כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

אבל כבד ירד על קיבוץ אורטל ועל התנועה הקיבוצית כולה לאחר שביום שלישי נהרגו חברי הקיבוץ נועה וניר ברנס ז"ל מפגיעה ישירה של רקטה ברכבם, בעת שהיו באזור בסיס נפח. הרקטה שירו מחבלי החיזבאללה הייתה חלק ממטח שנורה אל רמת הגולן, שעות לאחר חיסולו של שומר הראש לשעבר של חסן נסראללה. מתחקיר ראשוני בצה"ל עולה כי מערכת כיפת ברזל לא ניסתה ליירט את הרקטה שפגעה בהם בשל העובדה שהכביש שבו נסעו מוגדר כ"שטח פתוח", אזור שבו מערכות ההגנה האווירית לא פועלות.

נועה וניר, בני 46 במותם, הגיעו לאורטל בשנת 2012 והיו חברים מרכזיים ואהובים. ניר עבד בעבר כמנכ"ל מתחם האירוח "תיירות קיבוץ אורטל" וניהל את ענף הלול של המשק, ונועה עבדה כשוקולטיירית - יוצרת שוקולד ומנחת סדנאות - והייתה מזכירת ענף המטע בקיבוץ. הם הותירו אחריהם שלושה ילדים, בני 13, 16 ו-18. אורי הייטנר, חבר הקיבוץ, אמר לאחר פרסום דבר מותם: "אנחנו חווים אבל כבד וכאב גדול על זוג אהוב מאוד באורטל. זו הייתה אהבה ממבט ראשון שלהם באורטל ושל אורטל בהם. הם היו אנשים של עשייה ומשימתיות ולקחו על עצמם תפקידים מרכזיים".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, אמר לאחר הפרסום הרשמי של הידיעה הקשה כי "התפישה הביטחונית של ממשלת ישראל, שנרמלה ירי חסר מעצורים של רקטות ליישובי עוטף עזה, חלחלה גם לצפון המדינה. כולנו זוכרים איך זה נגמר בעוטף וחוששים מגורל דומה גם בצפון. מדובר בהפקרות ביטחונית חסרת תקדים - ישראל מעולם לא נראתה כל כך חלשה ואובדת עצות מול אויביה. הגיע הזמן לגלות מנהיגות ויוזמה, צבאית או מדינית, שתשים סוף למצב הבלתי נסבל הזה. אנחנו משתתפים בצער ומחבקים את ילדיהם ומשפחותיהן של ניר ונועה ואת קיבוץ אורטל כולו בשעתם הקשה". 

מזכירות התנועה הקיבוצית הקימה צוות שיגבש המלצות בסוגייה הרגישה של תושבים וחברים מקיבוצים שהחליטו לעבור להתגורר במקום אחר ולא לחזור הביתה. המתווים יציעו פתרון למי שאינם יכולים או רוצים לחזור יגובשו אחרי בחינה מעמיקה של מכלול נושאים, ובין היתר היבטי חברה וקהילה, וסוגיות כלכליות ומשפטיות. את הצוות ירכז שחר לוי, בן וחבר קיבוץ בית ניר, שנעתר לבקשת מזכ"ל התנועה. שחר מחזיק בניסיון של מעל עשור כיו"ר במספר קיבוצים. עמו בצוות עוד שבעה חברים וחברות מובילים בתנועה הקיבוצית, בארגונים הכלכליים הקיבוציים, במועצות האזוריות ובקיבוצים.

במרכז המורכבות עימה נדרש הצוות להתמודד, בדרך להצעת פתרונות בסוגייה, נמצאים משקי בית שהינם חברי קיבוץ ומעוניינים להישאר כאלו (כבודדים או כקבוצות), משקי בית שהינם חברי קיבוץ ואינם מעוניינים להישאר כאלו, ותושבי היישוב שהיו מועמדים לקליטה ורוצים להיקלט כחברים בקיבוץ אחר. למרות שעדיין אין נתונים כמותיים על היקף התופעה, מסתמן שכמות החברים והתושבים שבמעגל ההתעניינות רחב ביותר, והמתווה אמור לספק מספר מסלולים בהיקפים כספיים ופיזיים (מקום מגורים, שכונות חדשות, מסלולי פיצוי וכו') ניכרים. 

