מטה התנועה מסייר בקיבוצים: והפעם - מגידו וגניגר

הביקור נפתח בקיבוץ מגידו במפגש עם הנהלת הקיבוץ שנערך במועדון לחבר. מגידו הוקם בשנת 1949, על ידי קבוצה של השומר הצעיר שנקראה על שמו של יוסף קפלן ויצאה ממשמר העמק. המייסדים היו בעיקר יוצאי פולין שעלו לאחר מלחמת העולם השנייה, חלקם דרך מחנות המעצר בקפריסין. חברי הקבוצה התפצלו בין גת, עין השופט דן ונגבה לצורך וחיזוק הקיבוצים וקבלת הכשרה. החברים בנגבה אף השתתפו בקרבות להגנת המקום במלחמת העצמאות. לאחר קרבות משמר העמק הגיעו אליו חברי הגרעין לחזק את הקיבוץ. הקיבוץ קלט גרעינים נוספים והתחנכו בו מספר חברות נוער, אך מספר החברים לא גדל בהתאם, בגלל עזיבתם של חברים נוספים. לאורך השנים, מגידו היה קיבוץ "מתנדנד" הן בצד הדמוגרפי והן בצד הכלכלי. כפי שניתן להבחין על פי כמות החברים הקטנה אשר נותרה בקיבוץ עצמו. בסוף שנות התשעים הייתה תנועה רבה מאוד של חברים, מועמדים, בני קיבוץ, גרעינים אשר באו והלכו כלעומת שבאו. בנובמבר 2000 , לאור המצב הדמוגרפי והמצב הכלכלי הלא יציב, הקיבוץ החליט במהלך בזק לשנות את אורחות חייו לקיבוץ מתחדש ובוצעו הליכים של שיוך דירות ושיוך נכסים יצרניים. בשנת 2008 הוקמה הרחבה קהילתית בת 120 משפחות. כיום יש בקיבוץ 160 חברים במעמד של חברות מלאה.

הכנסות הקיבוץ מתבססות על חקלאות (זיתים, שקדים, לול, רפת "העמק" המשותפת עם יפעת, ומרחביה וגד"ש "הרי מגידו" בשיתוף עם רמת השופט ורמות מנשה), נדל"ן (שותפות מקרקעין עם דלק נדל"ן במתחם המסחרי ליד צומת מגידו ושותפות באזור תעשיה ברמת השופט, המושכר לקיבוץ גזית. בעבר הייתה גם שותפות במפעל 'פוליגל') ועובדי חוץ (מרבית החברים).

 אודי רובינשטיין (בני דרום), מזכיר הקיבוץ, הציג את הקיבוץ ואת תהליך החברתי שהקיבוץ עובר בשנתיים האחרונות, תוך דגש על חיבור ל"קהילה אחת" וההבנות המתגבשות בצוות משותף בין ההרחבה הקהילתית להנהלת הקיבוץ. ההבנה שהתגבשה בקרב הנהגת הקיבוץ וממלאי התפקידים היא שאיחוד הסטטוסים הוא תהליך אסטרטגי הכרחי להמשך צמיחתו של הקיבוץ, ולטענתו של אודי ישנם כ-70 משפחות מההרחבה אשר מעוניינות להיכנס לתהליך של חברות בקיבוץ, לכשיבשיל התהליך.

גברי ברגיל, יו"ר הקיבוץ, ציין את האתגרים והאיומים העומדים בפני קיבוץ מגידו אשר נדרש לטפל בהם באופן מיידי:

1. איומי לקיחת קרקעות חקלאיות ושטחי מטעים של הקיבוץ – אשכול כלא מגידו המתוכנן לוקח מעל 400 דונם מהקיבוץ וכולא עוד שטח משבצת חקלאית גדול, כביש 66 והסדרת צומת הכניסה, גריעת שטחים נוספים עבור תל מגידו ומחצבת העפר הנמצאת מדרום לקיבוץ.
2. פיתוח השקעות עסקיות חדשות.
3. תהליך "איחוד הסטטוסים".

גיל לין, המשנה למזכ"ל התנועה, הדס ילין, מנכ"לית התנועה, וראשי האגפים הציגו את פעילות מטה התנועה ואגפיה.

