הקיבוצים חזרו למושבה שבה נולדו

הכנס הייחודי התחקה אחר הסיפור המרתק של כפר סבא לפני כמאה שנה, אז עדיין מושבה קטנה, שימשה כמרכז שבו הוכשרו גרעיני קיבוצים, לפני שעלו לקרקע. לתופעה, שקיבלה את הכינוי "קיבוץ במושבה", הייתה תרומה מרכזית להתפתחות היישובית, החברתית והכלכלית של המושבות בתקופת המנדט הבריטי, ובמסגרתה הוקמו כ-13 קיבוצים ש-11 מהם עלו על הקרקע בימי המנדט הבריטי. בין הקיבוצים שקמו ניתן למנות את רמת הכובש, כפר סאלד, אייל, חפציבה, אושה, דן, רגבים, גברעם, העוגן, גת וחפץ חיים. התארגנות זו הקיפה חלק ניכר מציבור הפועלים במושבות, ואלפים מהם לאחר ההכשרה וההתגבשות במסגרת שיתופית, מצאו את דרכם להתיישבות עצמאית.

קובי פדוה, סגן ראש עיריית כפר סבא, ברך בתחילת הכנס ואמר שהוא שמח לפתוח את הכנס שעוסק בתפקידה החשוב של כפר סבא בהכשרת הקבוצות שהקימו קיבוצים רבים בתקופת המנדט הבריטי. "יש חשיבות רבה לשימור ההיסטוריה המיוחדת של כפר סבא וראשית התנועה הקיבוצית". ד"ר עומר עינב, מנהל יד יערי, אמר אחריו כי "הקיבוצים, בניגוד למה שאולי מקובל לחשוב, אינם מבודדים ואינם מסתגרים. הסימביוזה עם המרחב העירוני והכפרי למחצה התקיימה תמיד ומתקיימת גם היום. סיפורה של כפר סבא, כמושבה אם לקבוצות רבות שיצאו ממנה להגשים, ממחיש בדיוק את הקשר הזה. היא עצמה מעשה חלוצי מפואר בן יתר מ-120 שנה, ועם התבגרותה - בשנות ה-30 וה-40 - היא שימשה חממה לדורות הבאים של ההתיישבות הכפרית ביישוב היהודי. מכפר סבא יצאו קיבוצים לכל רחבי הארץ, מדן עד משמר הנגב, מחפציבה עד גברעם. השומר הצעיר, הקיבוץ המאוחד, איחוד הקבוצות והקיבוצים, קיבוץ חרדי ועוד. ובתקופות מאוחרות יותר, הסיפור המשיך להיכתב, כשכפר סבא הפכה לעיר, ויצאו ממנה בוגרי תנועות נוער להגשים בקיבוצים בערים אחרות. בהמשך היום נשמע על הרבדים השונים של הקשר הקיבוצי של כפר סבא, ונבין את הזיקה ההדוקה שלה, כדוגמא אחת מני רבות, לסיפור הגדול של חלוציות, הגשמה וקידום ערכי שותפות וסולידריות בחברה הישראלית".

בפתיחת המושב הראשון הציגה ירדנה ויזנברג, מנהלת ואוצרת מוזאון כפר סבא, את תיעוד ההכשרות בכפר סבא. יחסי הגומלין בין אנשי הכשרות הקיבוצים לבין הכפר סבאים בשנות ה-20-40, יצרו מודל לחיקוי מוצלח שעשוי להוות כיום, השראה לחברה הישראלית. מודל זה יכול להוות חיקוי לשאלות - לאן פניה של המדינה. הסקירה של ירדנה הצביעה על מאפייני חיים של לימוד, עבודה ודבקות בעשייה לעתיד הארץ, והעובדה ש-11 מתוך 13 ההכשרות שעברו הכשרה בכפר סבא עלו לקרקע וקיימים עד היום, מעידים על תהליך ראוי ומוצלח. אחריה, חלק ההיסטוריון הנחשב ד"ר מוטק'ה נאור עם המשתתפים את אוצרות הידע שלו וסיפר על יחסי הגומלין בין בני המושבה להכשרות הקיבוצים שהיו בעיר. את המושב הראשון חתמה הטלוויזיה הקהילתית של כפר סבא שיצרה סדרה בת שלושה פרקים אודות הכשרות הקיבוצים, והקרינה סרט בן 25 דקות המסכם את פרקי הסדרה שכוללים גם ראיונות עם ותיקי הקיבוצים שמספרים על ההכשרה מנקודת מבטם. הסדרה המלאה נמצאת ביוטיוב לצפייה חופשית: כאן, כאן וכאן.

לאחר הפסקה קצרה נפתח המושב השני עם ד"ר עומר עינב שהציג את 'מיזם הנגב המערבי' שמובילים יד יערי ויד טבנקין בשנה האחרונה, בשיתוף התנועה הקיבוצית, לבירור ועיצוב מחדש של הזהות הקיבוצית בעקבות 7 באוקטובר. המיזם כולל פעילות תיעודית, מחקרית וציבורית במאמצים מגוונים. ניתן להתרשם מהפעילות וליצור קשר באתר המיזם: לחצו כאן.

פרופ' איציק גרינברג, חוקר תהליכים חברתיים וכלכליים בימי היישוב והמדינה ויוזם העמותה לטיפוח מורשת כפר סבא, הוביל את רב השיח אודות המשכיות וקיבוצים עירוניים. ברב-שיח לקחו חלק ארבעה בני כפר סבא, שכיום חברים בקיבוצים עירוניים של תנועת דרור ישראל ותנועת הבוגרים של השומר הצעיר: יפעת קרלינסקי, שירן גרינברג, אורי מייזלמן ויעל עינהר. חברי הקיבוצים העירוניים ציינו את השפעת שורשיהם בכפר סבא על דעותיהם, ערכיהם ומעורבותם החברתית שהובילו את הצטרפותם לתנועות הנוער ובהמשך גם לתנועות הבוגרים. כמו כן, הם סיפרו על פעילותם ועל פעילות התנועות בשדה החינוך ועמדו על האתגרים שניצבים בפני הקיבוצים העירוניים.

את הכנס חתם רב-שיח בהובלת ד"ר אלון גן, מנהל המחקר ביד טבנקין ויו"ר פורום חוקרי הקיבוץ ותנועת העבודה, שעסק בהתמודדות עם חווית העקירה של  קיבוצים שכבר יותר משנה נאלצים להיות "פליטים בארצם". שני בני כפר סבא ש"הגשימו" בקיבוצים: משה גבעתי (ראש הנקרה) וגיורא אלמוג (כפר עזה), ששכל את חתנו ונכדתו בשבעה באוקטובר ובתו ושלושת נכדיו נחטפו לפני ששוחרו מהשבי במסגרת העסקה, תיארו בצורה מרגשת ומעוררת השראה תובנות, מחשבות ורגשות הקשורים להתמודדות האישית והקיבוצית עם חווית העקירה. סער נודל, גם הוא בן העיר והאוצר של מוזיאון אוסישקין בקיבוץ דן, סשיתף במהי המשמעות של מוזיאון שנאלץ להיות סגור במשך יותר משנה.