- 16/07/2018
content
מטה התנועה הקיבוצית מסייר בקיבוצים: והפעם - בקיבוץ יד מרדכי ובמושב נתיב העשרה
מטה התנועה הקיבוצית בראשות ניר מאיר ביקר במסגרת סיורי מטה התנועה הנערכים מדי שבוע בקיבוץ יד מרדכי והמשיך בביקור במושב נתיב העשרה הסמוך לגבולה הצפוני של רצועת עזה.
את הביקור ארגן יענקל'ה שצ'רנסקי – מנהל מח' הרכזים האזוריים ורכז האזור.
קיבוץ יד מרדכי נוסד בשנת 1943, כמה חודשים קודם לכן פרץ מרד הלוחמים היהודיים בגטו ורשה, וחברי הקיבוץ החליטו לקרוא לקיבוץ על שם אחד ממנהיגיו, איש השומר הצעיר מרדכי אנילביץ' שנפל במהלך המרד. מושב נתיב העשרה נוסד ב1982, וקרוי על שמו של נתיב העשרה שפונה מחבל ימית, וזה נקרא על שמם של עשרה חיילים שנהרגו בשנת 1971 בתאונת מסוק מדרום לרפיח.
את הביקור ארגן יענקל'ה שצ'רנסקי – מנהל מח' הרכזים האזוריים ורכז האזור.
קיבוץ יד מרדכי נוסד בשנת 1943, כמה חודשים קודם לכן פרץ מרד הלוחמים היהודיים בגטו ורשה, וחברי הקיבוץ החליטו לקרוא לקיבוץ על שם אחד ממנהיגיו, איש השומר הצעיר מרדכי אנילביץ' שנפל במהלך המרד. מושב נתיב העשרה נוסד ב1982, וקרוי על שמו של נתיב העשרה שפונה מחבל ימית, וזה נקרא על שמם של עשרה חיילים שנהרגו בשנת 1971 בתאונת מסוק מדרום לרפיח.
הפסל המפורסם של מרדכי אנילביץ' בקיבוץ יד מרדכי, הקרוי על שמו
הביקור ביד מרדכי נפתח בסיור ב"אשכול הגנים" – בניה חדשה של מבני חינוך ממוגנים וחדשים לגיל הרך שנבנו בסיוע המדינה. אשכול הגנים עתיד להיפתח עם תחילת שנת הלמודים הקרובה.
בהמשך סייר מטה התנועה ב"בית הפקאן"- מועדון 60+ מועדון שנותן מענה לפעילויות ותעסוקה לגיל הפנסיה ומעודד "פנסיונרים צעירים" שאך זה יצאו לפנסיה להגיע ולהשתלב בפעילויות.
בדיון שנערך לאחר הסיור תארו ממלאי התפקידים וחברי יד מרדכי את הנושאים העיקריים שעל סדר היום של יד מרדכי כיום: ניתאי קרן - מזכיר הקיבוץ (חבר רבדים), שנכנס לתפקידו לפני כחודש, ציין כי נפגש, עם כניסתו לתפקיד, בחברה חמה ואכפתית שאוהבת את המקום ומקיימת מגוון רחב של פעילויות: תרבות מקומית מפותחת, מערכת חינוך מינקות ועד גיל גיוס לצבא, מועדונים חברתיים למגוון גילאי החברים, השקעה מרשימה בתשתיות ועוד.
בנקודת זמן זו נפגשים מספר תהליכים בהם עוסקים בקיבוץ - שיוך דירות ופירות נכסים, המשך צמיחה דמוגרפית ואיחוד סטטוסים. האתגר בתקופה הקרובה הינו למצות הדיון בתהליכים הללו ולהגיע להסכמות רחבות.
דרור קפלון- מנהל הקהילה תיאר את פעילות הקהילה המנוהלת ע"י הנהלת הקהילה הכפופה למזכירות הקיבוץ. תקציבה השוטף של הקהילה בנוי ממיסוי החברים ומרווחי ענפי הקהילה, וזו מקיימת מגוון רחב מאוד של פעילויות המשמרות את ערכי הקיבוץ ובראשן רווחת החבר והערבות ההדדית.
