התנועה הקיבוצית אבלה על מותה של ד"ר אילנה צור - השתלנית הראשונה בנגב

לפני שבוע הלכה לעולמה, בגיל 95, אילנה צור מקיבוץ שובל שהייתה השתלנית הראשונה בנגב וגם סופרת, מרצה, מחנכת, הוגת דעות ומפתחת שיטת הוראה הוליסטית ללימוד האדם. היא חיברה שבעה ספרים בנושאי בריאות, חינוך לבריאות וגוף האדם.
אילנה צור נולדה בשנת 1924 כמגדה שרה שפירא  בכפר סטרסקה (Strajske) בסלובקיה, כבת בכורה להוריה אטל ויצחק שפירא. היא עלתה לישראל באפריל 1940 במסגרת עליית הנוער עם תנועת השומר הצעיר. בישראל התחנכה בחוות הלימוד תלפיות, ירושלים, בהנהלתה של רחל ינאית בן-צבי. עם סיום לימודיה בחוות הלימוד עברה להכשרה בקיבוצים עין החורש וגן שמואל. מטעם ההכשרה נשלחה צור להדריך בתנועת השומר הצעיר בקן רמתיים ובקן חיפה. בשנת 1946 הצטרפה לקיבוץ "אילת" (לימים קיבוץ שובל) שנוסד באותה עת בנתניה. קיבוץ אילת עלה על הקרקע בביר זבאללה במסגרת 11 הנקודות בנגב, וקיבל את השם "שובל". צור הצטרפה לקבוצה שישבה בשובל בשנת 1947. בשנת 1948 התגייסה לפלמ"ח ושירתה במסגרת חטיבת הנגב במשלט תל אל חאסי, אל מול צבא מצרים הנצור בכיס פאלוג'ה. באותה השנה נישאה למי שהיה מפקדה, יוסי צור, יליד 1925 בגרמניה, אף הוא מראשוני קיבוץ שובל.
בקיבוץ שובל הקימה צור את ענף המשתלה, שהייתה המשתלה הראשונה בנגב, והפעילה אותו עם צוות שתלניות עד שנת 1959. במסגרת עבודתן במשתלה ביצעו צור והצוות אינטרודוקציה של זני עצי פרי שלא גודלו עד אז בארץ באופן מסחרי, ביניהם שזיף אירופי ("שגיב") ומשמש מזן "פאר רעננה", ועוד. צור הייתה בוגרת סמינר ערב למורי חקלאות וטבע ע"ש שיין בפתח תקווה, בוגרת ומוסמכת הפקולטה לחקלאות ברחובות, בוגרת מכון אדלר בייעוץ חינוכי ודוקטורט להוראת מדעים של האוניברסיטה העברית בירושלים. את תאריה האקדמיים עשתה צור במקביל לעבודתה. בין השנים 1960–1962, במקביל ללימודיה בסמינר שיין עבדה צור כמורה לחקלאות בבתי הספר "ניצנים" ברמת גן ו"הגליל" בשכונת התקווה. לאחר מכן חזרה צור לנגב ולימדה חקלאות בחווה לחינוך חקלאי בבאר שבע ובמרכזייה הפדגוגית ב"בית יציב". בנה עמיקם אמר בריאיון לאילנה דיין בגלי צה"ל כי אמו הייתה פמינסטית, עוד כשהמושג הזה לא היה עדיין בשימוש, והיא רצתה שלנשים תהיה אפשרות לעבוד בחקלאות ובעבודה יצרנית ולהתפרנס מכך בכבוד, ולטובת כך היא הקימה את המשתלה בקיבוץ שובל כענף שמעסיק בעיקר נשים. לאחר מכן עבדה כמורה וחיפשה דרכי הוראה אשר יהיו מעניינות ורלוונטיות יותר לתלמידים. היא ופיתחה את שיטת הלימוד ההוליסטית ועשתה עליה דוקטורט באוניברסיטה. 

אילנה הייתה בשר מבשרה של ההתיישבות בנגב ושל הפרחת השממה, והתנועה הקיבוצית כולה אסירת תודה לה על מפעל חייה המרגש.

יהי זכרה ברוך.