content
"אני גאה במזרחיות שלי, ובקיבוצניקיות שלי"
דודו מלול, פרויקטור הנח״ל של התנועה הקיבוצית, הצליח ב-3 חודשים לסחוף יותר מ-200 י״בניקים למסלול הנח״ל החדש | בראיון מיוחד הוא מסביר למה ״אסור להתנשא על ילדים״, קובע שב-7 באוקטובר נקראנו כחברה ״לחזור לערכים הישנים״ ומשתף בחלום שלו ״לאחד את החברה הישראלית כמו משפחת מלול״
התנועה הקיבוצית חוזרת להיות תנועה מיישבת גדולה ואפקטיבית. דודו מלול (צילום: אלעד גוטמן)
דודו מלול (48), מקיבוץ אשבל, נקרא לדגל פעמיים מאז שהצטרף למטה התנועה הקיבוצית לפני כשנה. הפעם הראשונה היתה מייד אחרי טבח ה-7 באוקטובר, וכעת, בפעם השנייה עם חידושו ההיסטורי של מסלול הנח״ל.
״כשנכנסתי הייתי שותף להקמת חמ״ל המשימות וההתיישבות של התנועה הקיבוצית", אומר מלול, "זה היה צו השעה. הוחלט להקים חמ״ל מתנדבים, מתוך צורך גדול שעלה עם פינוי הקיבוצים שנפגעו".
חמ"ל המתנדבים של התנועה הקיבוצית גייס כ-13 אלף מתנדבים שפועלים לשיקום הקהילות, החינוך, הענפים החקלאים והתשתיות בקיבוצים שנפגעו. צוות האגף גם פעל בהובלת מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, לגיוס משאבים לפיתוח וחיזוק היישובים בנגב המערבי ובצפון מול המנהלות שהוקמו, משרדי הממשלה, המגזר הפרטי וארגוני החברה האזרחית.
"בינואר, מוניתי לפרויקטור של הנח״ל", אומר מלול, "פרויקט משותף לתנועה הקיבוצית, לתנועות הנוער הכחולות ולמשרד הביטחון. יחד יצאנו לקמפיין משותף שהצליח לגייס כבר 15 גרעינים – 200 י"בניקים שהצטרפו למסלול ב-3 חודשים״.
מסלול הנח"ל החדש, שזכה לשם "שכבת תקומה", הוא ראש חץ אחד במסגרת חזרתה של התנועה הקיבוצית להיות תנועה מיישבת גדולה ודומיננטית בישראל. ראש החץ השני הוא גיוס גרעיני משפחות צעירות לקיבוצים שנפגעו. גרעיני הנח"ל החדשים יגיעו ליישובי הגבולות, יזרימו דם צעיר לחינוך, לקהילה, לתרבות ולענפי החקלאות, ויחזקו את היישובים שנפגעו אנושות במלחמה.
״מזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, הוא מנהיג משמעותי בישראל", אומר מלול, "הוא מוביל דרך שמחזירה את התנועה הקיבוצית לגדולתה, כמו בימים עברו – אם זה בפרויקט גרעיני הנח״ל, בהקמת אגף המשימות, בחיבור עם הקיבוץ הדתי ובמאבק על החקלאות.
"יחד עם המשנה למזכ"ל, נגה בוטנסקי, שבין יתר תפקידה מנהלת גם את מסלול הנח"ל החדש, השניים מביאים איתם ראייה רחבה, ניסיון ועומק. בכלל, עצם זה שכל הנהגת התנועה ובעלי התפקידים נרתמו למהלך כל כך גדול, תוך זמן קצר, מראה על חיוניותה וכושר פעולתה של התנועה״.
״אם לא הקיבוצים, המחבלים היו מגיעים עד תל אביב״
מלול הוא אב לשתי בנות, במקור מקיבוץ עין חרוד איחוד. הוא בעצמו בוגר מסלול הנח״ל. את שנת השירות שלו עשה לפני 30 שנים בתנועת הנוער העובד והלומד. לאחר השירות בצה״ל עלה יחד עם הגרעין שלו לאזרח את היאחזות אשבל במועצה האזורית משגב, ומאז הם שם. אשבל הוא קיבוץ שמשלב ענפים חינוכיים וחקלאיים וגובל בעיר סכנין.