בישיבת המזכירות שהתקיימה ביום ראשון, הסביר מזכ"ל התנועה ליאור שמחה כי "אנחנו נדרשים לנושא מתוך תחושת חובה מוסרית לייצר פתרונות גם עבור מי שבוחר שלא לחזור לקיבוץ לאחר טבח שבעה באוקטובר ותקופת הפינוי למגורים הזמניים". שמחה הוסיף כי "הסוגייה המסובכת והמורכבת ולכן נדרש לכמה פתרונות וחשיבה מחוץ לקופסא, תוך בחינת שיתופי פעולה עם משרדי ממשלה, כנסת - ייתכן ויידרש הליך חקיקה, ותנועות מיישבות". 

הגר ראובני, בת וחברת קיבוץ הזורע, בזוגיות ואם לשניים, היא בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפיתוח וייעוץ ארגוני, ובוגרת תכנית מנדל למנהיגות בשירות הציבורי. בעשור וחצי האחרונים עבדה הגר במועצה האזורית מגידו וכיהנה בשורת תפקידים, וביניהם ניהול והובלת תחום הסביבה והמרחב הביוספרי במגידו (תכנית אזורית לפיתוח בר קיימא המוכרת על ידי אונסק"ו - ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם), יו"ר ועדת אדם וביוספרה ישראל, ניהול תחומי השירות המוניציפלי במועצה והובלת תכניות חינוך ורווחה. בנוסף, לפני קרוב לשנתיים היא מונתה על ידי מנכ"לית משרד החינוך דאז, דלית שטאובר, לתפקיד יו"ר הצוות המייעץ בנושא המרחבים הביוספרים לאונסק"ו למשך תקופה של שלוש שנים. כמו כן ניהלה בעבר את מערכת החינוך ו-ועדת התכנון בקיבוצה, וקידמה תהליכים ארגוניים מורכבים ובניית ממשקי עבודה בין גורמים והובילה תהליכי שיתוף ציבור בקבלת החלטות. 

השבוע הוצגה הגר בפני חברי מזכירות התנועה, שם אמרה בין היתר: "אני מאמינה כי לתנועה הקיבוצית תפקיד משמעותי ואחריות גדולה להבטחת המשך קיומם של הקיבוצים, שמירת ערכי הבסיס ושמירה על ייחודיות חיי הקיבוץ כחברה הדוגלת בערבות הדדית מחד, וחיבור לחברה הישראלית ומעורבות חברתית מאידך. אני רואה בתפקיד מנכ"לית התנועה זכות ואחריות גדולה, לקדם ולפתח את פעילות הארגון, בהתאם לצרכי ממלאי התפקידים בקיבוצים והחברה הישראלית כולה".

ההמלצה על הבחירה בראובני לתפקיד המנכ"לית תובא לאישור צירי הקיבוצים במועצת התנועה, בישיבתה הקרובה שתקיים בחודש הבא, בתאריך 8.8.24.

"קרן התרומות הוקמה זמן קצר אחרי טבח שבעה באוקטובר, מתוך השבר, האובדן והחורבן הנורא, בה השתנה סיפור חיינו כקיבוצים, כתנועה, כחברה וכמדינה. ההשראה לפעילות הקרן היא ערך הערבות ההדדית וההיחלצות לעזרה", אומרת יו"ר הקרן נטע קדם, שכיהנה עד לאחרונה כמנכ"לית התנועה, ומדווחת כי הקרן מסייעת לבנות מחדש, לתמוך ולהעצים את הקיבוצים והקהילות בדרך חזרה אל עתידן, באמצעות מענים לצרכים מיידיים, ולתהליכי שיקום ובינוי קהילתי ב-22 קיבוצי הגדר בנגב המערבי, ולאחרונה גם בקיבוצי הגדר בגבול הצפון. שותפה לקרן נרי שוטן, שמרכז את גיוס הכספים, מציין כי עבודה רבה נעשית מול גופי תמיכה גדולים כמו קרנות ופדרציות, תורמים פרטיים, גופי תמיכה קטנים, עסקים וקואופרטיבים.  

