המדד, הריבית ואנחנו

בשבוע שעבר העלה נגיד בנק ישראל את הריבית במשק ב- 0.5% נוספים, והעמידה על 3.25%. למעשה מדובר ברצף עליות שהחל השנה בחודש אפריל, וזאת לאחר תקופה ארוכה בה הריבית במשק היתה בשיעור של 0.1% בלבד. מה הסיבות לכך, ואיך משפיעה העלאת הריבית על הקיבוץ, על כלכלת המשפחה?

קצת רקע: העלאת הריבית היא כלי משמעותי שיש בידי הנגיד לבלימת גל ההתייקרויות במשק, אשר הוביל לאינפלציה בשיעור של 5.1%, ערב ההעלאה האחרונה, שיעור אשר חורג מיעד האינפלציה שהציב בנק ישראל. לנסיבות מקומיות אלה יש להוסיף גם השפעות של הבנקים המרכזים בארה"ב ובאירופה אשר גם הם נקטו באותה גישה של העלאת הריבית ואף ביתר שאת.

השפעות עליית הריבית

ייקור ריבית הפריים: בשל העלאת הריבית, גם ריבית הפריים מתייקרת בהתאמה ועומדת כיום על 4.75% (ריבית הפריים מורכבת מריבית בנק ישראל בתוספת קבועה של 1.5%).

ייקור הלוואות צמודות: בשל עליית המדד והתייקרות ריבית הפריים, מתייקרות גם ההלוואות הצמודות שלקח/לוקח הציבור, וכל לווה מרגיש בכיסו את הגידול בתשלומי ההלוואה. הגידול מורגש היטב גם בהלוואות המשכנתא, בהן מרבית הלווים ניצלו את השנים של סביבת ריבית אפסית ובחרו למשוך את מלא הסכום שניתן היה לקבל במסלול הצמוד, אך היום נאלצים לשלם סכומים גבוהים יותר בהחזר החודשי, שהלך ותפח בחודשים האחרונים.

משלמים יותר על משיכת-יתר: אותו מנגנון ריבית המופעל על הלוואות, קיים גם על משיכת יתר (אוברדרפט) בבנקים. הבנקים מחייבים את הלקוחות על "המינוס" בריבית, הכוללת את ריבית הפריים בתוספת מרווח נוסף (המשתנה בין לקוח ללקוח), כך שלמעשה כל לקוחות הבנקים משלמים יותר על המינוס.

תשואה בפיקדונות: מי שמחזיק בבנק פיקדונות, הצמודים למדד או לריבית הפריים, צפוי ליהנות מתוספת תשואה הנובעת מעליית הריבית (בניגוד למסלול פקדון בריבית קבועה שאינו "נהנה" מעליית המדד/ריבית). כיום, הבנקים מתחרים ביניהם מי מציע את מסלולי הפיקדונות הטובים ביותר ובהחלט כדאי לבצע בדיקה השוואתית הבוחנת הן את תנאי הריבית המוצעת, הן את החלפת מסלול הריבית הקבועה במסלול של ריבית משתנה, והן את תקופת הפיקדון וסכומי ההשקעה המינימאליים להשקעה.

הבורסה מגיבה: שוק ההון מתאפיין בחוסר וודאות ותנודתיות רבה, ועשוי להיות מושפע מגורמים רבים המשפיעים על הכלכלה העולמית. הניסיון מלמד שעליית הריבית משפיעה על הבורסה כך שבסמוך למתן הודעת הנגיד ישנן ירידות שערים (למעט במקרים חריגים בהם שיעור העלייה הנו נמוך מהציפיות במשק). ירידות השערים נגרמות בין היתר משום שעליית הריבית פוגעת בכדאיות לקיחת ההלוואות המשמשות מינוף להשקעות, ירידה בכסף הפנוי שבידי הציבור שבעבר הופנה להשקעות אך כעת מוסט לתשלום הגידול בסכומי החזר ההלוואות (ולעיתים אף לסילוקן המלא) ומנגד מייצרת תמריץ להשקעות בפיקדונות צמודים המניבים תשואה, חלף ההשקעות בבורסה.

יחד עם זאת, הניסיון גם מלמד שההשפעה השלילית על הבורסה היא בד"כ לטווח הקצר, אך בטווח הארוך השוק מתייצב (בעיקר באמצעות הגופים המוסדיים). השפעה זו ניכרת גם בקרנות הפנסיה וקרנות ההשתלמות אשר, כאמור, בטווח הקצר נראה שחיקה בשווי החיסכון אך בטווח הארוך יותר השוק מתייצב והתשואות בהתאם. 

המלצות לקיבוץ ולמשקי הבית

על מנת להפחית את הצריכה המוגברת בשוק ואת רמות הביקוש למוצרים הגורמים לעליית מחירים ואינפלציה (הגבוהה מתחזיות בנק ישראל), נאלץ הנגיד לנקוט בצעדים שיגרמו להאטה. אחד הכלים המשמעותיים לכך הוא העלאת הריבית במשק, מהלך המשפיע באופן ישיר על השימושים בכסף שבידי הציבור.

לפיכך, מומלץ למשקי הבית וכן גם להנהלות הקיבוצים לבחון היטב את התחייבויותיהם לזמן הקצר והארוך ולהתאימן לסביבת הריבית הנוכחית (לרבות מחזור ההלוואות בהתאם ליכולת ההחזר), לבחון את היקף מסגרות האשראי שעלות הקצאתן עלתה, ובמקביל אף לבחון את תמהיל תיק ההשקעות. 

ניהול תקציב המשק בתקופת רצף העלאות ריבית הוא מאתגר, ומחייב בחינה של תוכניות העבודה השנתיות ומעקב שוטף אחר מסגרת התקציב, בשים לב לתחזיות הריבית המתפרסמות מעת לעת.