כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

אסון כבד נפל ביום רביעי אחר הצהריים על קיבוץ כפר מסריק בגליל המערבי, כאשר סיון שדה, רק בן 18, נהרג מפגיעה ישירה של רקטה שנורתה מלבנון בשעה שעבד בשדות הקיבוץ. הלוויתו נערכה בשישי בצהריים והוא הובא למנוחות בבית העלמין של קיבוצו. סיון הותיר הורים, רחלי ואסף ואחים, עידו ויואב. אסף, אביו של סיון ז"ל, סיפר בראיון לכאן רשת ב': "סיון היה חקלאי כל חייו. הוא היה אמור להתגייס לצנחנים. חזרנו הביתה וסיון לא היה בבית, התקשרתי אליו והטלפון היה כבוי. הרגשתי משהו לא בסדר וטסתי לשדה. הוא יצא מהאוטו, הוא נשכב בתעלה, פשוט הטיל נפל מאוד מאוד קרוב אליו ולא השאיר לו סיכוי". 

עומר ויינשטיין (47) מקיבוץ דפנה נהרג ביום חמישי שעבר מפגיעה ישירה במטע תפוחים במטולה, כ-100 מטר בקו אווירי מהגבול עם לבנון, לצד ארבעה עובדים זרים מתאילנד - קאוויסאק פאפאנאנג, אקאפון וואנאסאי, טאנה טיג'אנטק ופראיאט פילאטרם. עומר, נשוי להדס ואב לאיילה, איתמר, ישי וניתאי, לא התפנה עם משפחתו לקיבוץ ניר דוד ונשאר בדפנה כדי לעבוד בחקלאות. עומר הוא בן לאחת ממשפחות החקלאים הוותיקות של מטולה. לפני כעשור הוא התקבל לחברות והתגורר בדפנה והמשיך לעבד יחד עם אביו, משה, את השטחים החקלאים של המשפחה במטולה. חברו סיפר כי "עומר היה בן אדם טוב ואהב מאוד לעזור לכולם, הוא היה פשוט מקצוען בתחומו. הוא היה אגרונום בהכשרתו, סיים בהצטיינות את לימודיו וקיבל פרס לחקלאי מצטיין". עומר הובא למנוחות בבית העלמין במטולה.

בהפרש של שעות בודדות קיבלו לפני שבועיים בקיבוץ שמרת את שתי הבשורות הקשות על נפילתם בקרבות של שניים מבני הקיבוץ, רס"ב (במיל') גיא עידן (51), רכז הביטחון של הקיבוץ שנהרג משיגור שהתפוצץ בדרום לבנון וסמל עידו בן צבי (21), לוחם שריון בקורס מפקדי טנק שנפל בקרב בצפון רצועת עזה. בהיתקלות בדרום לבנון נהרג גם רס"ב (מיל') עמרי לוטן (47) מבת חפר, בן קיבוץ מבוא חמה.

בטקס מרגש באנדרטה לזכר חללי הקיבוצים שנפלו במערכות ישראל ובפעולות האיבה, שביער הקיבוצים במועצה האזורית מגידו, הונחה אבן פינה לקיר ההנצחה שעליו ייחרטו שמותיהם של 348 בנות ובני הקיבוצים שנרצחו ונפלו מאז ה-7 באוקטובר. שמותיהם של החללים יתווספו ל-3110 חללי הקיבוצים שנפלו מאז ראשית ההתיישבות הקיבוצית ב-1910. בטקס השתתפו משפחות שכולות, נשיא המדינה יצחק הרצוג, הנהגות התנועה הקיבוצית ותנועת הקיבוץ הדתי, ראשי וראשות ארגוני חללי צה"ל ופעולות האיבה, ראש המועצה האוזורית מגידו וח"כ אלון שוסטר. כמדי שנה אורגן הטקס על ידי פעילי התנועה הקיבוצית בהובלתה של ריקי רז. על החלק המוזיקלי היו אחראים דפנה אדמתי ויותם אלון מקיבוץ בארי.