הקרן פועלת בשלושה צירים מרכזיים: הראשון, מענק הניתן מדי רבעון לכל אחד מקיבוצי העוטף. הציר השני הוא קבלת בקשות ספציפיות של קיבוצים – תחילה מהעוטף ובחודשים האחרונים גם מגבול הצפון - להנהלת הקרן. והציר השלישי הוא מימון מלא או חלקי של מיזמים רוחביים – תנועתיים ואחרים, לטובת הקיבוצים, בתחומי חינוך, חקלאות, סיוע נפשי וחיזוק הקהילה בקיבוצים המפונים. מבט על מאזני הקרן מראה כי עד כה חולקו יותר מ–9 מלש"ח לקיבוצים, במענקים ישירים ובאמצעות פעילויות רוחביות בחקלאות, חינוך, בינוי קהילתי, משבר דמוגרפי, זיכרון והנצחה, ולמאבק להחזרת החטופים. 

קדם מוסיפה: "חשוב לי לציין את שיתוף הפעולה עם הקיבוצים עצמם, עם המועצות האזוריות וכן עם גורמים נוספים הפועלים בשטח. בהובלת הקרן שותפים גם גזבר התנועה גלעד בכרך, מנכ"ל חבצלת החדשה, עוזי שמש, וארבל לוין, נציג משקי הנגב, המשמש כנציג הארגונים הכלכליים. לקרן הנהלה רחבה המתכנסת לפי הצורך, בעיקר לצורך דיון בנושאים אסטרטגיים". 

לאחר תשעה חודשי ריצת 'ספרינט' באורך מרתון, 24 מנהלות ומנהלי קהילה מקיבוצים מפונים או כאלה הנמצאים בקו עימות פעיל בגבול הצפון ובנגב המערבי, בחרו לעצור, לנשום, 'למלא את המצברים', 'לנקות את הראש', ולפגוש עמיתים ושותפים בסדנה ייעודית בת יומיים בכפר הנופש בקיבוץ מזרע. הסדנה נהגתה ובנתה עבורם על ידי התנועה קיבוצית ביחד עם מיזם 'משיב רוח', מתוך הכרה בחשיבותה עבור אנשים שזקוקים לעצירה כדי להמשיך לרוץ את המירוץ ולאחוז את הלפיד הקהילתי. הסדנה אפשרה עבודה בקבוצות אינטימיות של שיח ועיבוד. בנוסף, חוו המשתתפים והמשתתפות סדנת 'צלילים מרפאים', ערב חווייתי בבריכה הקיבוץ ועוד.

איילת הריס, ראשת אגף חברה וקהילה בתנועה הקיבוצית, מסבירה את המניעים והצורך ביצירת הסדנה: "כשמיכל מתמלא מסתיימת היכולת שלנו לקבל עוד משימה, הערה, תובנה וחמלה. כל טיפה נוספת לתוך המיכל יכולה לגרום להצפה. הקרקע של הקהילה הקיבוצית היא מנהיגיה המקומיים והחיצונים - אלו שנבחרו ואושרו על ידי כלל החברים והחברות. המנהיגים והמנהיגות הללו הן והם מנהלות ומנהלי הקהילות בקיבוצים - הם אמונים על התווית הדרך, על סלילת השביל בתוך חוסר הוודאות והמורכבות עימה כולנו מתנהלים בתשעת החודשים האחרונים. המשימה הזו היא על סף הבלתי אפשרית, ולמרות ואף על פי זאת, הם קמים ועושים לטובת חברי וחברות הקהילה, יצירת מערכת שפועלת בסנכרון, יצרית מנגנוני תקשורת, חיבורים בין הקבוצות השונות, הפרטים והחזקת הקיבוץ".

ומוסיפה הריס לגבי הבאות: "הדרך עוד ארוכה, מפותלת ולא מישורית. ישנו אופק אך הוא מטושטש ולא ידוע כמה רחוק עוד יש להגיע. ועד אז, הם ימשיכו לקום כל בוקר ולפעול כשמול עיניהם ניצבים עתידה וטובת הקהילה וכל פרטיה, הווייתם של חברי וחברות קיבוצם".