דרור עפרה, מנהלת הבריאות והרווחה בקיבוץ, ציינו את הפעילויות של הרבות הנעשות בנושא הרווחה, וכי המערכת נבנתה על ערבות הדדית ושומרת על עקרון זה לרווחת החברים.
הנהלת הקהילה מנהלת מערכת חינוך טובה ואיכותית לכל הגילאים כולל פעילות שלאחר שעות הלימודים לילדי בית הספר במוסד "שקמה "ובקיבוץ ומתמודדת עם הצורך לאזן את התקציב לאור בקשות הורים להוזלת עלויות החינוך. הפרויקטים ממומנים מרווחי המשק ומתקציבים ייעודיים לפיתוח ולשדרוג תשתיות.
שי ציון- מנהל העסקים, תיאר את הפעילויות העסקיות של יד מרדכי בתחומים מגוונים: חקלאות, "מכוורת יד מרדכי"- שותפות עם קבוצת שטראוס לשיווק מוצרי דבש, שמן זית ועוד, ופעילות של מתן שירותים לסביבה. הוא אמר כי קיצוץ המים מאוד מכביד על הקיבוץ וביקש לבהיר כי לא יעלה על הדעת שמצמצמים על גבול רצועת עזה את היקף הגידולים החקלאיים. כמו כן, סיפר כי ענף הלול נמצא במשבר שעם השלכותיו מתמודדים גם יד מרדכי.
בגלל המצב הביטחוני נמנע ביקור מבקרים רבים בפעילויות השונות.
מרקי לוי- יוה"ר העסקי של הקיבוץ, הוסיף כי יש להשלים את תהליך השינוי ביד מרדכי במצב הנוכחי וכי יש צורך בתמיכה רחבה מדי של עסקי הקיבוץ לפעילות השוטפת. עוד הוסיף כי יד מרדכי הוא "נכס אזורי" בנושא החינוך וכי אסור לוותר על זה ולהמשיך לקיים את הפעילויות תוך ההתאמות הדרושות.
גיל לין – המשנה למזכיר התנועה, ציין כי חלק מ"הזהות" של יד מרדכי זה החינוך ולכן חייבים לשמרו.
ניר מאיר – מזכ"ל התנועה, סיכם הדיון ואמר: "יד מרדכי עשה שינוי ב-2008 תוך השארת הרבה מאוד אחריות לקיבוץ. צריך לעשות את ההתאמות הדרושות בהוגנות תוך התחשבות בוותיקים ובנקלטים. ליד מרדכי היסטוריה מפוארת וכיום צריך לסמן נכון את היעד לקבל החלטות ולהתקדם".
משם המשיך מטה התנועה לביקור וסיור במושב נתיב העשרה השוכן סמוך מאוד קרוב לגדר הגבול בצפון רצועת עזה. המושב הינו היישוב הקרוב ביותר לגבול הרצועה מרחק 100 מ' מגדר הגבול .
שמעון, יו"ר ועד ההנהלה, וקארין איפרגן מזכיר/גזבר המושב ארחו את מטה התנועה ותארו את ראשית ההתיישבות במקום בשנת 1982, התיישבות של מפוני חבל ימית שהחליטו למרות הפינוי להמשיך ולחיות כקהילה בישוב חקלאי.
למרות המצב הביטחוני באזור מקפיד המושב לקיים שגרת חיים בכל התחומים ודואג להמשך הפיתוח והצמיחה של המושב.
לצד 140 בתי אב נבנו 2 הרחבות שאוכלסו והמושב ממשיך להכשיר אזור להקמת הרחבה קהילתית נוספת, זאת לאור הביקוש הרב של בנים ואחרים לחזור ולהמשיך לחיות במושב.
המושב מקיים פעילות חקלאית (רובה חממות) ויזמית ענפה למרות מחסור בקרקע משבצת.
מטה התנועה התרשם מאוד מהעמידה האיתנה של המושב על רקע מצב בטחוני לא פשוט ועל הבחירה בהמשך שגרת חיים פיתוח וצמיחה כתשובה למצב הבטחוני.
ניר מאיר: "אין ספק כי המדינה חייבת להמשיך ולסייע ככל הנדרש כדי להמשיך בכך".
הוספת תגובה חדשה