נשיא המדינה יצחק הרצוג אמר בדבריו: ״אנחנו נתונים בעיצומה של מלחמה קשה וכואבת, שבה הקיבוצים שוב מצאו את עצמם בחזית, נושאים מטען נורא של שכול, של מאבק, של טראומה; ושל גבורה. כולם – בארץ ובכל רחבי תבל – נחשפו בשנה האחרונה, ביתר שאת, לעוצמה, ליופי ולעומק של ההוויה הקיבוצית. גם כעת – בעומק הכאב, אני מבקש להזכיר לנו את הרוח הקיבוצית הנחושה, ולהדגיש שהמעמד הזה, הכואב, הוא לא רק לזכרם של אהובינו, אלא גם שבועה: אנחנו לא נרפה עד שנרפא את הפצעים, עד שנתקן את הבית, שיהיה ראוי להקרבה העצומה הזו, ויהיה שוב שלם ואיתן למען הילדים והילדות שלנו. אנחנו כאן – בכל הכוח; ונמשיך לפרוח כאן, בארץ הטובה והאהובה הזאת". הרצוג ציין: "אנחנו זוכרים היום את חובתנו: לשקם ולתקן ולרפא את כל מה שדורש תיקון. בראש ובראשונה: להשיב את החטופות והחטופים, שזועקים אלינו כבר יותר משנה מתוך המנהרות. עלינו לתת סעד ותמיכה לפצועים בגוף ובנפש; לבנות מחדש בדרום ובצפון, לממש את יצר ההתחדשות של התנועה הקיבוצית. על המדינה מוטלת חובה עליונה– לתת את הגיבוי על כל מובניו ומשאביו – לשיקום מלא ולבניין המוחלט של כל מה שחרב, כולל כמובן הקיבוצים בצפון ובמערב הנגב בכל המובנים".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה אמר: "כבר שנה שאנו חשים יום יום את עוצמת הַאסון, את חברנו שנפלו בשדה הקרב, כבר שנה שאנו מתקשים להיפרד מחברנו תמימי הדרך שנרצחו בדם קר. כבר שנה ש-101 חטופים נמקים ברצועת עזה, וחיילנו נלחמים בגבורה אל מול האויב האכזר. כבר שנה שעשרות אלפי חברים נמצאים מחוץ לביתם, וחשים את הגלות בארצם, את כרסום הריבונות הישראלית, וכבר שנה שאנחנו לא "עם חופשי בארצנו", ומתהלכים עם תחושת הפקרה הנוראית החודרת את העצמות. המלחמה האכזרית טרם הוכרעה, והשיקום טרם החל, ואיך יתחיל, כש-101 חטופים עדיין שם, מופקרים לנפשם. לצד המחיר הנורא, לצד ההרס והאימה, והזוועות, נזכור גם את החברה הישרֶאֶלית בשיא תפארתה, את שותַפות הגורל, וברית הייעוד של דורנו. ומתוך כל זה נקום מאבלנו, נזכור ונדחַף אל התיקון, כל אחד בזמנו כל אחת בדרכה, נאחז בתקווה, ביצירה ובאמונה בלתי מתפשרת ברוח האדם".

שמחה הוסיף: אנחנו עומדים פה, המומים וכואבים, וקוראים ומבקשים מהנהגת המדינה ומראשי מערכת הביטחון: תהיו ראויים לנופלנו, תדאגו שזה לא היה לשווא, ואנחנו חברי הקיבוצים כולם, נמשיך את הדרך, נשוב לשדותינו, לאדמותינו, נשוב לחרוש לזרוע ולקצור, נמשיך לטפח ולהשקות את הגינה בלוע הר הגעש, נעמוד לצד משפחות השכול,  ונשקם מחדש את חבלי הארץ שנהרסו. זהו ביתנו וזוהי מדינתנו, ועליה לא נוותר, גם אם היא שינתה את פניה, ונזכיר ונזכור, עד שתפקח את עיניה והאור ישוב להאיר. יהי זכרם של כל הנופלים ברוך".

שרה עברון מזכ"לית תנועת הקיבוץ הדתי: "הנחת אבן פינה לקיר הנצחה חדש היא אירוע כואב ועצוב שממחיש לנו יותר מכל את היקף האובדן. הקירות שלא יכלו להכיל את שמות אהובי נפשנו. המחיר הכואב והנורא על עצם קיומנו כעם חופשי בארצנו. המוות אינו מקטלג ומפריד בין זרמים ואורחות חיים, נופלי ונרצחי הקיבוץ הדתי, יחרתו בין שמות נופלי ונרצחי התנועה הקיבוצית כולה. כך חיו, וכך מצאו את מותם, יחד, וכך נזכור אותם. יחד. מכאן חייבת להישמע הקריאה לנשיאה רחבה ומשותפת של כל החברה הישראלית בנטל ומכאן תשמע גם האמירה הברורה, נמצא את הכוח לשאת את משא הכאב, האבדן והקושי – עד לניצחון על האויבים שקמו עלינו. אנו חייבים לסלול את הדרך המשותפת! זוהי צוואתם של הנרצחים והנופלים".

