מטה התנועה מסייר בקיבוצים: והפעם - אדמית ויחד

קיבוץ אדמית נוסד לראשונה בשנת 1958 על-ידי הקיבוץ הארצי והסוכנות היהודית במסגרת מדיניות יישוב הגבולות של ממשלת בן-גוריון, דאז. הקיבוץ הוא "יישוב גדר" על גבול לבנון, השוכן בגובה 470 מ' מעל גובה פני הים. העלייה לקיבוץ רצופה בנוף מרהיב של רצועת החוף הצפוני מראש הנקרה ועד לחיפה, כולל העמקים הצפון מערביים של המדינה. מאז היווסדו עבר הקיבוץ משברים ורוב מייסדיו עזבו את המקום. בשנת 1999 הקיבוץ נקלע לעוד משבר כלכלי והפך לקיבוץ מתחדש. בסיום אותה תקופה נותרו באדמית 32 חברים בלבד.

בשנת 2006 הוקמה הרחבה קהילתית שלא הצליחה למשוך משפחות צעירות בשל קשיי נגישות, היעדר מקורות פרנסה וקשיים ביכולתו של הקיבוץ לספק שירותים במקום, בדגש על שירותי חינוך לגיל הרך. לאור קשיים אלו, נכלל אדמית ברשימת היישובים הנמצאים ב"תת אכלוס", אך הקיבוץ הצליח לצאת ממעמד זה בזכות צעדים מרחיקי לכת שנעשו, כמו ויתור על הכנסות מכפר הנופש לטובת ייעוד מגורי האתר לבתים לקליטה לחברות.

מטה התנועה הגיע לביקור ביום שמש מקסים ואת פניו קיבלו עידן -יו"ר ועד ההנהלה, יעל - מנהלת העסקים, נעמי - מנהלת הקהילה, חברי הנהלת הקיבוץ וממלאי תפקידים וחברי קיבוץ נוספים. לאחר ארוחת בוקר משובחת שהוכנה על ידי אחת מחברות הקיבוץ, יצאו כולם לסיור בקיבוץ. בין היתר, יכלו חברי וחברות מטה התנועה להתרשם מפרויקט "מחסנית הקליטה", תשעה בתים שהותאמו לדירות עבור נקלטים חדשים. הפרויקט נעשה בשיתוף עם החטיבה להתיישבות. לאחר מכן התארחו במכינה הקדם צבאית במקום - שלוחה של מכינת רבין שהוקמה לפני שש שנים ומונה ארבעים חניכים מכל רחבי הארץ ומחו"ל. החניכים לומדים ומתנדבים בענפי החקלאות, בחינוך וברווחה. שנת הקורונה תרמה לחיזוק הקשר בין חברי הקיבוץ לחניכי המכינה.

לאחר שהסתיים הסיור הפיזי וחזרו כולם למועדון, הציגו ממלאי התפקידים את הקיבוץ: הקיבוץ נמצא בשנים ברוכות של התייצבות חברתית וכלכלית, ההנהלות מתחזקות ובשנה שעברה החלה קליטה מחודשת לחברות מלאה. באדמית יש כיום 115 בתי אב, 45 בקיבוץ ו-70 בהרחבה. במהלך כל השנים היחסים בין ההרחבה לקיבוץ היו מאופיינים בחוסר אמון וחשדנות והובילו לקונפליקטים קשים ולחוסר הסכמות לגבי הקליטה והאכלוס. בשנתיים האחרונות הקיבוץ, ביחד עם משרד השיכון והבינוי, קק"ל, החטיבה להתיישבות, התנועה הקיבוצית והמועצה האזורית, מקדמים את הבניה והקליטה במסגרת פטמ"ר. מאיר, הפרויקטור של הקליטה, שיתף בתהליך גיבוש מתווה הקליטה, הכשרת הוועדות ומערך הקשר עם המשפחות הנקלטות שחלקן מתגוררות כבר ב"מחסנית הקליטה". הכוונה היא לשווק 98 מגרשים, 48 מתוכם בשלב הראשון. קק"ל ומשרד השיכון והבינוי מבצעים את עבודות הכבישים והתשתיות, בשיתוף החברה הכלכלית של מטה אשר. הקיבוץ עובד גם בשיתוף פעולה עם ארגון "קדמה" הפועל לחיבור צעירים להתיישבות הכפרית בספר מדינת ישראל.

