"זה מסע ואתגר גדול להוריד את הגיל הממוצע בחקלאות, אבל אין לנו ברירה"

את הסדנה יזם והנחה חיים חבלין, רכז תחום חקלאות בתנועה הקיבוצית, אליו הצטרפו בתנועה גם פעילי אגף צעירים ומעורבות בחברה.

הדס דניאלי ילין, המשנה למזכ"ל התנועה, פתחה את שלב הברכות ואמרה: "עד התלם האחרון זו לא קלישאה, זו מציאות חיינו, בעוטף עזה, בגבול הצפון בערבה ובקו התפר – החקלאות היא מגן ישראל. לא רק הביטחון הפיזי, גם ביטחון המזון של כולנו תלוי בחקלאות הישראלית, כפי שהבנו וחווינו זאת על בשרנו במהלך הקורונה והמלחמה כעת באוקראינה. בשנים האחרונות אנחנו עומדים במקום והחקלאות דועכת בגלל הקשיים שהמדינה מערימה ומקשים, בין יתר הסיבות, על החלטתם של הצעירים לעבוד בענף. מדובר בצורך קיומי של ישראל, וגם אם אנחנו נשארנו האחרונים שמבינים זאת – חייבים לפצח את האתגר הזה. מכאן נובעת חשיבותה של הסדנא היום. כפי שנכתב במגילת קהלת – "דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת"". 

אחריה דיבר שר החקלאות לשעבר וסגן שר הביטחון בהווה, ח"כ אלון שוסטר, שבירך את מארגני הכנס ואת מי שהגיע ודיבר על כך שצריך להחזיר את היוקרה מחדש לענף החקלאות, על ביטחון המזון, ועל כך שגם הדורות הבאים יצטרכו לאכול מזון טרי. שוסטר אמר כי "המשימה שלנו היא לזהות את הצרכים שלנו ולהשתמש בכל האמצעים כדי שלדור הבא יהיו את הכלים להמשיך את החקלאות המפוארת שאבותינו יצרו כאן".

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן סיפר לנוכחים על מאחורי הקלעים של המו"מ בנוגע לרפורמה בחקלאות שאותה רוצים להוציא לפועל שרי האוצר והחקלאות, ואמר כי "פורום קהלת עומד מאחורי הרפורמה המוצעת בחקלאות. הקול קול ליברמן והידיים ידי פורר. בנושא החקלאי הממשלה מתנהגת כמו פיל בחנות חרסינה. אנחנו מגלים הפעם אטימות שלא חווינו בעבר. אני חושב שיש סיכוי של חמישים אחוז להגיע להסדר על הרפורמה". 

הילית בן צבי, מנהלת היחידה לשוויון מגדרי בתנועה הקיבוצית, תנועת המושבים ומרכז השלטון האזורי, דיברה על ההיבט המגדרי בבניית דור חדש בחקלאות: "למרות הרקע החלוצי והסוציאליסטית של מרבית המגזר החקלאי בישראל שאמור היה לקדם שוויון, הלכה ונוצרה במשך השנים חלוקה מגדרית ברורה למדי. מרבית העבודה החקלאית וניהול המשקים החקלאיים הוא בידיים גבריות, והדבר בולט מאוד גם בנוכחות הנשית הנדירה יחסית בהנהגת המגזר, שהיא גברית בעיקרה. במסגרת המאמץ לקדם דור חדש בחקלאות, יש לכוון אותו גם למטרה של הגדלת מספר הנשים העוסקות בתחום זה.

תפקידן של נשים חשוב גם בייצור החקלאי עצמו, גם בקידום תחומי המחקר בחקלאות וגם בעמדות הניהול. בכל אלה יכולות וצריכות הנשים לתפוס תפקיד מרכזי ואף מוביל".