לאחר המפגש עם הנהלת הקיבוץ, המשיכו חברי המטה לביקור ב"חוות תלמים" - חווה שיקומית השוכנת בתוך הקיבוץ. החווה הוקמה על מנת לתת מענה תעסוקתי לאנשים עם מוגבלויות שכליות והתפתחותיות, לאנשים על רצף האוטיזם ושיקום. איציק חממה, מנהל החווה, הציג את פעילות הפרויקט אשר נותן מענה תעסוקתי למעל 150 אנשים עם מוגבלויות, הבאים מכל אזור הצפון וחלקם עובד במפעלים ובקיבוצים באזור. סיוון, חניכת המקום שגדלה מאז היותה נערה צעירה, הדריכה את הנוכחים, הובילה את הסיור בחווה והסבירה על הפעילויות שנעשות בשטחה. היה זה סיור מרגש ביותר.

מזכ"ל התנועה, ניר מאיר סיכם את הביקור באיחולי הצלחה לתהליך החברתי, שמטרתו גיבוש קהילה אחודה ואיחוד סטטוסים. הוא הביע את התפעלותו מהמיזם המרשים בחוות תלמים באמרו : "יש סיפוק עצום מהידיעה שהקהילה הקיבוצית תורמת לסביבתה. זהו דלק רב עוצמה לתחושת המשמעות שבקיומו של כל קיבוץ. כה לחי!"

מקיבוץ מגידו המשיך המטה לקיבוץ גניגר, והתקבל במועדון לחבר על ידי הנהלת הקיבוץ וחברים נוספים.

גניגר, שנקרא אז ''דגניה ג'', נוסדה בשנת 1920, כקבוצה בעמק הירדן (במקום שהיום ממוקמים הקיבוצים בית זרע ואפיקים). לאחר כשנתיים בעמק הירדן היישוב דגניה ג' בוטל, לאחר שוועדת מומחים בראשותו של האגרונום יצחק וולקני (שהיה מומחה להתיישבות) קבעה שאין מקום לשלושה יישובים קיבוציים בעמק הירדן. מתיישביה הראשונים של גניגר עלו על אדמת המקום בעמק יזרעאל בשנת 1922, השתכנו בחושות הרעועות של ''ג'ינג'ר'' הערבית וקראו למקום בשם קבוצת ''גניגר''. הראשונים עלו למקום כחוכרים של האדמות היישוב למשך שנתיים מ''חברת הכשרת הישוב'', אך כבר לאחר חמישה חודשים עברה אדמת הישוב לקק"ל וכך נשאר המצב עד היום. מייסדי הקיבוץ היו בני העלייה השלישית אליהם הצטרפו גרעיני התיישבות נוספים.

הקיבוץ שינה את אורחות חיים ל"קיבוץ מתחדש" בשנת 2002, ובשנת 2009 נבנתה שכונה קהילתית של 33 מגרשים. בקיבוץ כ-151 חברים בסטטוס של "חברות מלאה" וכרגע נמצא בבחינה והכנה לקליטת חברים נוספים לחברות מלאה. הפעילות הכלכלית והתעסוקתית נשענת על חקלאות (רפת, גד"ש, אבוקדו, זיתים, שקדים ופרדס) ותעשיה (16% בעלות בגניגר מפעלי פלסטיקה ו-35% בעלות באמיקוטיוב – סלילי קרטון). בתחום הקיבוץ שוכן בית הספר היסודי האזורי "עמק יזרעאל".

אסף רענן, מנהל הכספים, וגדי פיכמן, מרכז המשק, הציגו את פעילות הקיבוץ והאתגרים שהקיבוץ מתמודד מולם, בעיקר בפעילות שטחי המשבצת העוטפים את הקיבוץ, בהם השכנה מגדל העמק נוגסת וקולעת אותם ומאיימת על התפתחות הקיבוץ. אסף הציג את הנושאים שהקיבוץ יעסוק בהם בשנה הקרובה - "איחוד סטטוסים" ושיוך פירותי. ניר מאיר הציג את תפיסתו ביחס לאיומים וההזדמנויות הקיימות במרחב הקיבוצי, והדרכים להתמודד עמם אל מול תפיסתו של הממשל הנוכחי.

מטה התנועה, בהובלתה של המנכ"לית הדס ילין, הציג את פעילותו והזמין את חברי גניגר ליהנות מהניסיון הרב שנצבר במטה התנועה ובקיבוציה.

לסיכום אמר ניר מאיר: "גניגר מתנהל שנים ארוכות בהתאם לתוכנית ארוכת טווח שעוצבה כאן בסוף שנות ה-90, ואכן, ראיתם ברכה רבה במימושה. אלא שבזמן שחלף מאז התחוללו תמורות מפליגות בסביבה שבתוכה אנחנו פועלים, נסתמו דרכי פעולה ונפתחו הזדמנויות חדשות. חשוב מאוד לעצור מעת לעת, לבחון את המציאות המתהווה ולעדכן תכניות בהתאם. זהו המתכון להובלה נכונה של קיבוץ".