במערכת החינוך ישנם 101 ילדים מלידה ועד גיל 18. בקיבוץ ישנם גן ילדים, שני מרכזונים לגילי היסודי וחברת נעורים. עברי, חבר הקיבוץ ומנהל החינוך, משקיע מאמצים רבים במשיכת הנערים לחינוך החברתי וחיזוק זהותו כמערכת קיבוצית. קיימת פעילות קהילתית בשיתוף המכינה וה"תנועה החדשה" פועלת בקיבוץ. 

פרנסת אדמית נשענת על לול פיטום השייך לאינטגרציה ב'מילועוף', מטעים, גד"ש משותף עם שמרת ולוחמי הגטאות ומערכות פוטו-וולטאיות לייצור חשמל. יתרת הסכום שנשארה כחוב לסוכנות היהודית, נמחקה השנה במסגרת ההסדר שהובילה התנועה הקיבוצית. נכון להיום הקיבוץ רווחי.

מטה התנועה שמע מנציגי אדמית כי האתגרים והחסמים שעומדים בפני הקיבוץ היום, הם: חיזוק הזהות הקיבוצית והגאווה המקומית, חיזוק ההון האנושי הפנים קיבוצי (במיוחד בשדרת ממלאי התפקידים), התמודדות עם עוינות מצד קומץ תושבים בהרחבה, שילוב כל ילדי אדמית במערכת החינוך הקיבוצית, חיזוק שיתופי הפעולה עם התנועה הקיבוצית, אתגר תדמיתי, יצירת תחושת בית אצל הנקלטים, יצירת מקורות פרנסה ומיצוי הפוטנציאל האנושי, עדכון רשימת בעלי זכות הצבעה וטיפול בתשתיות ישנות.

מטה התנועה התייחס לנושאים שעלו, והציע לסייע במה שניתן:

• סיוע בעדכון רשימת בעלי זכות ההצבעה מול משרד בפנים.
• סיוע מאגף חברה וקהילה בתחומים השונים: חיזוק הזהות הקיבוצית, תרבות, בריאות ורווחה וכד'. להצטרף לפורומים המקצועיים וליהנות מהקורסים וההכשרות.
• חיזוק הקשר עם אגף החינוך בתנועה והשתלבות במפעלים החינוכיים.

כמו כן, המליצו לקיבוץ להכין תוכניות לשדרוג תשתיות, כך שאם יושגו תקציבים לנושא, הקיבוץ יהיה מוכן. הביקור הסתיים בסיור ממונע מסביב לקיבוץ ולהרחבה.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, סיכם ואמר כי ניכר שינוי של ממש באווירה באדמית: "אם בביקורים הקודמים עמדת הקיבוץ לגבי זהותו הייתה לא ברורה ועמד באוויר חשש גדול, הרי היום פגשנו קיבוץ שצבר ביטחון עצמי בדרכו ובעתידו. ברור כי אדמית יישאר קיבוץ ויתחזק ויתפתח בהתאם. התנועה ידעה לסייע במהלך השנים האחרונות במה שנדרש באופן ממוקד ותמשיך להיות לעזר גם בהמשך לחיזוק אדמית כקיבוץ גדר צומח ובר קיימא!".

מאדמית נסע מטה התנועה למועצה האזורית משגב לביקור בקיבוץ יחד. יפתח, מזכיר הקיבוץ, וחברים נוספים קיבלו את הנהלת התנועה במועדון לארוחת צהרים משותפת. 

הקיבוץ הוקם בשנת1981  על ידי גרעין של חברים העוסקים במדיטציה טרנסצנדנטלית, שהחל את דרכו בהכשרה בקיבוץ עין דור.  מאז הקמתו עבר הקיבוץ מקום מספר פעמים  (פלך, מחנה יבור שליד צומת אחיהוד ולבסוף במחנה קרוואנים בהררית(. הקיבוץ עלה לקרקע סופית במקומו הנוכחי בשנת 1992. קיבוץ יחד והיישוב הררית נחשבים כישוב מוניציפלי אחד. הם מנוהלים באמצעות ועד מקומי משותף והחיים הקהילתיים מנוהלים באמצעות שתי אגודות שיתופיות נפרדות. את ייחודיות המקום מרגישים כבר בכניסה לשער היישוב, כשנכנסים לישוב הררית וממנו גולשים לקיבוץ. הפרוגרמה של יחד היא דו גרעינית  - ישנה תב"ע משותפת כך שהקיבוץ הוא מעין הרחבה של הישוב הררית. בהררית פי שלושה תושבים מאשר בקיבוץ.

