כן לחיים משותפים בגליל המערבי ובמדינה כולה

השבוע התקיים בבית לוחמי הגטאות כנס "חיים משותפים" בהשתתפות כ- 300 תושבי הגליל וצפון הארץ.

הכנס שנערך ביוזמת המועצה האזורית מטה אשר, בית לוחמי הגטאות, נשים עושות שלום והתנועה הקיבוצית, הפגיש לשיח משותף סביב שולחנות עגולים, יהודים דתיים, חילוניים, דרוזים, צ'רקסים וערבים.

בפתיחת הכנס נשאו דברים, ראש המועצה - יורם ישראלי, ירון צור - מנהל מחלקת החינוך של בית לוחמי הגטאות, עמרי קובה - מנהל הקהילה בלוחמי הגטאות, וגיל לין, המשנה למזכ"ל התנועה. דברים מעוררי השראה נשא נעים אסלאן, איש הכפר השכן מזרעה וממובילי הקמתו של הגן הדו-לשוני המשותף למזרעה וקיבוץ עברון. כלל הדוברים ציינו והדגישו את מחויבותם לערכים המגולמים בהכרזת העצמאות של מדינת ישראל.

גיל לין אמר בדבריו: במגילת העצמאות, המסמלת את התשתית לקיומנו כמדינה, נכתב: "מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין". ...לפיכך נתכנסנו, אנו תושבי האזור ואזרחי המדינה, בתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית, ועל יסוד מגילת העצמאות של מדינת ישראל, אנו מכריזים בזאת, כי לא ניתן עוד לגורמים מפלגים ומסכסכים להרוס את מה שנבנה כאן בעמל רב. לא נסכים לעמוד מנגד, כשמנסים לשנות את ערכי היסוד, עליהם הוקמה המדינה".

סביב השולחנות הובילו חברות וחברי ארגון "נשים עושות שלום" שיח של כל המשתתפים שכלל הכרות הדדית לצד התייחסות לאתגרים "הישראליים" בעת הזו. השיחות היו ערות, המעורבות רבה. קשה היה לעצור את המשתתפים כדי לעבור לשלב הבא בתכנית.

סיכם את האירוע פאנל דוברים בהנחיה של משה שנר, שדיבר על היות קיבוץ לוחמי הגטאות ו-בית לוחמי הגטאות, תאומים סיאמיים שנולדו על הגבעה הזו לפני שבעים שנה, והם מחויבים לשני רעיונות-יסוד שאין להפריד ביניהם: הקמת בית לאומי לעם היהודי וההכרח שהבית הזה יהיה ברכה לכול משפחות האדם, בית פתוח, פלורליסטי, דמוקרטי, מחויב לשוויון אזרחי ללא סייג. לאומיות היא כוח של חיים, אולם ללא סייגי הדמוקרטיה היא נהיית לסם מוות לבניה ולסביבתה.

באסמה חיר מג'וליס סיפרה בכאב על אובדן בעלה, חלל צה"ל ועל תחושתה הקשה שהיא צריכה להסביר כעת לבנם היחיד שעל פי החקיקה האחרונה הוא כבר לא אזרח שווה לכל.

פרופ' משה יצחקי, משורר ודיקן הפקולטה ללימודים מתקדמים במכללת אורנים קרא שיר מרגש, נוקב, על תוצאתו הרעה והמעוולת של חוק הלאום שמחלק את אזרחי ישראל לאזרחים סוג א ואזרחים סוג ב. יצחקי זועק את העוול שנעשה לערכי השוויון והדמוקרטיה שנהיו אצלנו ללא לגיטימיים. הגליל אמר יכול לתת מענה שפוי לקנאות המשיחית של ימינו כשם שרבי יוחנן בן זכאי נתן מענה שפוי לקנאות שהחריבה את ירושלים בעת "המרד הגדול" ברומאים [66-70 לספה"נ].

פרופ' נידאא חורי, משוררת ומרצה באוניברסיטת באר שבע, בת הכפר הגלילי פסוטה, פרסה בפנינו את הדרך בה היא קוראת את חוק הלאום כאשר המקום נהיה חשוב יותר מהאדם, וכאשר בשם קדושת המקום והפחד מהאחרים מקועקעים ערכי יסוד אנושיים. האדם חשוב יותר מהמקום!

סאוסן חיר, בת הכפר פקיעין ודוקטורנטית באונ' חיפה, סיפרה על הרושם העמוק שהותיר בה המסע למחוזות השואה בפולין ועל הרצון לשמור על ערכי יסוד של כבוד האדם. היא קראה בפנינו מכתב שכתבה לראש ממשלת ישראל ובו היא קוראת לו להיות מחויב לכל תושבי ישראל ולא לבגוד באמונם של רבים מהם שמסרבים להיות אזרחים סוג ב' ורוצים שוויון ישראלי מלא.

את רשימת הדוברים סיכמו דינה ולירון לינדמן. דינה סיפרה על עבודתם המשותפת בתחום המוסיקה עם ילדים בגליל. המוסיקה היא גשר שיכול לחבר יהודים וערבים, מכל הקבוצות והעדות.

רבים מהבאים שאלו בהתרגשות כיצד ניתן להמשיך את העשייה שמטפחת שותפות חיים אזרחית, שוויונית, שמכבדת את כל אזרחי ישראל ושוללת את כוחות הפירוד המאיימים על עתידה של החברה הישראלית. אנו בקיבוץ לוחמי הגטאות ובבית לוחמי הגטאות נמשיך להציע את מרחב החיים והעשייה שלנו כבית למפגשי שיח אלו. עצרת הזיכרון שמתקיימת אצלנו שנה בשנה במוצאי יום השואה היא הזמנה למפגש של כל אלו שמבקשים להתמודד עם הזיכרון ההיסטורי שלנו, ולטפח את ערכי הדמוקרטיה הישראלית וכבוד האדם כמענה האולטימטיבי לסיפור ההיסטורי הקשה שמספרים כתליו של בית לוחמי הגטאות.