שנת שירות – חווית חיים

נתחיל מהסוף - התחלנו את השנה מאוד נרגשים ומלאי ציפייה לשנה של עשייה ונתינה, ועם כל הקשיים בדרך – זו היתה תקופה שעלתה על כל הציפיות.

בקיבוץ גדלנו על הערכים של שנת השירות – תרומה לחברה בישראל,  נתינה לאחר, עשייה, חיים משותפים בדרך כזו או אחרת וכמובן על חברות. כל אלו הובילו אותנו, כמו רבים אחרים בקיבוץ ובקיבוצים אחרים, כבר מגיל צעיר להבנה שאנחנו לא הולכים לפספס את החוויה הזאת. כמובן שגם חברים בוגרים מאתנו שסיימו את שנת שירות מאוד המליצו לנו לחוות אותה.

התחלנו את המיונים כשכל אחד מאיתנו הלך לכיוון שונה, גיא הלך יותר לכיוון ההתיישבות ועשה ש"ש בבית השנטי ואלה לכיוון הצרכים מיוחדים והתנדבה בבית אקשטיין, ואכן בסוף המיונים הגענו לשנות שירות שרצינו ושמחנו מאוד.  כמו חברנו וחברתנו, שעשו שנת שירות ביותר ממאה המסגרות ברחבי הארץ, גם אנחנו הגענו לשנה הזה נערים שבדיוק סיימו בית ספר, נפרדו מהקיבוץ ויצאו לעולם שבחוץ, מפוחדים, לחוצים וסקרנים. גילינו עולם שלם, אוכלוסיות אחרות, דרכי חינוך שונות , הרגלים שונים. (ואלה בעיקר למדה איך לחיות בלי חד"א). 

במהלך השנה הדרכנו, כיוונו, צחקנו ונהנינו עם ילדים או דיירים שחיפשו בדיוק את החום, האהבה והתמיכה שלנו. הייתה לנו את הזכות לעשות שנת שירות בתנועה הקיבוצית, לתרום לעשות טוב למישהו אחר ולקבל המון בחזרה, עם זה החיוך, המילה טובה והחיבוק החם של הקומונה או החניכים שלנו ביום קשה או עם זה החוויות, הטיולים והידע שצברנו השנה, והכי חשוב היציאה מהבועה של הקיבוץ שהייתה כל כך חשובה. התפתחנו ,התבגרנו, למדנו, והתחשלנו השנה ואנחנו כל כך שמחים שחווינו את החוויה הזאת. אנחנו הולכים להמשיך לקטוף את הפירות שלה גם בעוד הרבה שנים ולהגיע יותר מוכנים לצבא ולחיים בכלל.

חיינו שנה עם אנשים שדומים או שונים לנו והכרנו חברים לחיים, הדרך לא הייתה פשוטה בכל זאת חבורה של נערים בדירה אחת, (שבדרך כלל  לא כל כך גדולה) אבל זה בסוף מה שמעצים את החוויה. יצאנו לטיולים, לערבי קומונה מגבשים, סתם עשינו צחוקים בעבודה ופרקנו בערבים כשהיה קשה והתגעגענו הביתה. הקומונה מתפקדת כמו משפחה שנמצאת שם לא משנה מה ומהווה מקום יציב ובטוח. וחוויה שאין אותה בשום מקום אחר!