דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

פסח שמח מהתנועה הקיבוצית. נוטעים תקווה ועצי זית - מהעוטף ועד גבול הצפון. טורניר כדורשת שייערך בשער הנגב יוקדש למען החטופים וילדי פלמחים יוצאים ממצרים. כל זאת ועוד בניוזלטר השבועי של התנועה הקיבוצית
נטיעות בבארי
 19/04/2024
לחצו כאן לצפייה בעמוד זה בדפדפן

פסח שמח מהתנועה הקיבוצית

פסח שמח מהתנועה הקיבוצית

חג הפסח יהיה שונה השנה. מאורעות ומוראות השבעה באוקטובר וחסרונם הגדול של החטופים מטילים צד כבד על החג המשפחתי, המבטא התחדשות וכמיהה לחירות. כי איך אפשר לחוש בן חורין מבלי לחוש רגשי אשמה כשרבים מאחינו ואחיותינו עדיין חטופים בעזה? 

הפסח הזה יהיה שונה גם עבור אלפים רבים מתושבי קיבוצי העוטף וגבול הצפון שפונו מבתיהם לפני יותר מחצי שנה ומאז הם במגורים זמניים, פליטים בארצם. ובצד זאת, במציאות חסרת התקדים הזו יעשו רבים בקיבוצים את ליל הסדר - בחוג המשפחה או במשותף - בתחושה שקיום החג במתכונתו דווקא כעת הוא ניצחון על הרוע, ניצחון על המבקשים לפגוע בנו ולהשבית את חיינו כאן. בחג הזה יהיו אלפי מפונים שיעשו את הסדר בקיבוץ המארח, ויש גם קיבוצים שאחרי שנים שלא התקיים בהם סדר משותף חוזרים השנה לשאול ביחד - מה נשתנה?

ולמרות הכל, התנועה הקיבוצית מבקשת לברך את שותפיה לדרך, את חברות וחברי הקיבוצים ובני ובנות ביתם בחג אביב שמח, בריאות, שלווה, ביטחון ופריחה. ושאחינו ואחיותינו הנמצאים בשבי החמאס יזכו לחירות במהרה!


באנר גיוס תרומות לעוטף עזה עברית

אחרי התקפת הטילים מאיראן:
התנועה הקיבוצית פתחה חמ"ל חירום

בעקבות הנחיות פיקוד העורף במוצאי שבת (13/4) והמתקפה האיראנית שבאה מספר שעות לאחריהן וכללה מאות טילים וכתב"מים ששוגרו אל ישראל, פתחה התנועה הקיבוצית חמ"ל סיוע לקיבוצים, בשיתוף עם מרכז המועצות האזוריות והקיבוץ הדתי. ביום ראשון הקרוב - תרגול מכלולי החירום על מספר תרחישים אפשריים
המתקפה האיראנית. צילום: חדשות 13
המתקפה האיראנית. צילום: חדשות 13

הנחיות פיקוד העורף וההתקפה חסרת התקדים שבאה מספר שעות אחריהן החישה את פתיחתו של חמ"ל התנועה הקיבוצית, בשיתוף מרכז המועצות האזוריות והקיבוץ הדתי. הצעדים שננקטו בתחילת השבוע הם שורת הנחיות של התארגנות לתרחישים אפשריים וזאת בהתאם להנחיות פיקוד העורף, ביניהם: נפילת מערכות החשמל והתקשורת  למשך מספר ימים, צמצום משמעותי באספקת המים, התקפות על ישראל ממספר זירות במקביל.

במסמך של מטה התנועה לקיבוצים, נוסחו דרכי ההתקשרות וממלאי התפקידים במטה, כמו גם מספר פעולות הנדרשות להתנהלות, ביניהן כינוס צח"י לישיבת "התנעה" ובדיקת מכונות המכלולים לפעולה, מוכנות כיתת הכוננות, פתיחת מקלטים ומרחבים ממוגנים והכנתם לשהות. בדיקת גנרטורים, אספקת מים למקרה של היעדר תספוקת מ'מקורות', יכולות מענה קהילתי של מערך השירותים לאוכלוסיית הקיבוץ ובתוכה לבעלי צרכים מיוחדים וטיפול בבעלי חיים. 