אורי אפשטיין מקיבוץ כפר עזה, נשא דברים בשם משפחות הנרצחים: "בין הנרצחים והנופלים, חמישה בני משפחתי האהובים: בני היקר, נטע, אמי, בילהה, גיסי האהוב, אופיר ליבשטיין, מנהיג אמיץ ומסור שנפל על הגנת ביתו וקהילתו בכפר עזה יחד עם גיסי אורי רוסו חבר כיתת הכוננות ששילם בחייו בקרב על הגנת הקיבוץ, וניצן היקר (פיצי), בנו של אופיר שהיה בחדרו בשכונת דור צעיר, רק עשרות מטרים מחדרו של נטע שלי. אנו עומדים כאן היום ומתחייבים להנציח את זכרם ולספר את סיפורם. סיפור של קהילות שחיו את חייהם בשלום עם אדמתם, שמאמינות בעבודת כפיים ובערבות הדדית. כל שם שחקוק על האבן הזאת הוא עולם ומלואו, הוא סיפור חיים ומשפחה אוהבת, הוא חלומות והחמצה, הוא כאב וזיכרונות. כל שם משאיר לנו אחריו צוואה - להמשיך ולהגשים עבורם את מה שלא יוכלו עוד, לקום ולעשות מעשה, להבטיח לפעול בנחישות למען מדינה טובה יותר ובטוחה יותר, שמקדשת את הערכים עליהם הוקמה, שלא מפקירה אף אדם לגורלו, שמקדשת את ערך החיים, שבה כל אדם שנחטף ממיטתו יודע שיעשו הכל כדי להחזיר אותו הביתה, מדינה שרואה את האזרחים שלה, את הצרכים שלהם, ועושה הכל, אבל הכל כדי שכל אדם יחיה בכבוד, בשוויון ובביטחון בבית שלו".

גיל לין ראש המועצה האזורית מגידו: "מראשית ימיה היתה התנועה הקיבוצית בחוד החנית של החברה הישראלית. ראשונים להתיישבות, ראשונים לחקלאות, ראשונים להתנדבות, ראשונים להילחם בחזית ההגנה על מדינת ישראל לדורותיה ולצערנו גם הראשונים להיפגע. גם בשבעה באוקטובר היתה החברה הקיבוצית בקו הראשון, קו הגבול, הקו בו הקימה חבל ארץ לתפארת, וספגה את המכה האנושה ביותר. כה רבים ורבות מבני ובנות התנועה הקיבוצית נפלו במלחמה, נרצחו, נפצעו, נחטפו מקיבוציהם, מבתיהם, מלב הקהילות הפורחות והנפלאות שהקימו, וליבנו נשבר לרסיסים. כל שם שנחרט כאן על קיר האבן הוא עולם ומלואו, סיפור של חיים שהיו ואינם עוד. תהא האנדרטה הזו עדות לכל מי שאבד לנו, התחייבות לזכור ולא לשכוח, לזכור ולספר על קהילות, על חברות, על לוחמים ולוחמות עזים ואמיצים, על עוז הרוח, רוח האדם ששום אויב לא יוכל לה, ומתוך השבר שלא יתאחה נקום ונצמח, ונשתדל, בכל רגע ורגע מחיינו, להיות ראויים לזכרם".

עידן בהט מבית אלפא, אביו של דרור בהט שנרצח בפסטיבל ה"נובה" סיפר על בנו, דור רביעי בבית אלפא, שאהב מסיבות טבע ולימים הוא מינף זאת להקמת עסק לבניית תפאורות למסיבות טבע עם שותפתו לירז, עד שזכו במכרז להקמת הבמות והתפאורה לנובה וראו בזה פריצת דרך והזדמנות גדולה. "האובדן הזה הוא כל כך נורא ובלתי נתפס, ואני משוכנע שכך מרגישים גם כל הורי נרצחי הנובה האחרים. בלתי נתפס איך נתנו למסיבה הזו להתקיים נוכח כל המודיעין שהיה ועוד יותר כאשר לפנות בוקר כבר ידעו שמתרחש משהו גדול מעבר לגבול. בלתי נתפס איך עברה שנה ושום דבר לא השתנה. איך עוד לא הביאו עסקה לשחרור החטופים, לשם מה לכל הרוחות עוד לא סיימו את המלחמה בדרום, ובעיקר בלתי נתפס איך בחלוף שנה, אותה ממשלה ואותו ראש ממשלה שהוביל אותנו לאסון הנורא הזה עדיין יושב בבטחה במקומו, ואיך מובילי מערכת הבטחון (צבא, שב"כ ומוסד) עדיין בתפקידם. חייבת לקום מייד ועדת חקירה ממלכתית לחקור את המחדל הנורא הזה, והעובדה שטרם קמה וכלל לא מתקיים דיון בנושא רק מעצימה את האובדן הנורא והכל כך בלתי נתפס".