בשבוע שעבר יזם בני רגיל, רכז תחום האנרגיה בתנועה הקיבוצית, יחד עם "החברה לפיתוח הגליל' והמועצה האזורית הגליל העליון כנס בנושא אנרגיה מתחדשת שהתקיים בקיבוץ כפר הנשיא בנוכחות כ-60 משתתפים. הכנס התקיים מתוך חשיבות הנושא וזיהוי ההזדמנויות שנוצרו, גם בשל המלחמה המתמשכת שחשפה את פגיעות משק החשמל במדינת ישראל. פגיעה בפעילות של 10-5 מתקני אנרגיה חיוניים, עשויה להשבית עשרות אחוזים מסקטור החשמל והאנרגיה למשך שבועות וחודשים, ולהוביל להשלכות הרסניות מבחינה ביטחונית, כלכלית, סביבתית, ובריאותית. כמו כן, הכנס נוצר מתוך הבנה שהתנועה הקיבוצית חייבת לעשות מאמץ מיוחד עבור יישובי קו העימות בעת הזאת.

המשתתפים שמעו הרצאה של אלון ראובני, יועץ עסקי, על בחינת החלופות האנרגטיות העומדות בפני הקיבוצים ועל האפשרויות הכלכליות, שביצעה חברת 'מבט יועצים' עבור התנועה. בין החלופות שהוזכרו הייתה הקמת מתקנים של אגרו-וולטאי, המאפשרים דו שימוש בקרקע חקלאית לגידולים ולהפקת אנרגיה סולרית בו זמנית, והתאמתם לפי סוגי הגידולים. לאחר מכן הועברה הרצאה מפיו של בעז פרסלר, מנכ"ל גולן סולאר, על אפשרויות מגוונות של אגירת אנרגיה, הן כפרויקט רווחי אשר מסייע בהוספת ייצור חשמל מהשמש והן כפתרון נוסף לגיבוי חשמלי לקיבוץ בעת חירום. הכנס נחתם בפורום עמיתים בהובלת שגב ירבעם, מנכ"ל החברה לפיתוח הגליל, בו דנו באתגרים ובהזדמנויות העומדות בפני האזור, תוך איזון בין פיתוח כלכלי ושימור החקלאות, ובדרכים להמשך למידת תחום האנרגיה המתחדשת ויישומו, כך שהקיבוצים יישארו בחזית הידע והעשייה.

כנס נוסף בתחום האנרגיה מתוכנן להתקיים ב-1.8.24 בקיבוץ גבת, והפעם במיקוד אגרו-וולטאי בגד"ש. מנהלים בגד"שים ובקיבוצים מוזמנים להגיע ליום סיור ולימוד, במהלכו יוכלו לראות מקרוב את הפרויקט הניסויי הראשון בארץ שקם לשילוב המרתק הזה

תחרות המיזמים הטכנולוגים מהקיבוצים, ה"מיזמתון", המשותפת לתנועה הקיבוצית, הקיבוץ הדתי, איגוד התעשייה הקיבוצית, קרן הערבויות קמ"ע, תכנית האצת היזמויות "זרעים", וקרן "המשתלה" לעידוד חדשנות טכנולוגית בקיבוצים, תצא לדרך בפעם השנייה בימים חמישי-שישי הקרובים (18-19.7.24), במרכז הכנסים בגבעת חביבה, ותימשך על פני 30 שעות. המשתתפים בה הם יזמים הנמצאים בשלב כלשהו של פיתוח המיזם שלהם או שהוא עדיין בשלב הרעיון בלבד והם מחפשים לפתח אותו, לפרוץ לשוק ולמנפו. לפי הקריטריונים שהוגדרו, על המיזם לתת מענה או פתרון לפחות לאחד מהנושאים הבאים - שיקום וצמיחה מתוצאות מהמלחמה, אנרגיה מתחדשת, קיימות, חקלאות, רפואה, מים, טכנולוגיות חינוך, בריאות, חומרים ותעשייה. 