הקיבוץ קלט עשרות חברים חדשים בשנים האחרונות ומונה כיום 120 חברים, מהם 85 בחברות מלאה ועוד 30 בחברות מותנית. כעת נמצאים בשלב ביצוע של בניית שכונה נוספת הכוללת 24 יחידות דיור.  במערכת החינוך 84 ילדים מגיל לידה ועד 18 והיא משותפת עם הררית. אחד האתגרים הגדולים של יחד הוא פיתוח נכסים מניבים, נכון להיום אין לקיבוץ כאלה ומקורות ההכנסה הם מיסי החברים, מעט השכרה ואנרגיה חלופית שהתחילו לפתח. הוקם צוות פיתוח עסקי שעוסק בנושא.

בשנת 2017 נעשה תהליך של שיח משותף של חברים הוותיקים עם החדשים שנקלטו, במטרה לבחון את חזון המקום והצוות שהוביל את ההליך עוסק היום בהתאמת המבנה הארגוני. במפגש התקיימה שיחה פתוחה בשאלה: האם נכון ליחד להישאר קיבוץ, ואם כן, למה?

במהלך השיחה עלו נקודות שונות:

• האם ניתן לקיים קיבוץ בר קיימא רק ממיסי החברים וללא אמצעי ייצור? חשוב שתהיה "כרית בטחון" כלכלית.
• ניתן לבדוק אפשרות של קידום הטיפול בפרוגרמה, אולי ניתן לפתח עסקים בשטחים הקיימים (תיירות, חקלאות).
• אולי ישנם יזמים שרוצים לפתח עסקים יחד עם הקיבוץ.
• הכלכלה בתקופת הקמת המדינה נוצרה ממקום של מצוקה, כך גם התעשייה הקיבוצית. ההון החברתי שיש ביחד בשילוב המוטיבציה לקחת סיכון בינוני בתחום בעסקי, יכולים להוות פוטנציאל. חשוב לעשות השקעות נכונות והון בסיסי ייתן תשתית נוחה יותר.
• ניתן להתרשם גם מקיבוצים אחרים עם מאפיינים דומים, כמו, למשל, הרדוף.
• אולי ההתפתחות של יחד דומה יותר לקיבוץ עירוני, אין להם טריטוריה נפרדת.
• השתייכות לתנועה הקיבוצית נותנת ביטחון תמיד ובעיקר במצבי חירום.
• החינוך המשותף עם הררית מעלה אתגר: איך שתי קהילות עם זהות שונה מחנכות ביחד את דור ההמשך ומעבירות לו את המסורות על משותף והשונה.
• יש ביחד אתגר של קיבוץ בגיל הביניים שיוצר יצירה משותפת במטרה לחזק מאפיינים ולשנות אחרים.

מטה התנועה הסביר על פעילות התנועה הקיבוצית כלפי חוץ ופנים וראשי וראשות האגפים הציגו על פעילותם וכיצד ניתן להיעזר בהם.

מזכ"ל התנועה סיכם: "קיבוץ יחד עבורנו הוא מעין "קבוצת ביקורת" מאוד מעניינת. מרבית הקיבוצים שהוקמו היו ללא נכסים והחברים היו עובדים בנקודות שחיו בהם. סוג שני של קיבוצים היו אלה שהציונות שלחה אותם לחזית והקימו אותם כ"מוצבים". בשנות ה-80 המשבריות, הנכסים היו נטל ולא נכס ורבים נפרדו מהם. לאחר 25 שנים מאוד קשות, הנכסים חזרו להיות נכס. הכלכלה המודרנית לא תהיה בהכרח מושתתת על חקלאות ועל כלכלה פלסטית ואז השאלה "אם תהיו קיבוץ או לא?", נוגעת יותר לשמירת האופי המשותף. ה-DNA  שלכם הוא פרי רוח ולא חומר. הקורונה הגדירה את חשיבות הערבות ההדדית, אין ספק שקביים כלכליות מסייעות מאוד, אבל זה לא בהכרח תנאי. חשוב להיות יצירתיים בחשיבה על אמצעי ייצור.

האתגר שלכם הוא לגדול פי שלושה ולשמור על הרוח! "הקסם" החברתי שלכם נוצר מה"אין"- מי שחובר אליכם זה מתאים לו. אתם צריכים להביא את הרעיונות ולזקק אותם והתנועה תוכל לסייע לכם לממש אותם".