ניצן אבירן, מנהל אגף כלכלה בתנועת הקיבוץ הדתי, דיבר גם הוא ואמר: "היום הזה מנכיח תקווה שמקורה בהפנמה ורצון של רבים כל כך לפעול לשיפור המצב. זה מסע ואתגר גדול להוריד את הגיל הממוצע בחקלאות, אבל אין לנו ברירה אם אנחנו רוצים לשמור על החיבור שלנו למעשה החקלאי. צריך לאמץ דרכים יצירתיות לעידוד השתלבות של בני ובנות המשקים לחקלאות ובמקביל לקלוט חקלאים צעירים מבחוץ דרך התכניות השונות שמעודדות את זה. אנחנו ניבחן בעוד כמה שנים. אם תהיה המשכיות מפה על בסיס תכניות פעולה שנגבש יחד - נוכל לאתגר ונביא בשורה".

בתום שלב הברכות ודברי הפתיחה, הציגו ד"ר לירון אמדור ולירון ישראלי את עיקרי המחקר שערכו במכון "יסודות" תחת הכותרת "דור חדש בחקלאות", בו הם בחנו כיצד ניתן לעודד דור חקלאי חדש כתשתית לחיזוק החקלאות. מנקודת המבט של המשק הקיבוצי, הנעת תהליך שבו חברי המשק מנהלים את ענפי החקלאות בעצמם היא חיונית לשימור הזהות והצביון של הקיבוצים כיישובים חקלאיים שיתופיים. האתגר הוא לזהות את מי שיכולים לקחת על עצמם את ניהול ענפי החקלאות, להכשיר אותם מקצועית ולבנות עבורם מסלול קריירה מתפתח בענף.

נייר המדיניות של מכון יסודות מצביע על הצורך לקדם קבלת החלטת ממשלה, שמעגנת את היעד של קידומו של דור חקלאי חדש ומעניקה סמכויות לכוח משימה לאומי שיפעל לקידומה ותקצה לכך את המשאבים הדרושים. המינהלת הלאומית לקידום הדור החקלאי החדש תהווה שותפות בין משרדי הממשלה והרשויות הרלוונטיות, המועצות האזוריות, תנועות ההתיישבות וארגוני חברה אזרחית העוסקים בהכשרה חקלאית ובקידום החקלאות".

עמית בן צור, מנהל מכון יסודות: "משבר האקלים הוא אמיתי והוא כבר כאן. צמצום ביבולים בישראל ובעולם, ומצד שני הגידול באוכלוסייה ובביקושים למזון, מכתיבים את ההכרח בתכנון אסטרטגיה לאומית לביטחון מזון, כולל חיזוק הייצור המקומי באמצעות החקלאות הישראלית. אולם, אנחנו עדים גם למגמה של התבגרות החקלאים שהיום גילם הממוצע כבר קרוב ל-60 וכן לתופעה של חקלאים שבוחרים לעזוב את הענף. אלה הם מסלולים שמתנגשים וכאן לתנועה הקיבוצית ולממשלת ישראל יש תפקיד מכריע. דור חקלאי חדש הוא אינטרס ישראלי".

החלק המרכזי של הסדנא היה התכנסות בקבוצות עבודה שדנו באפיון הבעיה, בגיבוש תמונת מצב עתידית ותכנית עבודה להמשך. בתום הדיונים חזרו כולם למליאה ונציגי הקבוצות השונים הציגו את הניתוחים והרעיונות שעלו בדיונים. על בסיס הנקודות והרעיונות שעלו בקבוצות תיבנה תכנית פעולה בהמשך. 

חיים חבלין מסכם: "בסדנא שקיימנו עלינו על מכנה משותף רחב מאוד בחקלאות הקיבוצית - הצורך  בהכשרה ובביסוס דור חדש שייקח את המושכות של ייצור המזון הטרי בישראל. ביטחון ייצור המזון הטרי אינו סיסמה ריקה אלא אחריות עצומה המוטלת על כתפי ההתיישבות העובדת. מטרת הכנס הייתה להתניע תהליך שיתוף ציבור הנהגת החקלאות הקיבוצית, שבסופו נניח תשתית ברת קיימא לקליטת דור חדש בחקלאות, ביחד עם משרד החקלאות. משתתפי הכנס הביאו לסיעור המוחות תובנות מעמיקות שמהן נוכל לבנות מוצרים שניתן לעבוד איתם בהמשך".