״ההחלטה של משרד הביטחון לחדש את מסלול הנח״ל התקבלה במטרה לחזק את הגבולות של מדינת ישראל, אחרי ה-7 באוקטובר״, מסביר מלול, ״הרי כל הקיבוצים בצפון ובדרום הם הגבולות שלנו, וב-1 בספטמבר, כשתתחיל שנת השירות, צפוי להיכנס אליהם כוח צעיר מלא מוטיבציה שיעבוד בענפים השונים ובעיקר יעזור לקהילה להשתקם. לקיבוצים בצפון ובדרום יש חיוניות אדירה, אני מאמין שאם לא היו את הקיבוצים, המחבלים היו מגיעים עד תל אביב״.
לדבריו, ״קרה לנו משהו מאוד עמוק ב-7 באוקטובר שהוא פעמון אזהרה גדול. למעשה, באותו יום נקראנו לחזור לערכים הישנים שלנו: חקלאות, סולידריות, ערבות הדדית, שותפות. זה החזון שהייתי רוצה שבני הנוער יגשימו בגבולות״.
"גרעיני נח"ל זה לחלום ביחד"
במהלך השבועות האחרונים עבר מלול בעשרות בתי ספר ברחבי הארץ, הוביל כ-5 כנסי מתעניינים בהם השתתפו מעל ל-700 י"בניקים והוא שותף לקמפיינים שהובילו התנועה הקיבוצית ותנועות הנוער בקשת 12 ובישראל בידור.
גייסתם מאות בני נוער לנח"ל בזמן שיא, איך אתה מסביר את ההצלחה?
״אני פשוט אוהב את הי״בניקים האלה, נוצרו בינינו שותפות ואמון. בלעדיהם לא יכולתי לעשות את זה. הם הביאו את החברים שלהם והקימו איתם גרעינים. כשהצגתי להם את הרעיון של שנת שירות יחד עם החברים, הוא שאלו אותי: ׳מה זאת אומרת ביחד?׳. הם התרגלו ששנת שירות ושירות צבאי זה עניין אישי, אז אני מסביר להם שגרעינים צריכים לחלום ביחד, לקחת אחריות ביחד על הקיבוצים בדרום ובצפון״.
ביקשנו ממלול לענות על כמה שאלות קצרות, באופן אסוציאטיבי, מה שעולה לו בראש.
מה אתה הכי אוהב בקיבוץ?
״שכל החברים גידלו אותי יחד. איך אומרים? בשביל לגדל ילד אחד, צריך כפר שלם״.
מה אתה הכי שונא בקיבוץ?
"רכילות, צרות עין״.
מה הכי חשוב בחינוך?
"לא להתנשא על ילדים. להאמין בהם, לאהוב אותם, לתת להם אנרגיות ומוטיבציות״.
מה התחביב שלך?
״אמבטיות קרח, לפעמים זה יותר טוב מפסיכולוג״.
מה החלום שלך?
״במשפחת מלול יש גם קפלניסטים וגם ביביסטים, ואנחנו משפחה מאוחדת, החלום שלי הוא שהקרע בחברה הישראלית יתאחה. אני בא ממשפחה מורכבת, לגדול כמזרחי בקיבוץ נתן לי הרבה גיוון, מוטיבציה ועומק. בקיבוץ תמיד הרגשתי אהוב ושוויוני. אני גאה במזרחיות שלי וגאה בקיבוצניקיות שלי, ולמען האמת אני רואה המון קווי דמיון באהבה ובקבלה בין העדתיות המזרחית לקהילתיות הקיבוצית״.
אנחנו שואלים את מלול האם אינו מוכר חלום שווא לבני ובנות הנוער, על חברה טובה, על שליחות ועשייה ציונית, כשאנחנו חיים בחברה שסועה, פוליטית ומפולגת כל כך. האם הוא באמת רואה תקווה בגרעיני הנח"ל, או שמא הפוליטיקה ותקשורת ההמונים תנצח את התמימות והניסיון לעשות טוב.
״ההיפך", אומר מלול, "מי שבונה את החברה הישראלית באמת, מי שיוצר אותה, הם האנשים האלה – בני ובנות הנוער, החקלאים שקמים בבוקר לחלוב פרות, המורים, אנשי הטיפול, עובדים בכל המגזרים ובכל המקומות. הפוליטיקה מנסה להרוג את זה, להפריע לזה. ככל שנחזק את החיבורים בחברה, כך יתאחה הקרע והשסע הפוליטי.
"אני מאמין שכל חברה בנויה מאנשים טובים שמקיימים אותה, שמחפשים לעשות מעשה משמעותי בחיים שלהם, בגלל זה הי"בניקים באו. הם מחפשים לעשות משהו משמעותי״.
הוספת תגובה חדשה