ביום ראשון הקרוב יתקיים במרכז ההפעלה התנועתי תרגיל של מכלולי התנועה בחירום. ליצירת קשר עם החמ"ל: 09-9755016 / moked@tkz.co.il 


באנר ביטוח חקלאי

מקיבוצי הצפון עד קיבוצי הדרום -
נוטעים תקווה

פעילי התנועה הקיבוצית ונציגי קיבוצים מהעוטף וגבול הלבנון, אלו שפונו ואלו שלא, נטעו בקיבוצים שתילי עץ זית המסמלים חוסן, עמידה והתחדשות. בטקס שנערך אחרי השתילה נישאה תפילה להשבת החטופים, לשלום חיילי וחיילות צה"ל ולשיקומן של הקהילות וחזרתן הביתה בהקדם
פעילי התנועה ואנשי בארי נוטעים מחדש
פעילי התנועה ואנשי בארי נוטעים מחדש

עשרות פעילי ופעילות התנועה הקיבוצית, יחד עם נציגים מקיבוצים שפונו מהעוטף וגבול הצפון, נטעו ביום רביעי עץ זית סמלי בקיבוצים שפונו אחרי שבעה באוקטובר כמסר של אמונה בחוסן הקהילות ובתקווה לחזרתם הביתה בהקדם. בקיבוצים אליהם לא התאפשרה גישה - בגליל העליון או המערבי -  נמסר השתיל לנציגי הקיבוץ במקום אליו פונו החברים. ישנם קיבוצים שבחרו להמתין עם נטיעת השתיל עד החזרה הביתה, ואז לקיים את הנטיעה בקיבוץ. בקיבוצים בהם התקיימה שתילת העץ הצעיר באדמת הקיבוץ גם התקיים טקס קצר שהוכן מראש, ביחד עם חברים מהקיבוץ וחברי כיתת כוננות, ובו גם נישאה תפילה להשבת החטופים, לשלום חיילי וחיילות צה"ל וכוחות הביטחון ולשיקומן של הקהילות וחזרתן הביתה.

איילת הריס, ראשת אגף חברה וקהילה בתנועה, ריכזה את הצוות התנועתי שארגן את היוזמה. היא ציינה כי "עץ הזית – כמו הקהילות הקיבוציות בנגב המערבי ובגליל – הוא סמל לחוסן, עמידות והישרדות והתחדשות גם אחרי סופה עזה. לא בכדי, עץ הזית הוא ששרד את המבול הגדול המתואר בפרשת נח, "ותבוא אליו היונה לעת ערב והנה עלה עץ זית טרף בפיה" (בראשית ח', יא'). כך ידע נח כי תם המבול".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה נטע בטקסים שנערכו בלהבות הבשן, דפנה ושמיר. בדברים שנשא אמר כי "הפסח הזה אחר, יש בו הרבה כאב וצער, אך גם תקווה, לחזרת החטופים, לשלום חיילינו ולשיקום ההתיישבות לאורך הגבולות". שמחה ציין "שתלנו גם בקיבוצי גבול הצפון והעוטף שלא פונו בצו, אך אלפי התושבים בהם עומדים בגבורה כבר חודשים ארוכים מול התקפות האויב ללא תמיכות של המדינה. הדרישה שלנו מהמדינה היא לקחת אחריות על הצפון ולתת מענים כלכליים ואחרים לעשרות אלפי המפונים וליישובים שלא פונו". לחצו כאן לצפייה בדיווח על המיזם בחדשות הבוקר של ערוץ 12.


באנר משקארד

"יש הרבה שותפים לאתגר הצבת הפריפריה בראש סדר העדיפות הלאומית"

מזכ"ל התנועה ליאור שמחה רואיין בוועידת 'ישראל היום' - "ועידת המחר בסימן עוטף ישראל במרכז" - שהתקיימה השבוע באשקלון, והתייחס לאיחוד הקהילות המפונות וצעדי שיקום ההתיישבות בגבולות, שותפות הגורל של קיבוצי וערי הדרום, האמון שנשבר ב-7 באוקטובר והרחבת המאבק להחזרת החטופים
האמון שנשבר, וצעדי התקומה. ליאור שמחה משוחח בוועידה עם העיתונאי איתי אילנאי. צילום: ישראל היום.
לחצו על התמונה לצפייה בראיון