אסנת וולף נשאה דברים בשם משפחות חללי צה"ל. אסנת היא אימו של סרן עומר וולף מגבעת חיים מאוחד, שהיה סמ"פ בגדוד 51 של חטיבת גולני, ונפל בגזרת כיסופים, עליה פיקד באותה שבת נוראית. וכך אמרה אסנת: "'כאשר יגורנו בא לנו'. איבדנו את היקר מכל. סיוט והתגלמות שיא הפחד. אין דבר נורא לאדם, כמו לקבור את ילדו. המשבר הוא תהומי. מהשבעה באוקטובר אנחנו במציאות אחרת. נכנסנו למשפחה שאף אחד לא רוצה להשתייך אליה, משפחת השכול. אנחנו במציאות שלא ניתנת לעיכול ולומדים לחיות את חיינו מחדש. אני אמא שבורה וכואבת, אבל גם גאה. נכון, אין חולק על כך שהצבא נכשל באותה שבת, אבל הילדים שלנו בעוז רוחם ובגופם, מנעו אבדות רבות יותר בגוף ובנפש. אני מאחלת לכולנו שנמצא את הכוחות להמשיך הלאה, לא לוותר וללמוד לחיות את החיים החדשים שנכפו עלינו". 

התנועה הקיבוצית מחדשת את ההתיישבות הקיבוצית בנגב המערבי, כנס מתעניינים בהצטרפות לקיבוצים באזור ייערך בתל אביב ב-29.11 ובו יוצגו מגוון אפשרויות של מעבר לקיבוצים, שחלקם כבר חזרו הביתה אחרי פינויים מאז אותה שבת שחורה. מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, מסביר: "בחודשים האחרונים אנחנו מזהים ביקוש והתעניינות להצטרף לקיבוצים. יש סחף ואמונה מחודשת ברעיון הקיבוץ ההתיישבותי. כתנועה מיישבת אנו רואים חשיבות ביצירת תנאים וכלים בחזרה הביתה, וחיזוק והגדלת הקיבוצים בנגב המערבי ובגליל. שמחה הוסיף, "אני רואה בצעירי הקיבוץ קבוצה מרכזית שנכון שתבחר לבוא לחזק את קיבוצי הנגב המערבי בשנים הקרובות. נכון יהיה שכקיבוצים נאפשר למשפחות צעירות לעבור לשנתיים דרומה על מנת לממש את המשימה הלאומית החשובה הזו של חידוש ההתיישבות בנגב המערבי".

חמ"ל המשימות וההתיישבות של התנועה הקיבוצית מוביל את תהליך ההתיישבות, מחדש. אדם לטרולו ואלעד אורמיאן, מארגני כנס ההתיישבות הראשון של הקיבוצים, מסבירים כי הזמנת הציבור הרחב נעשתה אחרי סבב שיחות בקיבוצים, הבנת ואמידה של הצרכים בקיבוצים וכמובן הסכמת הקיבוץ על כניסה לתהליך בינוי קהילתי וצמיחה. השניים מציינים עוד כי הרוב המוחלט של הקיבוצים בנגב המערבי הביעו נכונות להיכנס לשותפות בקליטת ממטרפים. השיחות עם הנהגות הקיבוצים העלו כי יש רצון וצורך בכ-1000 מתעניינים פוטנציאלים במגוון גילים וסטטוסים.

