כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

לפני קצת יותר מחמש שנים, קבוצת בני נוער מהנגב המערבי החליטו לצאת למסע מחאה מביתם ועד למשכן הכנסת בירושלים תחת הכותרת "תנו לגדול בשקט". השבוע, חמש שנים אחרי, הם צעדו מכיכר החטופים לירושלים, הפעם למען שחרור החטופים. את הצעדה יזמו  שכב"ג שקד - נעורים כפר עזה ואליהם הצטרפו בני ובנות נוער נוספים מהאזור. ממקום מושבם בקיבוץ שפיים, לשם פונתה הקהילה לאחר 7 באוקטובר, אירגנו כ-35 נערים ונערות מכפר עזה מכיתות ט'-י"ב את הכל: בנו מסלול, סיכמו על מקומות לינה ודאגו לכל הנושא הלוגיסטי של הצעדה. תנועת הצופים ליוותה את הצעדה וסייעה בארגון.

הצעירים יצאו ביום ראשון בבוקר ולא נתנו גם למזג האוויר החורפי להפריע להם. "הגענו להחלטה שזה הרבה יותר חשוב מלימודים, ובית הספר הסכים איתנו", אמרה שירי יחיאלי, תלמידת י"ב מכפר עזה שאחיה יובל צעד בצעדה הקודמת, "כולנו איבדנו חברים, והרגשנו שלא שומעים אותנו מספיק. הגענו למסקנה שהנוער בארץ לא מספיק מעורב בעניין החטופים ולא ממש מודע למה שעבר עלינו ב-7 באוקטובר. אנחנו הולכים לעצרות אבל עדיין יש תחושה שהנוער לא מעורב מספיק. אז החלטנו להשמיע את הקול שלנו. לנו הצעירים יש כוח משלנו: אנחנו יכולים פשוט לקום ולהתחיל לצעוד".

והם אכן צעדו, ואליהם הצטרפו מדי יום נערים ונערות מקיבוצים ויישובים אחרים מכל הארץ וחניכי תנועות נוער שונות, שהתאכזבו לגלות שהם לא יכולים להצטרף לשינה בחניוני הלילה. בכל ערב התקיימו מעגלי שיח בנושאים שונים שבהם סיפרו הנערים והנערות מקיבוצי הנגב המערבי לאלו שבאו לתמוך בהם על חוויותיהם מאותה שבת ארורה ושוחחו עמם על המצב והצעדים הדרושים. ביום חמישי הגיעו כמתוכנן לכנסת שם קיימו את העצרת. היה עוצמתי ומרגש וכל הכבוד לצעירים ולצעירות!

הדאגה הגוברת לחטופים המוחזקים בעזה כבר יותר מ-80 ימים מביאה עימה שורה ארוכה של יוזמות ועשייה בהן משתתפים המונים בכל רחבי הארץ המבקשים לתמוך במשפחות וללחוץ על הממשלה לבצע עסקה להשבת החטופים. לב הפעילות היא כיכר החטופים מול מוזיאון תל אביב. בין האוהלים המאכלסים פעילויות והסברה שוכן גם אוהל התנועה הקיבוצית המאויש לאורך השבוע בין השעות 16:00-20:00 בפעילי התנועה ובמתנדבים. את היוזמה לעזור באיוש האוהל עם קבוצות מהקיבוצים – כל יום קבוצה מקיבוץ אחר – החלה סהר פישר, מנהלת התרבות במשמר השרון.

בשבוע החולף הגיעו לאייש את האוהל קבוצות מהקיבוצים עין גדי, רמת רחל, בית ניר ועין המפרץ. קיבוץ רמת רחל קיים טקס מרגש ביום שני, ולמחרת התקיים אירוע שירה משותפת "בין הקולות" אותו יצרה ומובילה אילה מינקר (ניר יצחק) בהשתתפות יותר ממאה איש ואישה. ביום רביעי הגיע לאוהל חבר הקיבוץ יוסף ג'וחא אנגל, סבו של אופיר אנגל שחזר מהשבי וסיפר את סיפור המאבק לשחרורו ובחמישי קבוצה מעין המפרץ הכינה סיר מרק ענקי ושוחחה עם נופר בוכשטב מקיבוץ נירים שאחיה, יגב, נמתא בשבי החמאס. היום (שישי) בצהריים יערכו חברי קיבוץ בארי קבלת שבת בעמדה שלהם בכיכר החטופים, עם קריאה מהדהדת בשם כולנו - להחזיר את החטופים לישראל. עכשיו.

