יש הרבה מה להרגיש בחבל לכיש – סיור מטה התנועה בבית גוברין ובית ניר

היום החל בסיור בגן הלאומי בית גוברין והתרשמות ממערת הפעמון היפיפייה שהינה חלק מפלא אדריכלי קדום ונפתחה לאחרונה, לאחר 25 שנים בהן הייתה סגורה לצורך טיפולי שימור. המערה שאירחה בעבר מופעי מוזיקה רבים משמשת לתערוכות וידאו ארט ומתעתדת לארח אמנים מוכשרים מהעולם,. הביקור במקום שהוא לב לבה של "ארץ אלף המערות" אינו מקרי, הוא מעיד ומשפיע על מיקומו הנדיר והרגיש של הקיבוץ שלמורכבותו התוודע מטה התנועה בהמשך היום.

בתום ההדרכה המקומית, שם המטה פעמיו למועדון בית גוברין השוכן גם הוא במבנה יפיפה, פיסה היסטורית מראשית ימי המקום, שם התפנקו בארוחת בוקר מושקעת.

חברי וחברות המטה התקבלו במאור פנים על ידי  צוות הניהול: שחר לוי – יו"ר הקיבוץ, תומר גולן – המנהל העסקי ומירב גורדון - מנהלת הקהילה, וכן דמויות מפתח נוספות שהגיעו לכבוד ביקור המטה.  מטה התנועה שמח לפגוש צוות ניהולי שעובד בהרמוניה ולשביעות רצון החברים, וביקש לשמוע ולהכיר את אתגרי הקיבוץ ולהציג את עבודת התנועה עם, למען ומול הקיבוצים. 

בית גוברין נוסד בשנת 1949 על ידי גרעין "יציבים" ו"בני חורין", על אדמות הכפר הערבי בית ג'יברין בחבל לכיש, שנכבש על ידי חטיבה 8 באוקטובר 1948. בקיבוץ 171 חברים וכ- 154 ילדים. סה"כ חיים בקיבוץ כ- 400 נפש. בשנת 2004 עבר הקיבוץ שינוי באורחות החיים ועבר למודל של קיבוץ מתחדש ו"רשת ביטחון". בשנים 2006 - 2007 החליט הקיבוץ לקיים הליך של שיוך בתי המגורים לחברים. הקיבוץ מקפיד על שימור ערכי יסוד כמו ערבות ועזרה הדדית, שותפות באחריות הקהילתית, בחינוך ובנכסים הכלכליים. ענפי הקיבוץ עברו שדרוג והתייעלות והמפעל "בי ג'י טכנולוגיות" הפך ליישות כלכלית עצמאית ונכנס לשותפות עם חברה חיצונית. ענף גידולי השדה הפך גם הוא לחברה "אסיפי בר", הרפת נסגרה לטובת שותפות בקיבוץ שובל ובמקומה מפעילים תחנת הסגר לבקר. הענפים הרווחים נשארו בבעלות הקיבוץ אך ההתנהלות העסקית מופרדת בהפרדה גמורה מתקציבי הקיבוץ. מרבית החברים עובדים מחוץ לקיבוץ.

מירב גורדון (חברת גלאון), מנהלת הקהילה, הציגה תמונה של קהילה אופטימית וחמה שאתגריה העיקריים נוגעים לצמיחה דמוגרפית ופיתוח קהילה קיבוצית במיטבה, הכוללת פיתוח מסורות מקומיות, מנהיגות מקומית ומערכת בריאות ורווחה לכלל הציבור. מירב הציגה את מרכיבי הערבות ההדדית והסולידריות, את מחוייבות ההנהגה לשיח הציבורי, להשתתפות בהחלטות ובפיתוח מנהיגות מקומית. עוד נושאים שעלו במפגש, וידונו גם בהמשך, הם קהילה רב-דורית והמורכבות בקליטת הצעירים לצורך שמירה על המשכיות דורית ליצירת קהילה בת קיימא ויצירת זהות מקומית ברורה ועדכנית. 