אורמיאן מדגיש: "תהליך החזרה של חלק מהקיבוצים והתושבים הביתה, וחידוש ההתיישבות וההצטרפות ליישובי הנגב המערבי ייעשה בצורה רגישה, מדודה, בשיתוף פעולה עם הקיבוצים ובהתאם לקצב, הצרכים והיכולות לקלוט תושבים חדשים". עמיתו, לטרולו מוסיף כי "להצלחת המהלך יצרנו ממשקי עבודה בין אגפי התנועה הקיבוצית, מסלולי דיור, הקמנו מרכז מידע לקליטת המתעניינים, ויצרנו שיתופי פעולה עם המוסדות הלאומיים, ועם התארגנויות מקומיות בנגב המערבי, לטובת איגום כוחות עבור הקיבוצים באזור".

חמ"ל המשימות וההתיישבות התנועתי ממשיך להפעיל מתנדבים מכל רחבי הארץ עבור הקיבוצים המפונים. לאחרונה היו אלה עשרות מתנדבים מערים, קיבוצים ומושבים שהרכיבו פרגולות לטובת חברי קיבוץ בארי שעברו להתגורר זמנית בקיבוץ חצרים, עד החזרה הביתה, לבארי. פרויקט נוסף בקיבוצי מועצה אזורית אשכול יצא לדרך השבוע - טיפול והכנה של גני הילדים בקיבוץ סופה, לקראת חזרתם המתקרבת של הילדים. מוזמנים ומוזמנות להצטרף לאלפי המתנדבים שכבר לקחו חלק בחודשים האחרונים באחת או יותר מפעילויות השיקום המבוצעות במסגרת חמ"ל המשימות התנועתי, ולתרום לשיקום העוטף. 

אתגר נוסף עמו מתמודדים בחמ"ל הוא במערכות החינוך. במרבית הקיבוצים פועלות המערכות בחוסר של כוח אדם. זה נכון ביתר שאת לקיבוצים המפונים ולקיבוצים שלא פונו אך נמצאים קרוב לאזור לחימה. כעת יוצאים בתנועה הקיבוצית לסבב נוסף של איתור אנשי ונשות חינוך לטובת המערכות בקיבוצים, גם לאור פתיחת מערכות החינוך בצפון במרחבים מוגנים. חמ"ל משימות והתיישבות של התנועה יוצא בגיוס א.נשי חינוך והוראה (בתשלום) למגוון תפקידים ומשימות למשימת חינוך בקיבוצי הצפון. ההצעה להצטרף נכונה כמובן גם לאחת ממערכות החינוך של קיבוץ בדרום, או בכל מקום אחר. 

בתוך כך, 'גרעין עומרי' שהוקם בקיבוץ בארי ע״ש סגן עומרי שורץ ז״ל משדמות דבורה, שהיה שינשין בקיבוץ ונפל בדצמבר האחרון בקרב בצפון רצועת עזה, פותח מחזור שלישי ומחפש צעירים וצעירים עם רצון לעבוד ולתרום לשיקום העוטף. בשלב זה, מגייסים א.נשים לגרעין לטובת עבודה חקלאית בקיבוץ בארי, ובמידת הצורך - גם בקיבוצים נוספים באזור. עיקר העבודה היא בקטיף של פירות הדר ואבוקדו. העבודה היא בשכר והמצטרפים זוכים גם במגורים מסובסדים וארוחות בחדר האוכל. בשעות אחר הצהריים הגרעין מסייע לקיבוץ מדי יום בהתנדבויות שונות, מעורבות קהילתית וניסיון לעזור בכל מה שיצטרכו. המחזור השני אף פתח הפאב המקומי למספר ערבים. הגרעין מלווה על ידי אגף צעירים ומעורבות בחברה של התנועה הקיבוצית, שיעזור בגיוס העובדים ובקשר עם הקהילה. תחילת העבודה היא מיידית, עם אפשרות להצטרף גם בהמשך העונה במידה ויהיה מקום, ונדרשת תקופת התחייבות של לפחות חודשיים. לפרטים נוספים: לחצו כאן

במסע צפויים לקחת חלק מעל 800 משתתפים ומשתתפות החווים שנה שנייה של מחסור בשגרה, וחלקם עדיין רחוקים מביתם ובני קבוצתם, בניסיון ליצור עבורם מרחב חינוכי חברתי שמור ומוכר. גם הפעם, ייערך המסע הנודד במהלך חופשת החנוכה בנופים הקסומים של הערבה התיכונה שילוו את שלושת ימי הרכיבה בשטח, שישלבו משימה קבוצתית, מאמץ פיזי אפשרי, חוויית יחד ארצית מחברת והקמת חניון לילה במקום אחר בכל יום. 