זוהי הזדמנות אדירה ליזמים מהקיבוצים לפתח רעיונות טכנולוגיים, מכיוון ששלושת המקומות הראשונים בתחרות יקבלו מלגה בסך 30 אלף ש"ח, ליווי צמוד של מנטורים למשך שישה חודשים, סיוע בפיתוח עסקי, שיווק, ניהול וגישה למאגרי מידע רלוונטיים ולרשת הקשרים הענפה בכל הענפים והתאגידים הקיבוציים. 

חלק חשוב במיזמתון הוא המנטורים המנוסים שעוברים בין המיזמים המתחרים ומספקים להם הכוונות, מיקודים, הערות לשיפור ודגשים למיטוב ולליטוש החוזקות
צוות המיזמתון מגייס מנטוריות ומנטורים המומחים בנושאים הבאים; חקלאות ,מים ,אנרגיה מתחדשת, בריאות ,רפואה ,חומרים ,שיקום וצמיחה ,יזמים/ות וותיקים, מהנדסים, אנשי פיתוח עסקי, שיווק, מומחי ומומחיות דיגיטל, מנהלי/ות תוכנה וכדומה.

אופיר ליבשטיין ז״ל שנהרג ב-7.10 לאחר שיצא מביתו בכפר עזה כדי להגן על קיבוצו כחבר בכיתת הכוננות, כיהן כראש המועצה האזורית שער הנגב וכיו"ר תנועת הבונים דרור ומיזם WeKibbutz אופיר, שהיה איש של חזון, הותיר אחריו עשייה רבה שכולה חיבורים ורצון ללכד קהילות יהודיות בתפוצות עם סביב ארץ ישראל והעוטף במיוחד. יחד עם שירי מדר, מנכ״לית הבונים דרור ו-WeKibbutz הוא הקים מיזמים לקירוב לבבות וחיבור בין ישראל תפוצות.

אסיף איזק, ראש המועצה האזורית חוף הכרמל וחבר קרוב כאח לאופיר, התמנה במקומו ליו"ר הבונים דרור ו-WeKibbutz. ויזם הקמת קרן חדשה - "אור אופיר" - להנצחת זכרו של אופיר ובעיקר כדי להמשיך את מפעל חייו ולהבטיח המשך פיתוח וחיזוק מנהיגות, קידום קהילות יהודיות קטנות ברחבי העולם וחיבורן לארץ ישראל, לנגב ולאזור העוטף. כמו כן, ביוזמתו של אסיף נבנית בימים אלו במסגרת הקרן "תכנית אופיר למנהיגות יהודית בין-לאומית" – קורס חדשני שיכשיר לראשונה מנהיגות יהודית עולמית גלובלית, מרחבי העולם וישראל, לאורו של אופיר ז״ל, שהיה אף הוא בוגר תכנית המנהיגות של מכון מנדל. המטרה היא ליצור רשת של מנהיגים מוכשרים, המוכנים לתרום תרומה משמעותית הן ברמה המקומית והן ברמה העולמית.

"הקרן שהקמנו תאפשר לכולנו להמשיך ולצעוד לאורו של אופיר, מנהיג בכל רמ"ח איבריו, שאהב את עם ישראל וארץ ישראל", אומרת שירי מדר. "אנו קוראים לקיבוצים ולתעשייה הקיבוצית לקחת חלק בקרן זו, שכל מהותה ערבות הדדית וקירוב לבבות. בעקבות פנייתם של אסיף איזק ומזכ"ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה להנהלות הקיבוצים בבקשה לתמיכה כספית בהפעלת שנותיה הראשונות של הקרן, כבר הודיעו מספר קיבוצים כי יעשו כן, ונשמח להצטרפותם של נוספים".

מפגש הסיום התקיים בדרום, תחילה בקיבוץ חצרים, ממנו הגיעו לקורס שני משתתפים, שם שמעו על התהליך שחצרים הניע כבר מה-11 באוקטובר להכשרת שטח לקליטת קיבוץ מפונה שכלל את שיתוף הציבור לאורך כל הדרך, על הקשר שנוצר עם קיבוץ בארי והדיאלוג האפקטיבי, תוך יצירת הסכמות, בין שני הקיבוצים. קו הסיום כבר נראה באופק, ובעוד זמן לא רב צפוי אתר הקראווילות שהוקם להיות מאוכלס על ידי קהילת בארי ולהוות את מקום מגוריהם הזמני עד שיוכלו לשוב לביתם, כקהילה שכנה לחצרים.