תומר גולן (חבר רוחמה), מרכז המשק, הציג את מצבו העסקי של הקיבוץ עם סיום הסדר החוב, סקר את ענפי הייצור והחקלאות ואת ההתפתחות העתידית המתוכננת בעקבות אישור התב"ע, צוות הפיתוח העסקי שהוקם לצורך כך והאתגרים בחיים בתוך פנינת טבע, ובסמוך לגבול. בשל הימצאותו במרחב גאוגרפי התחום ע"י גן לאומי ויערות קק"ל, מוגבל הקיבוץ באפשרויות ההתרחבות שלו ובאפשרויות ניצול השטח המותר, גם בשל מט"ש (שאמור להיבנות ע"י המועצה, על פי תכנית פיתוח קיימת) המאפשר גדילה הדרגתית בלבד. בנוסף, יושב הקיבוץ על אזור של מערות ובעת חפירת תשתיות לשכונה חדשה התגלתה מערה ראשונה. מדובר באתגר הנדסי מורכב, שעלויותיו גבוהות. היבטים אלו מעלים משמעותית את עלות פיתוח התשתיות. כמו כן, נדרש בקיבוץ מרכיב ביטחון ועלותו הגבוהה נכללת בעלות הפיתוח.

יו"ר הקיבוץ, שחר לוי, הציג את התקדמות התהליך מול רמ"י בסוגיית חלופת האגודה לשיוך בתים, ואת ההמתנה לשמאות הסדר שימושים חורגים שממתינים לה כעת. בנושא זה הומלץ לצוות לבדוק מול משרד החקלאות ופיתוח הכפר את ההחלטות החדשות בנושא. בשל בעיות לוגיסטיות אלו והזמן שלוקח לתהליכי הבנייה באופן טבעי, אין לקיבוץ בתים עבור בנים המבקשים לחזור ואחרים המבקשים להיקלט. כתוצאה מכך, נקלטים פוטנציאליים לא מצליחים להגיע לגור בקיבוץ, קבוצות הילדים קטנות באופן משמעותי והאפשרות לצמיחה היא איטית ומדורגת. כרגע, פועלת מערכת החינוך בתלתונים, בהצלחה רבה ובניצול הרב - גילאיות לחיבור בקהילה בין שכבות הגיל.

ניר מאיר, מזכ"ל התנועה, והדס ילין, מנכ"לית התנועה, הסבירו לחברי הנהלת בית גוברין על חשיבותה של התנועה הקיבוצית לקיבוץ הבודד, וראשי וראשות האגפים בתנועה הציגו את יכולות ופעילות אגפיהם והציעו לקיבוץ עזרה ותמיכה בכל תחום שבו יזדקק לה. את ההסברים של אנשי מטה התנועה ליווה סרטון קצר שמראה את תרומתה של התנועה הקיבוצית לקיבוצים ולחברה הישראלית.

מטה התנועה המשיך בסיורו לעבר הקיבוץ השכן בית ניר. שם הקיבוץ הוא תרגום שמו של ד"ר מקס בודנהיימר ("בית האדמה"), ממייסדי ההסתדרות הציונית וממנהליה הראשונים של קק"ל. ראשיתו של הקיבוץ בחוות בוקרים שהוקמה בשנת 1955 אך התפרקה (הקיבוץ עדיין מחזיק עדר בקר וצוות בוקרים מקומי). בשנת 1957 הוקם הקיבוץ על ידי גרעיני השומר הצעיר מבני הארץ צפונית מזרחית לקריית גת ולמרגלות הרי יהודה. כיום מתגוררים בבית ניר כ- 630 נפש. לצד הרחבה קהילתית שקמה בתחילת שנות ה-2000 מוקמת בו בימים אלה שכונת בנים לקליטה לחברות.

הקיבוץ שותף במפעל "גניר" שהוקם במשותף עם קיבוץ גת (ומשנת 2007 שותף גם גן שמואל) המייצר מיצים טבעיים ומוצרי פרי שונים לשוק המקומי ולייצוא. בשוק המקומי נמכרים המיצים תחת המותג "פרימור". כלכלת הקיבוץ מתבססת בעיקר על חקלאות השדה, מטעים, וענף הבקר. בקיבוץ פועל בית בד המפיק שמן זית באיכות גבוהה מזיתים מכרמי הקיבוץ תחת המותג "אגריניר".