אנו מזמינים אתכם להגיע לאוהל התנועה הקיבוצית בכיכר החטופים, לתמוך במשפחותיהם ולהצטרף לקריאה לשחרר אותם משבי החמאס. כל קבוצה חייבת לכלול לפחות 20 חברים. נשמח אם תביאו אתכם מרק חם, שתייה חמה או כל דבר שיעודד את המשפחות. קיבוצים שמעוניינים לקחת חלק במשמרות התמיכה, או יחידים שמעוניינים להתנדב ולעזור באיוש האוהל מתבקשים למלא את פרטיהם בקישור: https://t.ly/bxtVi

אנחנו זקוקים לכם איתנו! פרטים נוספים אצל סהר: 052-3656498; ⁦איילת: 050-399-3435⁩; ריקי 050-549-3319

אני: ליאור שמחה, חבר קיבוץ נצר סרני, בן 46, נשוי לכרמל ואב ל-4.

השכלה: תואר ראשון בכלכלה וניהול ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטה העברית. 

תפקידים ניהוליים קודמים: כיום מנכ"ל התאחדות יצרני החלב בישראל, כ-300 עובדים, שוק מתוכנן בהיקף של 4 מיליארד ש"ח; בעבר מזכיר קיבוץ נצר סרני, בכיר בקבוצת "אדלר חומסקי ורשבסקי" - מקבוצות התקשורת מהגדולות בישראל.

למה אני מתמודד? במהלך השנים האחרונות אני פועל ללא לאות למען הקיבוצים, החקלאות, אמצעי הייצר וההתיישבות בכלל. אני עושה זאת מתוך אהבת הקיבוץ, החברים.ות ותחושת שליחות במיוחד במציאות הנוכחית, שחידדה את מה שכבר היה ברור לכולנו: לתנועה הקיבוצית חשיבות אדירה בשיקום קיבוצי הנגב המערבי והצפון, וכמובן בחידוש שליחותה הלאומית של התנועה הקיבוצית על שלל ערכיה.  נעשה זאת ביחד עם הממשלה, הפקידות, החברה הישראלית והשותפים שלנו בתנועת המושבים והמועצות האזוריות. 

למה חשוב להשתתף בבחירות: התנועה הקיבוצית עומדת בצוק העיתים בפני צומת דרכים היסטורי, כך שמדובר בבחירות מן החשובות ביותר שידעה התנועה. השעה הגורלית מציפה את הצורך של הקיבוצים לצאת לדרך חדשה עם הנהגה תנועתית חדשה, שמגדירה מטרה משותפת, עם יעדים ברורים. הנהגה שמתרכזת בעשייה למען הקיבוצים ולמען החברים, תחת  קו מנחה אחד: יותר יוזמה, יותר עשייה, פחות דיבורים. על-כן, כל חבר וחברה צריכים בעת הזו להשפיע על דרכה החדשה של התנועה, פשוט  כי אין לנו בית אחר.

אני: הדס דניאלי ילין, חברת קיבוץ יגור. נשואה להרן ואם ל-3 בנות.

השכלה: אני בעלת MA בפסיכולוגיה ארגונית מהטכניון.

תפקידים קודמים: מילאתי שורה של תפקידים שהכשירו אותי לתפקיד ראשת התנועה הקיבוצית:

מנכ"לית התנועה הקיבוצית ומשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית, מנהלת קהילה בקיבוץ סער, יו"ר קיבוץ אלונים, יועצת ארגונית לכ-60 קיבוצים במשך 17 שנה, מנכ"לית שדולת הנשים בישראל, חברת דירקטוריון בהנהלה הכלכלית של יגור ובחברת לגין בע"מ, חברה בוועד מנהל ובדירקטוריונים של ארגוני חברה אזרחית, חינוך, תרבות בתנועה הקיבוצית ומחוצה לה, וארגונים כלכליים של התנועה הקיבוצית. 