ליאור שמחה, מזכ"ל התנועה הקיבוצית היה מי שחתם את החלק של ראיונות "אחד על אחד" שפתח את הוועידה השנתית של העיתון 'ישראל היום', שנערכה ביום שלישי במרכז הכנסים הבינלאומי באשקלון. שמחה שוחח עם כתב התחקירים של העיתון, איתי אילנאי, ואמר לו: "הקיבוצים שלנו, 259 קיבוצים, פזורים בעיקר בפריפריה, לאורך הגבולות - מאילות בדרום עד דן. אנחנו יודעים שהיום תפיסת ההתיישבות לאורך הגבולות היא אתגר ענק". לשאלת המראיין על המצב כיום, אמר שמחה כי "יש כשישים קיבוצים מפונים מרצון. ארבעים ושישה אלף תושבי קיבוצים נמצאים מחוץ לביתם כבר יותר מחצי שנה. במלונות וגם במגורים זמניים בערים ובקיבוצים. הקהילות מפוררות והתפקיד שלנו הוא לראות איך אנחנו אוספים את הקהילות. איך אנחנו מתחילים לחזור הביתה. איך אנחנו דואגים דבר ראשון לתחושת הביטחון. אנחנו תנועה מיישבת היסטורית ונענה לאתגר הענק".

בנושא סדרי העדיפויות הלאומי אמר מזכ"ל התנועה: "יש הרבה שותפים לאתגר הזה של הצבת הפריפריה בראש סדר העדיפות הלאומית. נדמה שמדינת ישראל, בשישי באוקטובר, קצת שכחה את תפיסת הפריפריה, תפיסת וחשיבות ההתיישבות. החקלאות התפוררה לנו. היבוא נפתח והכל נבחן בראייה 'כלכלית'. אנחנו חייבים לשנות סטייט אוף מיינד. בשבעה באוקטובר נוצרה שותפות גורל בין הקיבוצים וערי הדרום, והיא חזקה ואמיתית". שמחה התייחס גם לתוכנית תקומה ואמר: "לא אהבתי את כל מה שמצוי בתוכנית, אבל נעשתה עבודה סופר מקצועית, עם אנשים רציניים בראשות משה אדרי. לא יכול להיות שאחרי חצי שנה, שבה לא שופץ אף בית, כשזה מגיע כבר, התוכנית לא מגיעה בשלמותה. תעמדו מאחורי התוכנית. יש תוכנית - קחו אותה עד הסוף".

בנוסף, התייחס גם לחטופים שמוחזקים ברצועת עזה ואמר: "לא יכול להיות שיש לנו חטופים שנמצאים כמה קילומטרים מהגבול ולא מחזירים אותם כבר יותר מחצי שנה. זה לא נתפס שבשנת 2024 יש 133 חטופים שאנחנו לא מצליחים להגיע אליהם ולשחרר אותם. אם אנחנו לא יודעים להחזיר מחר בבוקר את החטופים, אי אפשר לדבר על אמון ועל שיקום. אי אפשר לדבר על איחוד הקהילות ועל תוכנית תקומה".

 
באנר גיוס תרומות לעוטף עזה אנגלית

בואו לשחק כדורשת למען החטופים

 טורניר כדורשת לנשים ונערות שיתקיים בעוד כשבועיים יוקדש להעלאת מודעות להשבת החטופים. הטורניר יתקיים במועצה האזורית שער הנגב, ביום ראשון ה-4.5, מיועד גם לקבוצות בליגה וגם לקיבוצניקיות שמעולם לא שיחקו. ההכנסות מהטורניר יועברו כתרומה למטה החטופים. בואו לשחק או לעודד!
בואו לשחק כדורשת למען החטופים

הילה ישעיהו מקיבוץ עינת, מיוזמות הטורניר, מספרת כיצד עלה הרעיון: "לפני כעשר שנים נסענו קבוצה מנשות קיבוץ עינת לקיבוץ נען ולקחנו חלק בטורניר הקיבוצים הראשון בכדורשת. מאז כמה וכמה פעמים רציתי לארגן עוד טורניר, אך הדברים לא הבשילו לכדי ביצוע. לפני כחודש שוב קיבלתי תזכורת מהפייסבוק לאותו טורניר והבנתי שזה הרגע. הגיע הזמן שנכנס יחד את הקיבוצניקיות מכל הארץ לטורניר עוטף קיבוצים - במיוחד בימים אלה! נשחק יחד בשער הנגב, הכי קרוב שאפשר לחטופים ונקרא יחד בקול ברור - השיבו את החטופים והחטופות עכשיו!".

הטורניר יכלול שני סבבים: סבב בוקר (15:00 - 09:00) וסבב צהריים (20:00 - 14:00), בחלוקה לקבוצות של נערות / נשים ובשלושה מסלולים: מסלול היכרות למתחילות, מסלול חובבני ומסלול מקצועי. כל קיבוץ רשאי לרשום עד שתי קבוצות ועד 12 שחקניות בכל קבוצה.