הביקור נפתח בסיור מעגלי בו היה ניתן להתרשם מהתהוות השכונה הבנויה ואת הבאות בעקבותיה. יו"ר הקיבוץ, איתי קרינסקי, ערך סקירה גאוגרפית על האזור, עתודות פיתוח הבינוי של הקיבוץ וכן צוינו שטחי ההשבה הצמודים לשטחי המגורים בקיבוץ.

לאחר הסיור הפיזי, התכנס מטה התנועה במועדון הנעים, שם הצטרפו ממלאי תפקידים נוספים מהקיבוץ. רעי (רוקו) סופר - מרכז המשק, רון שצברג - מזכיר הקיבוץ, עינב אוחיון – מנהלת אגודת "מתיישבי בית ניר"  וקידר פיינגולד - יו"ר אגודת המתיישבים, הציגו את הקיבוץ על מאפייניו העסקיים, הדמוגרפים והחברתיים וסקרו את חוזקותיו והאתגרים העומדים בפניו. במטה התנועה שמחו לשמוע על מערכת יחסים ייחודית וטובה עם חברי ההרחבה, הן ברמת הניהול השוטף והן ברמת הפרטים. בית ניר הינה קהילה אחודה וחזקה עם כוחות פנימיים גדולים מאד ומשמעותיים, אשר נותנת דגש להתנדבות ותרומה לקהילה. בקיבוץ קיימת ערבות הדדית, סולידריות ומחויבות של ההנהגה לשיתוף ולשיח ציבורי. הקהילה הינה בעלת זהות מקומית ומבוססת על ערכים מקומיים.

ניר מאיר, מזכ"ל התנועה, והדס ילין, מנכ"לית התנועה, הסבירו לחברי הנהלת בית ניר על חשיבותה של התנועה הקיבוצית, לקיבוצים ככלל וכפרטים, ועל עבודת התנועה בפורומים חשובים הנוגעים לקרקעות, כלכלה, חינוך וחברה ועל עשייה עם ולמען הקיבוצים והחברה הישראלית. גם כאן, הציגו ראשי וראשות האגפים בתנועה את יכולות ופעילות אגפיהם והציעו לקיבוץ עזרה ותמיכה בכל תחום שבו יזדקק לה. ההסבר לווה בסרטון קצר.

בתום המצגות התחלקו הנוכחים לקבוצות דיון לפי האתגרים העיקריים שאותם ביקשה הנהלת בית ניר להעלות. קבוצה אחת עסקה בכלכלה, שיוך ואמצעי ייצור. בית ניר הקדים קיבוצים רבים ונמצא בסיום הליך השיוך הקנייני ויש הרבה ללמוד מהתהליך שעבר הקיבוץ. בדיון הועלו סוגיות אמצעי הייצור והתמודדות עם הפיתוח העתידי. קבוצה שנייה עסקה בנושאי חינוך וצעירים ועלו בה תכני מנהיגות צעירה, תנועת הנוער, חיבור הצעירים לקיבוץ, הכנה לגיוס לצבא, שירות משמעותי ועוד. בדיונים נוצרו קשרי עבודה ותוך כדי ארוחת צהריים מושקעת על טהרת היצור המקומי המשיכו הצדדים לשוחח, להכיר ולהחליף רעיונות, דעות ורשמים.

בתום הביקור יצאו חברי מטה התנועה בתחושה שהקיבוץ עם פניו קדימה בתנופת עשייה והרבה רצון והשקעה אל מול האתגרים.

דנה אדלהייט, רכזת האזור בתנועה, הודתה להנהלות וממלאי התפקידים שבאו לשמוע ולהשמיע, ואמרה כי "נתרמנו רבות משני הביקורים, ושיתופי הפעולה כבר יצאו לדרך".