למה אני מתמודדת? במוצאי שבת ה-7 לאוקטובר, מתוך הקושי, ההלם והכאב, החלטתי שהגיע הזמן לשנות את החיים שלנו בקיבוץ ובמדינה. לכן החלטתי להתמודד על ראשות התנועה הקיבוצית. אהפוך אותה לעדכנית ורלוונטית לחיים שלנו כאן בארבע השנים הבאות. תנועה שפועלת למען כל חבריה. תנועה ששמה את הפריפריה במרכז. תנועה שמייצרת רוח של גאווה ואחווה. תנועה של פעילות ועשייה ולא של עסקנות וג'ובים. תנועה של ערכים, תנועה שעוסקת במהות ובליבה של החיים הקיבוציים. תנועה שתהיה הגב האמיתי של החברים והחברות, שתעבוד בשביל כולם. תנועה שתהיה הקול האמיתי שלכם, הקיבוצניקים והקיבוצניקיות.

7 העקרונות שלי לניהול התנועה: הנהגה והובלה, הצבת הערכים הקיבוציים במרכז העשייה והחינוך: חקלאות והתיישבות, דמוקרטיה ליברלית, שוויון, מדינת רווחה סוציאל דמוקרטית הוגנת וצודקת, סולידריות וערבות הדדית, אהבת אדם, ואהבת הארץ, חיבור מחדש: בתוכנו, ובמרחב בו אנו חיים, הפריפריה במרכז, חיזוק הקהילתיות, איחוד וראייה מערכתית, גיוון, פתיחות והרחבת השורות. אני קוראת לכם להשתתף בבחירות, וב-13 בפברואר בוחרים מנהיגה לשם שינוי. 

התנועה הקיבוצית מקדמת מול ממשלת ישראל את הרעיון של הקמת מנהלת שתטפל ביישובי גבול הצפון, בדומה למנהלת תקומה המטפלת בשיקום יישובי העוטף בנגב המערבי. המהלך יצא לדרך אחרי ישיבת מזכירות התנועה שיוחדה למצבם של קיבוצי גבול הצפון בגליל העליון ובמטה אשר, שרובם פונו או התפנו אחרי ה-7 לאוקטובר, אל אזורים מאוימים פחות, אך נמצאים בתחושה שתשומת הלב הציבורית ובעיקר זו של קברניטי המדינה לא לוקחת את מצבם בחשבון. לצורך קידום המהלך שוחח מזכ"ל התנועה עם ראש המועצה האזורית מטה אשר משה דוידוביץ', אשר משמש גם כיו"ר פורום קו העימות.

"הצורך בהקמת מנהלת ממשלתית צפונית הוא דחוף", אמר מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר. "עשרות קיבוצים, מושבים וערים נותרות ריקים מתושבים, והם מטווחים וחלקם ספגו פגיעות ישירות של טילי נ"ט, שגרמו להרס נורא של עשרות בתים ומבני ציבור. הקמה ותקצוב מנהלת ייעודית ייתן מענה לשורה ארוכה של צרכים כלכליים וקהילתיים עימם מתמודדים היישובים ועשרות אלפי התושבים שפונו והתפזרו ביישובים מאוימים פחות ובבתי מלון".

בישיבת מזכירות התנועה הקיבוצית סקרו שלושה מנהלי קהילות את מצב קהילתן – יוחאי וולפין סיפר על מנרה, אריק יעקובי על דפנה ואיתי קרויז על מלכיה. איל רייז, סגן ראש המועצה האזורית מטה אשר הרחיב על מצבם של קיבוצי המועצה. הנקודות המרכזיות שהעלו היו הקושי של שהייה במלון לאורך זמן, הפיזור הקהילתי שמהווה איום משמעותי על אחדות הקהילה, הבתים שנפגעו והיעדר מיגון, ירידת האמון באחריות המדינה ובכוחות הבטחון, צורך במענה תקציבי עקב קיטון הפעילות הכלכלית, סוגיית "היום שאחרי", צורך במציאת פתרונות ביניים לכינוס כלל הקהילה, מענים לקיבוצים שלא פונו, וסוגיות מערכת החינוך ומענים לנוער. בדיון הוחלט על מיפוי צרכים ונזקים ביישובים, והובלת מהלך משותף עם המועצות האזוריות ופורום קו העימות הצפוני לקידום הקמת מנהלת ממשלתית שתטפל ביישובי הצפון. לצורך הובלת המהלך, שוחח מזכ"ל התנועה לאחר ישיבת המזכירות עם ראש המועצה האזורית מטה אשר משה דוידוביץ', אשר משמש גם כיו"ר פורום קו העימות.