כל יום במסע יוקדש לנושא אחר: היכרות עם חבל הארץ בו יתקיים המסע, מנהיגות ועשייה חברתית וחינוכית דרך שנת י"ג ובכלל, שירות צבאי משמעותי, מנהיגות ופיקוד. תכני המסע יבואו לידי ביטוי בחוברת ייעודית למדריך ובפעילויות המשולבות בו, במפגש ושיח עם דוברים, אנשים וארגונים שונים ובטקסי הדלקת נרות חנוכה המתקיימים בכל ערב לאחר הרכיבה. בנוסף, בני ובנות הנוער ייחשפו לערכי התנועה הקיבוצית, משימותיה וחזונה.

דבי ברא"ס, ראשת אגף חינוך בתנועה הקיבוצית, אומרת כי "ביטחון ובטיחות המשתתפים הינם בחשיבות עליונה עבורנו, והמסע יתקיים בתיאום ואישור כל הגופים הנדרשים. המשטרה, הצבא ומד"א מלווים ומנחים את המסע על כל ההיבטים הביטחוניים ומנהל המפעל וקב"ט המסע מצויים בקשר רציף עם כל הגורמים הרלוונטיים. אנו מייחלים ומשוועים לקיומו של המסע, על אף כל האתגרים והמצב הלא מזהיר במדינה".

קמ"ע מעניקה הנחה על ערבויות שהיא מעמידה לחברי קיבוצים ששירתו במלחמה בכוחות הביטחון והמשטרה ונדרשים למימון בנקאי ללקיחת משכנתא או רכישת בית, או אף לשיפוץ ביתם בקיבוץ. ההנחה לזכאים וזכאיות היא בשיעור של 30% מדמי הטיפול בסכום הערבות על עסקה עם בנקים שנמצאים בהסדר מתן ערבויות עם קמ"ע – המזרחי, לאומי, הפועלים או מרכנתיל.

בקרן המנוהלת על ידי התנועה הקיבוצית מסבירים את הצעד ברצון לסייע כמה שאפשר למשרתי המילואים, העומסים על גבם נטל גדול מאז תחילת המלחמה, ואף משלמים מחירים אישיים, משפחתיים ועסקיים כבדים מתוך אמונה ומחויבות להגן על המדינה, על ביתם האישי והקיבוצי, ולסייע ביעדי המלחמה של החזרת החטופים הביתה והחזרת תושבי הצפון והנגב המערבי בביטחון לביתם. בקמ"ע מזכירים כי דמי הטיפול לחברי קיבוצים הם 0.3% מסכום המשכנתא (סכום בטל בשישים כשמחלקים אותו לאורך תקופת ההלוואה), זאת לפני הנחה של 30%, המוצעת כעת.

קרן קמ"ע הוקמה לפני יותר מעשור במטרה לסייע לקיבוצים ולחברי וחברות קיבוצים במגוון רחב של דרכי צמיחה כלכלית ודמוגרפית, בין היתר באמצעות קבלת מימון לפרויקטים של פיתוח וצמיחה. הקרן מספקת ערבויות ומסייעת בכך לקיבוצים ומשפחות חברים לקבל מימון בתנאים משופרים בצורת הלוואות "דמויות משכנתה".

לפרטים נוספים: אילה חדד - 052-7455331 או אתי פלקסר - 052-4899261 

אגף כלכלה בתנועה הקיבוצית מבקש לעודד באמצעות מספר מסלולי תמיכה הצטרפות של צעירים וצעירות לעבודה בחקלאות וללימודי מקצועות החקלאות. אחד המסלולים הוא הענקת מלגה בסך של 5,000 ₪ לחבר/ת או בן/בת קיבוץ הלומדים במוסד אקדמי את נושא החקלאות או נושאים אחרים המשיקים, ובנוסף גם מעורבים באופן פעיל בענף חקלאי בקיבוצם.

חיים חבלין, ראש תחום חקלאות בתנועה הקיבוצית, מוסיף: "לפני הכל, חקלאות היא דרך חיים וערך שכל מדינה חייבת לעצמה, ובטח מדינה כמו ישראל, לאחר שנה כה קשה שבה הבנו את חשיבותה של חקלאות מקומית איתנה שאינה תלויה בייבוא ממדינות אחרות. אנחנו רוצים לעודד ולסייע כמה שניתן לבני ובנות קיבוצים שלומדים ועוסקים בתחום, וזאת כדי לייצר עתודה לחקלאות ולבצר את ביטחון המזון כערך מדינתי חשוב במעלה".