דמי השתתפות לקבוצה הם 600 ₪ והההכנסות מהטורניר יועברו בסיומו כתרומה למטה החטופים. קהל מעודדים ומעודדות יתקבלו בברכה!


פייסבוק התנועה

תמונת השבוע: כאילו יצאו ממצרים

גן חרוב וגנון שקמה מפלמחים יוצאים ממצרים. צילום: מיכל כהן
גן חרוב וגנון שקמה מפלמחים יוצאים ממצרים. צילום: מיכל כהן

ילדי פלמחים שוב יוצאים ממצרים: כל מי שגדל או גדלה בקיבוץ לא יכול לשכוח את מסורות פסח השונות כמו אירוע הכנת הטאבון מבוץ וקש בחצר הגן לפני החג ואת הכנת ה"מצות" החרוכות על לוח הפח שמונח על אותו טאבון, שלאחר מכן נמרחו במרגרינה בלו בנד והיו מעדן אמיתי. וכמובן את "יציאת מצרים" - טיול ארוך ברחבי הקיבוץ בו לבושים כ"בני ישראל שיצאו ממצרים".

גם השנה, ולפי מיטב המסורת, צעדו ילדי גן חרוב וגנון שקמה מקיבוץ פלמחים יחד עם הגננות אורית וגלית אל חוף הים, מחופשים לבנות ובני ישראל. הם נשאו צרור ונעזרו במקל ופגשו את משה ואהרון שבקעו את הים ושחררו אותם מעבדות לחירות.


באנר גיוס תרומות לעוטף עזה עברית

איך מסבירים לילדים מה עובר על כולנו
מאז השבעה באוקטובר?

כ-200 מנהלות, גננות ומטפלות במערכות חינוך קיבוציות השתתפו בכנס של עמותת "חווית הילדות בגן הקיבוצי" שנערך תחת הכותרת "מה שקרה, קרה באמת", והוקדש להתמודדות מערכות גיל רך בתקופה המטלטלת שנכפתה עלינו מאז השבעה באוקטובר, ובמקומן ותפקידן של המחנכות בשיח ובמפגש עם עצמן, עם הילדים ועם ההורים בתקופה כה כואבת, הנמשכת כבר יותר מחצי שנה
האם תיתכן צמיחה אחרי המשבר. משתתפי הכנס
האם תיתכן צמיחה אחרי המשבר. משתתפי הכנס

מהן השפעות התקופה שאנחנו עוברים על הילדים, על מערכת גיל הרך, ומה מקומו של צוות החינוך בתקופה כה כואבת ומטלטלת? שאלות אלה, שאלות נוספות וגם תשובות, עמדו במרכז הכנס "מה שקרה, קרה באמת" שהתקיים באולם המועצה האזורית חוף השרון, ובו לקחו חלק גם דבי ברא"ס, ראשת אגף חינוך וסינטיה כהן, מנהלת הגן הקיבוצי בתנועה.

בפתיחת היום נשא דברים מזכ"ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה, שהתמקד בחשיבות המקצועיות והרגישות בעולמות החינוך ושיתופי הפעולה שיביאו תרומה לעתיד הקהילות בקיבוצים. המרצה הראשון היה פרופ' יוסי לוי בלז שהרחיב על טראומה, הסתגלות וצמיחה לאחר משבר. לבלז ניסיון רב בייעוץ לגופים ציבוריים, פרטיים וממשלתיים שונים.

שימי תלמי, בהרצאתה "הכניסיני תחת כנפך״, דיברה על יחסי אורחים ומארחים בעת מלחמה, וד"ר סיגל קני פז הרחיבה כיצד מדברים עם ילדים על מוסר ומצפון בימים של אלימות ורוע. חמוטל יקיר, פסיכולוגית התפתחותית, דיברה על תהליכי צמיחה והתפתחות של ילדים והורים בתוך טראומה מתמשכת. היא בעלת ניסיון רב בעבודה עם צוותים חינוכיים בגיל הרך. בעת האחרונה מרכזת שירות פסיכולוגי למפוני קיבוץ כפר עזה.


באנר משקארד

הזמנה לישיבת מועצת התנועה הקיבוצית (3/2024) לזכרה של עדנה סולודר ז"ל

לוגו התנועה הקיבוצית

ישיבת מועצת התנועה השלישית לשנת 2024 תתקיים ביום חמישי א' באייר תשפ"ד, 09.05.24, בשעה 09:00 בקיבוץ גשר, לזכרה של חברתנו עדנה סולודר ז"ל.