התכנית "כפעיר" הוצגה בוועידה ע"י המכון לרפורמות מבניות בראשות עו"ד שרגא בירן, לאחר שנערכה בשיתוף משרד האדריכלים קולקר־קולקר־אפשטיין. עו"ד שרגא בירן הציג את התוכנית, לפיה שלוש הערים הקיימות בנגב המערבי (שדרות, נתיבות ואופקים) יגדלו באופן משמעותי לפחות ב-50 אחוזים וכך גם כ-100 היישובים הכפריים שנמצאים באזור, שכוללים קיבוצים ומושבים. התוכנית כוללת הקמת אוניברסיטה באזור, מרחבים ירוקים רבים וכל זה לצד הבנייה שתהיה מותאמת לסביבה. על פי התוכנית, יתגוררו באזור חצי מיליון תושבים ובכל הנגב יהיו כמיליון תושבים. מערכת התחבורה המשופרת שתהיה באזור המחודש תכלול רכבות מהירות ומערכת שבילי אופניים עם מעט פגיעה בטבע מסביב. כרגע יש הרבה קרקע פנויה לבינוי, פיתוח תשתיות, והצמחת כל המרחב.

בנוסף לשרגא בירן וניר מאיר, התשתתפו בדיון גם מזכ"ל תנועת המושבים עו"ד עמית יפרח ומנכ"ל מנהל התכנון רפי אלמליח. מזכ"ל התנועה אמר כי הוא תומך בתכנית שהציג בירן והתנועה תשתף איתו פעולה, אבל לצערו הוא חושב שהבירוקרטיה במדינה תחסום את התכנית קשות, כי ככה זה עובד במדינה. בהתייחס לאתגר השיקום ולתכנית אמר מאיר: "אם אני רוצה לחבר את האתגר הזה עם אלמנטים קריטיים בתכנית ששרגא הציג, אז התנועה הקיבוצית דורשת בעלות של קיבוצי הגדר על שטח המחנה שלהם. מי שקנה את הקרקע בכל כך הרבה דם – היא תהיה שלו. המדינה לא הייתה שם באותו היום, מי שהגן היו כיתות הכוננות, אז תנו להם את הבעלות. אנחנו עומדים מול ממלכה שמשמרת את העוצמה וההחלטות בידי הבירוקרטיה. בואו נתחיל במקום הכי כואב שזו סוגיית הבעלות על הקרקע".

בנוסף ביקש להאיר גם על האתגר הגדול שמתפתח בצפון המדינה: "לאחר השבעה באוקטובר היה ברור לכולם שיש פה אתגר שכל המדינה צריכה להתגייס אליו, אז יש לי חדשות בשבילכם: בגבול הצפון צומח אתגר הרבה יותר קשה, גדול ומורכב, עם הרבה יותר יישובים ואוכלוסייה יותר גדולה. הציבור לא יודע את זה אבל מנרה, חניתה ויישובים נוספים ספגו הרס עצום. השיקום שם יעלה המון כסף ולהחזיר את התושבים לשם יהיה גם לא פשוט בכלל".

ימים ספורים לפני השבעה באוקטובר נכנס איתן בן צבי מקיבוץ נצר סרני לניהול מחלקת הביטחון של התנועה. הוא עוד הספיק לעשות היכרות ראשונית עם שותפיו החדשים, ולהיכלל במערך החירום התנועתי שהוקם לסייע לקיבוצים אחרי השבת השחורה, בטרם הגיע צו 8 והגיוס למספר שבועות של מילואים ביחידה בה הוא משרת. לפני מספר שבועות הוא שוחרר והתפנה להתחיל במסע המשותף עם המועמדים לגיוס.

