" שהוקמה בשנת 1908 בידי הכומר לודוויג שנלר ונוהלה על-ידי משפחת שפון. מבני החווה ששרדו - שני מבני קומותיים גדולים - נמצאים על גבעה בכניסה לקיבוץ, מצד צפון, ולצדם מבנה היסטורי נוסף, ששימש בעבר כמפקדה לגנרל אלנבי, ולכן הוא מכונה "בית-אלנבי". בעבר שימש המקום את החינוך החברתי (בית ילדים), וכיום הוא משמש כמסעדה וכאתר לאירועים.

מקימי הקיבוץ היו שורדי שואה שהשתייכו לתנועת נוח"ם ("נוער חלוצי מאוחד"), אשר עוד בגרמניה נקבצו לגרעין שנקרא "קיבוץ בוכנוואלד" ועבר הכשרה לקראת העלייה לישראל. כך נקרא גם הקיבוץ בעלייתו על הקרקע. בשנת 1950 הוסב שמו ל"נצר" (נצר - ענף חדש שיוצא מגזע כרות). בשנת 1952, בעקבות הפילוג בקיבוץ המאוחד שלווה בעימותים קשים ובפילוג קיבוצים, נקלטו בקיבוץ כחמישים משפחות מגבעת ברנר, מהם ותיקי הקיבוץ. הנקלטים מגבעת ברנר ביקשו להנציח את שמו של חברם, אנצו סרני. ועדת השמות הממשלתית התנגדה לשימוש בשם הלועזי סרני, ודרשה לבחור בחלופה העברית - "נצר חיים". במהלך הוויכוח, קרא נתן אלתרמן בטורו המפורסם "הטור השביעי" להשתמש בשם נצר-סרני. חבר הכנסת מטעם מפא"י, חיים בן-אשר, ידידו הקרוב של חיים-אנצו סרני וחבר הקיבוץ, חש חוב של חבר לשמר את שמו. הוא החל בינואר 1955 בהליכי חקיקה שיועדו לכפות את השם "נצר סרני" על ועדת השמות הממשלתית, בנימוק שבעקבות מותו הטרגי באסון מעגן של בנו יחידו דניאל סרני, נכרת השם סרני. ביוני 1955 הודיעה ועדת השמות הממשלתית שלמרות שהיא ממשיכה ותמשיך לעמוד על משמר השם העברי, היא מסכימה לשינוי שם הקיבוץ מתוך כבוד לכנסת.

הקיבוץ עבר תהליכי שינוי לקיבוץ מתחדש, ולאחר הליך שינוי של מספר שנים החליט להישאר כקיבוץ שיתופי (אך מתחדש). בימים אלו, בוחן הקיבוץ את דרכו בהיבטים של חזון ובינוי קהילה. חברי נצר סרני שומרים על מסורת מפותחת של מוזיקה, ספורט ותרבות עשירה, הן בחגים והן בימי חול, ומקפידים לתרום רבות לקהילה בערים השכנות. הקיבוץ מתפרנס כיום בעיקר מגידולים חקלאיים, בהם גידולי שדה, פרדס, מטעים, רפת גדולה ולול, וכן משכיר בשטחו חוות סוסים, בית אירועים וכנסים (חוות אלנבי) ואולם אירועים (חצר נצר). בכניסה לקיבוץ אזור תעשייה גדול.

את פני מטה התנועה קיבלו בשעת צהריים אסף שוהם - מרכז המשק, ליאור כרמל - מנהל הקהילה, יפעת ידידיה – פרויקטורית הקיבוץ, אופיר שניצקי - מנהל חוות אלנבי, חברי ועד ההנהלה של הקיבוץ וחברים רבים נוספים. הביקור נפתח בחוות אלנבי, שם התוודעה הנהלת התנועה לייחודיותו של נצר סרני בסרטון מקסים על 4 דורות במקום. נצר סרני גדל בקצב מואץ ומספר הילדים שנולדו בעשור האחרון מייצר אתגרים ודורש התארגנות מתאימה. אנשי התנועה שמעו כיצד עבר הקיבוץ הליך חזרה לשותפות מלאה וויתר על שיוך הדירות, כיצד הוא מתמודד כקיבוץ היושב בתווך בין ערים ועל עבודת מטה רבה במבנה ארגוני והקמת צוותי עבודה.

מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, ומנכ"לית התנועה שנכנסת לתפקיד המשנה למזכ"ל, הדס דניאלי ילין, הציגו את עשיית התנועה אל מול מוסדות המדינה ועם הקיבוצים.

מטה התנועה זכה לארוחת צהריים מפנקת בחוות אלנבי ואירוח לפרטי פרטים, מדוייק ומושקע. לאחר האתנחתא, התכנסו כולם למעגלי חשיבה. נצר סרני מבקשים לקיים תהליך בינוי קהילה, הגדרה וחידוד החזון, הדרך והשותפות. מעגל אחד, שכלל את אגף חברה וקהילה, צעירים ומעורבות בחברה וחינוך, דן בסוגיות העולות. נרקמה תכנית עבודה להמשך הדרך. שולחן שני, דן בהיבטים מיסויים וקידום היבטים תכנוניים של הקיבוץ. במעגל זה ישבו אגף כלכלה והאגף המשפטי, ניר מאיר והדס דניאלי ילין. תוצרי החשיבה המשותפת יוצרים שיח ישיר עם בעלי תפקידים בתנועה ושמים זרקור ומיקוד עבור ההנהלות.

בתום סבבי החשיבה המשותפת נפרדו מחברי הקיבוץ ויצאו לסיור בקיבוץ. ליאור כרמל הציג את מרכז הקיבוץ, את הבניה החדשה, את האתגרים הפיזיים ואת אופי המקום. בשולי הביקור, ואף בהרכבים מרכזיים בו, הציע ליאור לחברי המטה לשקול ברצינות לעבור לקיבוץ נצר סרני, וזאת על אף הידיעה שהמעבר ליקום נראה כמו "משחק סגור".

רכזת האזור בתנועה, דנה אדלהייט, סיכמה: "שמחנו מאד לפגוש מעגל שותפים רחב, הנהלה צעירה המחויבת להתוויית דרך שאינה פוחדת מאמירות ערכיות ונחושות. אגפי התנועה ימשיכו ללוות את העשייה והחשיבה. עד לביקורנו הבא, שמחנו לראות את כולם".