על סדר היום

  1. דברים לזכרה של עדנה סולודר ז"ל.
  2. אישור פרוטוקול מועצה 2/2024 מיום 29.02.24.
  3. תמונת מצב, סקירה ודרכי פעולה קיבוצי הצפון.
  4. תמונת מצב, סקירה ודרכי פעולה קיבוצי הדרום.
  5. אישור המלצת ועדת הגיוס הרחבה לבחירת רעיה בן אברהם (נען) לתפקיד משנה למזכ"ל – רינת פיין רז יו"ר ועדת הגיוס.
  6. עבודת השיקום של קיבוצי הצפון והנגב המערבי.
  7. אישור מינוי ניר מאיר לוועדה להקלות במיסוי במקומו של זאב (ולוולה) שור.

מזכירי הקיבוצים/מנהלי הקהילות מתבקשים לוודא את השתתפותם של  צירי/ נציגי הקיבוץ  במועצה, המהווה, כידוע, את "אסיפת הקיבוצים" על כל המשתמע מכך. להזכירכם, כציר במועצה מטעם קיבוץ יכול לכהן רק מי ששמו מופיע בפנקס החברים של אותו הקיבוץ.


באנר ביטוח חקלאי

"עכשיו הזמן – שנת שירות למבוגרים"

יוזמה חדשה מזמינה מבוגרים להצטרף ל"שנת שירות" של מענה משמעותי וסיוע ליישובי העוטף ולתושבי הנגב המערבי
המיזם מיועד לאנשי מקצוע עם לב גדול במיוחד. Image by Gerd Altmann from Pixabay
המיזם מיועד לאנשי מקצוע עם לב גדול במיוחד. Image by Gerd Altmann from Pixabay

למי שחשב לקחת פסק זמן ולצאת לשנה של עשייה משמעותית ביישובי העוטף ולמען תושבי הנגב המערבי שנפגעו כל כך קשה בשבעה באוקטובר - יש כעת הזדמנות להוציא לפועל את המחשבה התיאורטית. שם התוכנית הייחודית הוא "עכשיו הזמן  –שנת שירות למבוגרים", והיא כבר יוצאת לדרך במועצות האזוריות אשכול, מרחבים ובכפר השיקומי “עדי נגב – נחלת ערן” לילדים ומבוגרים עם מוגבלויות שונות, ומתוכננת במקומות נוספים, עירוניים וכפריים - בדרום ובצפון - ומציעה לכם בדיוק את זה.

המיזם הוקם על ידי מתנדבים, צוות של אנשי חינוך, אקדמיה ויעוץ עיסקי, חילוניים ודתיים, במסגרת עמותת אלול. הרעיון פשוט: בדיוק כמו בשנת שירות המיועדת למסיימי ומסיימות י"ב, נשים וגברים מבוגרים, אנשי מקצוע שיבחרו בקפידה ויגיעו מכל שכבות החברה הישראלית, ייקחו פסק זמן של שנה מהחיים כדי לעשות משהו משמעותי עבורם ועבור אחרים ויקימו יחד קבוצות מתנדבים לטובת חיזוק, תמיכה וצמיחה של ישובי העוטף, תוך מתן מענה משמעותי לאתגרים המרכזיים של ישובים אלה. 

ערן ברוך, ממובילי היוזמה, מסביר כי "המיזם מיועד לאנשי מקצוע עם לב גדול במיוחד, שיעברו תהליך הכשרה ושיבוץ לקבוצות ויצאו יחד לשנה של עשייה משמעותית, במהלכה יגורו באחד מיישובי העוטף וייקחו חלק במענה לצרכים המשמעותיים שלהם. התכנית כוללת מגורים בקהילה וכן ימי לימוד, העשרה והיכרות עם המקום ועם עצמנו. אנו פועלים כך שהיוזמה תמשיך להתקיים כמסגרת קבע גם באזורים אחרים ובתקופות בוערות פחות, כחלק מהרוח החיובית של החברה הישראלית, בעִתות חירום ובעִתות שגרה".