בן צבי (43), נשוי ואב לארבעה בנים, החל את המסע שלו בקיבוצים ובבתי הספר, בו הוא מתמקד בימים אלה. "במפגשים אנחנו מנהלים שיחות פתוחות עם נוער לפני גיוס, אני מספר ומקשיב, מהווה עבורם אוזן קשבת, מספר מההיכרות האישית שלי ונותן טיפים, וכמובן מבקש להוות כתובת למצוקות", הוא מספר, ומציין כי המפגשים נעשים בשיתוף פעולה עם אגף חינוך של התנועה ובתיאום עם מקבילים במועצות האזוריות. "למלחמה ותוצאותיה השפעה גדולה על כולם ואנחנו מרגישים שצריך לגלות רגישות גבוהה לניואנסים ולתגובות של בני הנוער, בייחוד המפונים מביתם. אנחנו רואים אותם, מקשיבים להם, וביחד איתם מדברים על גיוס לשירות משמעותי, התנדבות לפיקוד והשפעה בצה"ל ובחברה הישראלית ולקיחת אחריות בכל מסגרת בה נמצאים. זה בה מהם ובעוצמה", הוא אומר.

איך אתה מאפיין את הנוער אחרי השבעה באוקטובר? 

זה עוד מוקדם להכליל, אבל אני פוגש ומזהה דור איכותי, בנים ובנות השואלים שאלות חכמות, מתעניינים וסקרנים. החשש קיים, אבל המוטיבציה בשמיים, ונחישות להתגייס ולתרום למדינת ישראל. זה נשמע אידילי, אולי אידילי מדי, אבל זו המציאות שאנחנו פוגשים. אני בתחושה שהנוער של היום לא נופל מהדורות הקודמים במוטיבציה ובנחישות להגן על המדינה, ואחרי השחרור להנהיג ולהוביל למקומות טובים. 

הרחבת העיסוק התנועתי באנרגיה וקיימות הוגדרה לפני כשנתיים בוועידת התנועה הקיבוצית ה-6 שהתקיימה בגליל העליון, שקבעה כי "התנועה הקיבוצית נרתמת לשימור כדור הארץ ולמאבק בהתחממות הגלובלית, ותמשיך להוביל תהליכים של ייצור אנרגיה חליפית, שימוש במים מושבים ומיחזור, ותטמיע גישות מקיימות בקרב חבריה, בענפי התעשיה והחקלאות שלה". מתוך כך ומתוך הבנה כי תחום האנרגיה המתחדשת מתפתח במהירות ודורש התמקצעות וירידה לפרטים הוחלט להעמיק באגף כלכלה את הפעילות בתחום האנרגיה.

בני רגיל, חבר קיבוץ גזר, הוא בעל תואר שני מהאוניברסיטה העברית בתחום הסביבה - מדיניות וניהול, ובתפקידיו הקודמים עסק בניהול קהילה בקיבוצים והתמקצע בתחום האנרגיה המתחדשת. מאז כניסתו לתפקיד, משקיע בני זמן רב בקיבוצי הנגב המערבי בכלל ובשיקום מערכות האנרגיה בקיבוצים אלה בפרט. העבודה נעשית מול המנהלת הממשלתית "תקומה" ומול גופים נוספים, וזאת במטרה לבנות מערכות אנרגיה טובות יותר בעוטף הן מבחינת האמינות, הן מבחינה כלכלית והן כמענה בטחוני עבור הקיבוצים. "חשוב לציין", אומר בני, כי "מעבר להיבט הסביבתי ושמירת כדור הארץ גם לדורות הבאים, העיסוק באנרגיה מתחדשת היא פעילות כלכלית ומקור הכנסה נוסף ו'ירוק' לקיבוץ".

עמוס פרג'ון מנהל אגף הכלכלה מציין כי "הרחבת העיסוק בתחום האנרגיה נובעת מהרחבת העיסוק והפרויקטים בקיבוצים עצמם, והצורך לתת מענה מדויק יותר לטיפול בחסמים שמפריעים לקיבוצים להגדיל את היקף האנרגיה המתחדשת שהם מייצרים ומשתמשים".

