מטה התנועה הקיבוצית מסייר בקיבוצים: והפעם - מתארח במטה מועצה אזורית מגידו ומבקר בהזורע

את מטה התנועה קיבלו בחום ראש המועצה, איציק חולבסקי (עין השופט), והצוות הבכיר של מחלקות המועצה השונות. מועצה אזורית מגידו היא מועצה אזורית באזור רמות מנשה. שטח השיפוט שלה משתרע על פני 170,000 דונם בין יקנעם עילית בצפון, עמק יזרעאל והרי הגלבוע ממזרח, ואדי ערה מדרום, ורכס הרי הכרמל ממערב. אוכלוסיית המועצה מונה כ-9,600 איש המתגוררים בתשעה קיבוצים, שלושה מושבים ומושבה אחת. המועצה האזורית נקראת על שם העיר העתיקה מגידו ששרידיה נמצאים בגן הלאומי תל מגידו אשר הוכרז בשנת 2005 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

היום נפתח בביקור במצפור אוֹכְבֶּרְג, שנקרא על שמו של יצחק אוכברג ונמצא על תוואי "השביל המרובע" לרוכבי אופניים והולכי רגל, בין עין השופט ורמת השופט, ובמרכז גילאור - מרכז יום לוותיקי המועצה. מיד לאחר הסיור התכנסו המטות במרכז תרבות מגידו להצגת הפעילות המקצועית של המועצה ושל התנועה, וכן לשיח על שיתופי פעולה וממשקים משותפים - הן לטובת תושבי הקיבוצים והן למען החברה הישראלית כולה.

ניר מאיר, מזכ"ל התנועה, סיכם את הדברים וציין כי "מועצה אזורית מגידו הינה מרחב ביוספרי, ומהווה סטארטאפ עולמי מאד מאתגר לצד אחריות גדולה, ועל כך ראויה לציון". כמו כן, הוא שיבח את שיתופי הפעולה הפוריים הקיימים בין אנשי המועצה לנציגי מטה התנועה, ציין שתמיד אפשר לשפר וכמובן את כך שהתנועה עומדת לשירותה של המועצה.

ראש המועצה האזורית מגידו, איציק חולבסקי, חתם את המפגש המוצלח בדברי תודה לכל אנשי התנועה שהגיעו לביקור, והודה לאנשי המועצה על הצגת תחומי פעילות המועצה, ושיתופי הפעולה הפוריים בין המטות.

לאחר ביקור מטה התנועה במועצה אזורית מגידו, המשיכו חברי המטה מטה לקיבוץ הזורע. זהו הקיבוץ היחיד שנוסד על ידי בוגרי תנועת הנוער היהודית גרמנית "ורקלויטה" (Werkleute - אנשי המעשה/עבודה), תנועה שהייתה במקורה בעלת אוריינטציה ליברלית-סוציאליסטית, והפכה להיות ציונית עם עליית הנאצים לשלטון. הקיבוץ עלה על הקרקע למרגלות הכרמל ליד יקנעם, בשנת 1936, ומייסדי הקיבוץ היו מגרעין של עולים שהתגבשו בחדרה במהלך 1934. החל משנת 2013 הקיבוץ עבר למודל של קיבוץ מתחדש, אך שמר על רשת ביטחון כלכלי רחבה ואת חיי התרבות והקהילה של הקיבוץ. בתחום הכלכלי, בצד המשק החקלאי, ניתן למצוא בקיבוץ את "פלסטופיל", מפעל לייצור יריעות פלסטיק, בריכות לגידול דגי נוי, חנות רהיטים שהייתה בעבר חלק ממפעל רהיטי הזורע שנמכר על ידי הקיבוץ וכיום הוא חלק מרשת שמרת הזורע, חנות 3 משאלות, וכן תחנת הדלק דור-אלון במתחם המסחר הסמוך לקיבוץ, לצד כביש 66. 

בקיבוץ קיבלה אותם רותם לבנון, מנהלת מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח, שנוסד בשנת 1951, והתבסס תחילה על אוספיו של וילפריד ישראל שהיה בן למשפחת סוחרים אמידה ממוצא גרמני, בעלי בית המסחר "נתן ישראל". לאחר מלחמת העולם הראשונה החל להסתובב בעולם ולהתעניין ביצירות אמנות של המזרח הרחוק (הודו, סין, קמבודיה ותאילנד) והמזרח הקרוב (מצרים, יוון, חבש ופיניקיה). בשנות ה-30 התיידד עם מייסדיו לעתיד של קיבוץ הזורע ובצוואתו הוריש את אוספיו לקיבוץ. חברי המטה צפו בסרטו של יונתן ניר  "וילפריד ישראל המציל מברלין" והקשר לחברי הזורע והקמת המוזיאון בקיבוץ. המטה סייר במוזיאון  בין חפצי האומנות שוילפריד הוריש לקיבוץ הזורע.

בהמשך המפגש, התכנסו חברי מטה התנועה עם הנהלות וממלאי תפקידים בקיבוץ ,שמעו סקירה מפי רענן פרנס מרכז המשק שהציג את הפעילות העסקית והחקלאית, קורן רביב, מנהל הקהילה, הציג את התהליך החברתי העמוק שנעשה בהזורע על מנת לייצר הסכמות רחבות ככל האפשר, מספר שנים אחרי החלטות השינוי באורחות החיים. שרה מענית, מזכירת הקיבוץ, הציגה את תהליכי הקליטה הנעשים בשנים האחרונות. 

גיל לין, המשנה למזכ"ל התנועה, ורכזי האגפים בתנועה הציגו בקצרה את פעילות מטה התנועה בכל התחומים.
ניר מאיר סיכם את הביקור באומרו כי "אני מאחל לקיבוץ הזורע כי ישלים בהצלחה את התהליך החברתי הנפתח בימים אלה, וכי יגיע למבנה יציב שיאפשר לקיבוץ להמשיך ולהתפתח כקיבוץ מתחדש בהתאם לרצון חבריו."