באנר גיוס תרומות לעוטף עזה אנגלית
פייסבוק התנועה

הזמנה למתן עדות אישית עבור מאגר העדויות הלאומי מאירועי ה-7 באוקטובר

הספריה הלאומית יוזמת הקמת מאגר עדויות לאומי מהשבעה באוקטובר המתמקד באירועים כפי שנחוו באופן אישי, על מנת שישמשו בטווח הארוך למטרות מחקר, הסברה וחינוך. בתום הראיון מוסר העדות יקבל העתק אישי של עדותו לשימושו
לואיס מעין השלושה בעדות לצוות פרויקט "קיבוץ עדויות". גם הספריה הלאומית מקימה מאגר.צילום: בועז נובלמן
לואיס מעין השלושה בעדות לצוות פרויקט "קיבוץ עדויות". גם הספריה הלאומית מקימה מאגר.צילום: בועז נובלמן

מסירת עדות אישית הינו אחד המרכיבים החשובים ביותר בשימור הזיכרון ובהנחלתו לדורות הבאים. לסיפור האישי יש חשיבות לאומית, מחקרית וחינוכית, שכן בעזרתה יוכלו להכיר את אוסף הסיפורים הפרטיים המרכיב את התמונה הרחבה. מטרת המיזם הינו תיעוד היסטורי של האירועים כפי שחוו אותם האנשים שנכחו באופן אישי באירוע, והעדות תשמש בטווח הארוך, גם למטרות חשובות של מחקר, הסברה וחינוך.

הריאיון יתבצע בתנאים נוחים ומכבדים, על ידי מראיין מקצועי שהוכשר במיוחד למיזם זה, שיילווה בצלם וידאו מקצועי. בתום הריאיון יקבל מוסר או מוסר העדות העתק אישי של צילום העדות לשימושו. מסגרת הזמן הצפויה לראיון מסוג זה היא עד שעתיים, וניתן לקיים הפסקה במידה והמרואיין ירגיש צורך בכך. העדות תתועד, תאוחסן ותונגש, במאגרי הספרייה הלאומית של ישראל, בהתאם למצב ההנגשה שיבחר על ידי מוסר העדות.

לשאלות בנושא, ניתן לפנות לדוד מימוני: 054-5538872


באנר גיוס תרומות לעוטף עזה עברית

הגיע הזמן להכרעות:
הכנס השנתי של קרן ברל כצנלסון

זמן הכרעות הוא הנושא שיעמוד במרכז הכנס השנתי של קרן ברל כצנלסון שייערך ביום חמישי, 2.5 (8:00-16:30), בבית ציוני אמריקה בתל אביב
הגיע הזמן להכרעות: הכנס השנתי של קרן ברל כצנלסון

מדינת ישראל של לפני 7 באוקטובר העדיפה לנהל את הבעיות הקיומיות שלה במקום לפתור אותן, תפיסה שגבתה מאיתנו מחירים בלתי נסבלים. קונספציית ניהול הסכסוך, שהעדיפה את חיזוק חמאס על פני הכרעה מדינית, עלתה לנו בדם ובדמעות. המדיניות החברתית-כלכלית שמתגמלת מגזרים מועדפים על כלל האזרחים, הביאה לקריסת המערכות החברתיות דווקא בשעה שנזקקנו להן יותר מכול. שבריריותה של התשתית הדמוקרטית שלנו נחשפה במלוא חולשתה, ואיתה גם המחיר של חוסר ההכרעה בסוגיות דת ומדינה.

כדי להשתקם ולהיבנות מחדש - ישראל חייבת הכרעות. הכנס יעסוק בשורה של נושאים בוערים בהם ישראל חייבת לקבל הכרעות: הסכמות רחבות, הכרעה מדינית: מניהול הסכסוך לביטחון ארוך טווח, הכרעה חברתית-כלכלית: מסקטוקרטיה (משטר המגזרים) לשוויון, הכרעה חינוכית: מאפליה לשוויון, הכרעה בינלאומית: מבידוד לשותפות, הכרעות מלמטה: תפקיד השלטון המקומי בהובלת שינוי ועוד. בכנס ייקחו חלק שורה מרשימה של פוליטיקאים ומדינאים בהווה ובעבר, אנשי אקדמיה ומחקר, אנשי חינוך, עיתונאים ופעילים חברתיים. 

הירשמו עכשיו! מספר המקומות מוגבל>> https://bit.ly/Kenes24fb


 
 
 
 
יש לכם סיפור מעניין? רוצים לספר על המתרחש בקיבוצכם? להתלונן? לייעץ? לשבח?! כתבו לנו.
 
2ab06947-5784-40e5-b5f5-5e70f4a846db.jpg
color-facebook-48.png
color-link-48.png
 

הוספת תגובה חדשה