הטבלה מציגה את האפשרויות והחסמים לקידום פרוייקטים, תוך בחינת שלושת הגורמים הרגולטורים העיקריים בתחום - מנהל התכנון, רשות החשמל, ורמ"י. מטבע אופן הצגת המידע המתומצת, היא אינה כוללת הסברים ומידע מעמיק שזמין ממקורות אחרים. הנגשת המידע התקופתית הינה חלק מההשקעה התנועתית בהעמקת הפעילות בתחום האנרגיה.

מעבר לכך, מצורף קובץ הסבר לגבי החלטת רשות החשמל לאחרונה בנושא הממשק בין הקיבוץ (המחלק ההיסטורי) לבין חברת חשמל, נושא שהיה בתהליך הסדרה ארוך וכעת הוגדר כך שניתן להמשיך ולהגדיל את היקף הפעילות בשטח המחלק תוך עמידה בתנאים שהוצבו. לחצו כאן לקריאת המסמך

קיבוץ שטרם מילא את השאלון הנותן תמונת מצב לגבי משק החשמל אצלו, נודה אם יקדיש לנושא 5 דקות ובכך ישפיע בהכוונת פעילותנו לחסמים הרלוונטיים בקיבוצכם. המידע לא יועבר לאף גורם חיצוני אלא ישמש לצורכי ניתוח סטטיסטי שיסייע לטיוב העבודה מול הרגולטורים להסרת חסמים בתחום האנרגיה בקיבוצים. לחצו כאן למענה על השאלון.

מוזמנים להיות בקשר,

בני רגיל, מרכז תחום אנרגיה בתנועה הקיבוצית: 050-6233017 / benny.r@tkz.co.il

החל מהשבעה באוקטובר מדינת ישראל נמצאת במלחמה והתנועה הקיבוצית כולה נמצאת בטלטלה גדולה. בהתאם לכך גם מערכות החינוך מתמודדות עם אתגרים גדולים מהרגיל. לאור כל זאת, החליטו באגף חינוך של התנועה הקיבוצית לקיים הפעם את כנס החינוך השנתי במתכונת אזורית, וזאת מתוך רצון שכל אחד יוכל לבחור את המועד ואת המיקום שנוחים לו, ועל מנת לאפשר לכמה שיותר בעלי ובעלות תפקידים להגיע. ארבעת המועדים והמקומות שבהם יתקיים הכנס, בין השעות 09:00-17:00, הם: 29/1 - בעמק המעיינות, 31/1 - בעין כרמל, 5/2 - בבני שמעון, וב- 7/2 - בקיבוץ קטורה שבחבל אילות.

הכנס יעסוק ביכולת לעבוד עם ה"יש", מסבירים באגף החינוך, באפשרות לגלות כיצד בתוך הסערה ניתן לייצר עוגנים, ביטחון ויציבות עבור מנהלות ומנהלי החינוך, הצוותים והילדים והילדות לטובת יצירת שגרת חינוך קהילתית, בימים בהם השגרה מאותגרת שבעתיים. הכנס יאפשר התבוננות פנימה לייחודיותה של כל קהילה, ועבודה עם הייחודיות הזו, עם העוגנים, החוזקות והיתרונות שלה לצד אתגריה.

"בעת הזו, בה חוסר הוודאות מחייבים את כולנו לחשוב ולנהל בצורה יצירתית, גם אנחנו, באגף חינוך, בוחרים שוב להמשיך לייצר הזדמנויות של מפגש לשם למידה משותפת, התמקצעות, וחשיבה משותפת על האתגרים של מערכות החינוך הקיבוציות ועל המשאבים שיש בכל קהילה לשם המשך קיום המערכות" אומרת דבי ברא"ס ראשת אגף חינוך בתנועה". "אנו ממליצים לכל מנהל.ת חינוך לא להגיע לבד לכנס, אלא לההביא עמו ממלא תפקיד או שותף אחר מהקהילה", מציינת דבי, ומסבירה זאת בכך ש"הכלים והמיומנויות אותם נלמד ונתרגל בכנס יוכלו לעמוד לרשות הקיבוץ בעבודת צוות שחווה את הלמידה במשותף בכנס"

ההרשמה לכל ארבעת מועדי הכנס תפתח ביום שני הקרוב, 01.01.24.