שנת הקורונה בבתי הספר - אתגר ומשמעות

שנת תשפ"א שזה עתה החלה מהווה אתגר עבור כולנו.

הקורונה שמוסיפה להכתיב את הסדר היום הציבורי, הארץ שבוערת מהפגנות, אנשים מחוסרי עבודה מימין ומשמאל, האלימות הגואה כלפי נשים, האלימות כלפי ילדים בגני הילדים ובתרבות השיח הרווחת בארץ. המציאות הנוכחית מכניסה את כולנו לחוסר שקט, ועל אחת כמה וכמה את הילדים ובני הנוער שאנו פוגשים במרחבים השונים שלנו, ובכלל.

לחינוך הקיבוצי בסיס אידיאלוגי איתן והדבר מהווה נר לרגלינו בעשייה היום – יומית ובחינוך: לעיסוק בערכים מקום נכבד בתפיסה החינוכית הקיבוצית. בתי הספר שלנו מזמנים מרחב לשיח ערכי המברר את הסוגיות החברתיות הבוערות.

צוותי החינוך המסורים בישובים ובבתי הספר נענים לכל אתגר ועניין שמזמנת התקופה הנוכחית, ובעיקר מבינים את הגמישות לה כולנו נדרשים בימים אלה. במהלך הקיץ פעלו רבות הצוותים השונים בהכנות לקראת השנה המיוחדת שלפנינו. לנגד עינינו עומד פיתוח חוסנם של בני הנוער בהתמודדותם עם האתגרים והמציאות המשתנה אליה נקלענו.

בבסיסו של החוסן הנפשי עומד הסיפור הייחודי שלנו כחברה ישראלית ככלל וכחברה קיבוצית בפרט: הסובלנות, ערך השיוויון, תרבות הדיבור, הכבוד לאחר ועוד.

אנו חייבים כאנשי חינוך "לזכור" את עצמנו, לזכור את הדרמה הפנימית, את הסיפור שלנו כחברה כדי להמשיך להצליח ולהתנהל באופן אחראי ומתוך מנהיגות ברורה.

כבוד גדול והערכה רבה לכל אנשי החינוך באשר הם  על ההתגייסות בתקופה הנוכחית, על ההיערכות לשנת תשפ"א, ובעיקר על העמידה האיתנה במשימות היצירתיות שהיא מזמנת.

שמרו על החיוך ועל תחושת הגאווה.

כפי שכתבה לי מפקחת בית הספר – שנזכור כולנו כי ה-1/9/20 הוא תאריך הסטורי... כולנו עושים הסטוריה".

שנה נפלאה ובריאות לכולם.