משם, המשיך הסיור לכפר עזה, שם שמעו כולם מזוהר על מה שעברו חברי הקיבוץ בשבת השחורה וגם בימים שאחריה. חבר הקיבוץ שמעון אלקבץ (מפקד גל"צ לשעבר), אביה של סיוון ז"ל שנרצחה יחד עם בן זוגה נאור חסידים ז"ל בדירתם בשכונת הדור הצעיר, פגש בשכונה ההרוסה את משתתפי ומשתתפות הקורס ואמר להם: "חשוב לנו שבאתם, ואנחנו רוצים שיגיעו כולם! קבוצות מכל הקיבוצים מוזמנות לבוא ולשמוע את סיפורנו כדי שאף פעם לא יישכח, וכך ננציח את זכרם של הנרצחים".

משתתפי הקורס מחוייבים בכתיבת עבודה המבוססת על למידה מהצלחות. מרגשת במיוחד הייתה עבודתם של זהר ואיציק, שכל אחד מהם חקר את זווית הראייה של קיבוצו של האחר בתהליך קליטת כפר עזה בשפיים, אך שניהם הדגישו מאוד את מעורבותה ותמיכתה של התנועה הקיבוצית בתהליך. שלומית צימרינג, מנהלת היחידה לפיתוח הון אנושי בתנועה הקיבוצית ומובילת הקורס, מסכמת: "למרות כל האילוצים והמגבלות, בסך הכל הצלחנו לקיים שגרת למידה ולעסוק ברוב הנושאים שמונחים על שולחנם של של מנהלות ומנהלי הקהילה, התפקיד המורכב והמגוון ביותר כיום בשדרת הניהול הקיבוצית".

השבוע הסתיים מחזור נוסף של קורס מקצועי לאחראי.ת ביטוח אלמנטרי בקיבוצים שהתקיים בבית ביטוח חקלאי בתל אביב. בקורס השתתפו כ-40 אחראי ביטוח ותיקים וחדשים בקיבוצים, והוא הועבר על ידי מיטב המנהלים והמנהלות המקצועיים של החברה בנוסף למומחים חיצוניים מתוך מטרה שמסיימיו ידעו להוביל תהליכי ביטוח וניהול הסיכונים באופן מיטבי.

ליטל ענבר, סמנכ"לית אגף ביטוח כללי בחברה ציינה "התקופה שעוברת עלינו, הגבירה את ההבנה לגבי החשיבות של ניהול ביטוח נכון ומקצועי בקיבוץ והצורך להיות ערוכים לכל מצב אפשרי. פזית כהן חזות, מנכ"לית החברה אמרה כי המחזור הנוכחי היה מרגש במיוחד משום קיומו במקביל לתקופה הקשה שחווים תושבי הקיבוצים בצפון ובדרום, ומתוך הבנה עמוקה עד כמה מהותי לחזק במציאות הנוכחית את המקצועיות, לעדכן בחידושים ובפיתוחים בעולם הביטוח ולשמור על מעמדם של ממלאי התפקיד".  

סיבה נוספת לשביעות רצון בביטוח חקלאי היא הן תוצאות מדד השירות של רשות שוק ההון לשנת 2023. נתוני בדיקת רשות שוק ההון במדד בחינת זמן המענה הטלפוני דירגו את ביטוח חקלאי דורגה במקום ה–1, זו השנה השישית ברציפות. גם בתחום ביטוח רכב חובה ובתחום ביטוח רכב רכוש דורגה ביטוח חקלאי במקום הראשון מבין החברות בארץ. בתחום ביטוח דירה ביטוח חקלאי דורגה במקום ה–3. בתגובה לממצאים אמרה מנכ"לית החברה, פזית כהן חזות, כי "התוצאות החיוביות בשנה קשה זו משמעותיות עבורנו, ואנו מבינים כמה מהותי תפקידנו ומהו הערך שאנו מביאים ללקוחותינו לרבות תושבי הקיבוצים בזמנים קשים".