יש לשלוח קורות חיים, אישור לימודים והמלצת מרכז.ת משק עד לתאריך 30.11.24, לדוא"ל: hr@tkz.co.il. לוועדת המלגות של התנועה הקיבוצית שיקול דעת מוחלט בבחירת הזכאים למלגה, לאחר הגשת כל הדרוש. הענקת המלגות תתבצע בטקס החקלאות של התנועה הקיבוצית.

1. רכז/ת תחום פיתוח ובינוי קהילה באגף חברה וקהילה: מהות התפקיד היא ריכוז תחום בינוי הקהילה בקיבוצים באמצעות בניית תכנים מקצועיים וביצוע הכשרות בתחומי בינוי ופיתוח הקהילה. בין תחומי האחריות של התפקיד ניתן למנות עיצוב תהליכים וכלים לבינוי קהילה בקיבוצים; ליווי מחלקות אגף חברה וקהילה ובניית כלים והכשרות בתחום התמחותם; המשך פיתוח כלים לחיזוק הזהות הקיבוצית וחיזוק ממשקי עבודה מול ממלאי/אות תפקידים חברתיים בקיבוץ. לפרטים נוספים על התפקיד ואופן הגשת מועמדות: לחצו כאן

2. רכז/ת פיתוח הון אנושי באגף חברה וקהילה: העיסוק העיקרי של ממלא/ת תפקיד רכז/ת פיתוח הון אנושי יהיה הקמת "בית הספר למקצועות הקיבוץ", יחד עם יצירה ותפעול של מערך הכשרות עבור ממלאי וממלאות התפקידים בקיבוצים. בין תחומי האחריות של התפקיד ניתן למנות עבודה שוטפת מול ועם מנהלות ומנהלי משאבי אנוש בקיבוצים, כולל ניהול רישות, הכשרות וכלים מקצועיים הכוללים את סקר השכר הקיבוצי; הובלה וריכוז הקשר עם מנהלות הלשכה בקיבוצים והובלת מיזם 'קיבוץ מחבק קיבוץ'. לפרטים נוספים על התפקיד ואופן הגשת מועמדות: לחצו כאן

3. רכז/ת לאזור העמקים המזרחיים ודרום הגולן: התפקיד כולל קשר ישיר עם כל ממלאי התפקידים הבכירים וליווי הקיבוצים באזור, יחד עם סיוע בניהול תהליכים מורכבים. יצירת סינרגיה, תיאום ועבודה משותפת של התנועה הקיבוצית עם הגורמים האזוריים השונים, בניית שת"פ מתמשך ואפקטיבי בנושאים אסטרטגיים הקשורים לקיבוצי האזור, חבריהם ותושביהם, תוך מיצוי היתרונות המיוחדים שיש לכל ארגון בתחומים הפוליטיים, כלכליים, כספיים, ציבוריים וקהילתיים ולצורך חיזוק הגישה האזורית והיישובית למשאבים. לפרטים נוספים על התפקיד ואופן הגשת מועמדות: לחצו כאן

מהות ארגון "אהדה": סיוע למשפחות ולקיבוצים להסדיר את הבטחת צורכיהם של אנשים עם מוגבלות לכל חייהם.

דרישות התפקיד וכישורים אישיים:

• חבר.ת קיבוץ.
• ידע / ניסיון מוכח במילוי תפקיד מרכזי בקיבוץ.
• תואר אקדמי בעבודה סוציאלית/משפטים.
• קרבה אישית לנושא אנשים עם מוגבלות בקיבוץ.
• ניסיון בהובלת תהליכי קבלת החלטות עם ממלאי תפקידים ומוסדות בקיבוץ ובמדינה.
• יחסי אנוש מצוינים.
• אמינות ודיסקרטיות בטיפול בענייני הפרט והמשפחות.
• כושר ביטוי טוב בכתב ובע"פ.

היקף משרה: עד 80%, כארבעה ימי עבודה בשבוע.
כניסה לתפקיד: ינואר 2025

הרואה עצמו/ה מתאימ/ה לתפקיד מוזמנ/ת להציע את מועמדותו/ה ולשלוח קורות חיים למיטל זוצקי כהן, בדוא"ל: meyzav@gmail.com