שנת בר מצווה - מה לנו ולזה?

על פי המסורת היהודית, בר המצווה מצוין כבר מאות ואלפי שנים, ככתוב במשנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה כ"א: "בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא, בֶּן עֶשֶׂר לַמִּשְׁנָה, בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה לַמִּצְוֹת, בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לַתַּלְמוּד, בֶּן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַחֻפָּה..."

לאורך השנים חלו תמורות רבות, בעיקר בחברה החילונית והמסורתית, באופיו של הטקס ובמשמעותו עבור הנער/ה, בני המשפחה והקהילה. באופן כללי, חלה התרחקות ניכרת ממשמעותה המקורית של בר המצווה, כך גם בחברה הישראלית ובמערכות החינוך השונות.

"שנת בר/ת המצווה" מצוינת בדרך כלל בשני אופנים עיקריים: בבתי הספר על ידי ביצוע עבודת שורשים אישית ובמערכת החינוך החברתי, על ידי קיום "שנת בר מצווה". 

למחנכים, עולות שאלות רבות בהקשר זה. שאלות כמו:

• מה מקומן של מצוות בעולם חילוני, ומה משמעות של טקס הכניסה בשער שאין מאחוריו דרך סלולה?
• האם משימות הן תחליף למצוות? ואם כן – האם אנו רואים בבני ה-13 ובנות ה-12 כשירים לקחת על עצמם משימות?
• שנת בר מצווה במסורת הקיבוצית הייתה ביטוי של קהילה עם תפיסת עולם אחידה ולעומתית בכל הנוגע לסוגיות של דת ומסורת. קהילות קיבוציות כיום הן שילוב של דורות שונים, תפיסות שונות, ואף תתי קהילות מובחנות. איך עוסקים בזהות יהודית?
• איך מתמודדים עם שאלת ההתבגרות בעולם משתנה, שבו ילדים נחשפים לעולם בגיל צעיר יותר מבעבר, אך מושכים את התבגרותם לאורך שנים ארוכות יותר?
• איך מדברים על זהות ושייכות בעולם גלובאלי, שערכיו הבולטים הם מוביליות חברתית ובחירה חופשית?

במרכז עידן לחינוך בלתי פורמלי במועצה האזורית עמק הירדן, החליטו השנה להשקיע ולהעמיק את הידע שלהם בנושא שנת בר/ת המצווה ולקיים תכנית הכשרה למחנכים/ות. הם חברו אל אנשי התנועה הקיבוצית ויצרו את התכנית הייחודית "כזה ראה וחדש- שנת בר מצווה".

בתחילת הדרך גיבשו קבוצה אשר מורכבת ממנהלי/ות מערכות החינוך החברתי ומדריכי/ות שכבה ז' מתשעה יישובים בעמק. הם ביקשו להכיר את המסורות היהודיות ולהגיע, על ידי תהליך למידה ממושך, לעומקן של סוגיות רבות בשנה זו כגון: טקסי חיים וטקסי מעבר ביהדות (ולא רק), מצוות מול "משימות", אחריות, עצמאות, בגרות במעגלי השייכות המתרחבים, משפחה, קהילה ואזור, זהות ושייכות, מיניות ומגדר, מסורת ומסירה, חילוניות ודתיות.

מעבר ללמידה המשמעותית, פתחו לדיון מסורות רבות שאותן מקיימים היום והן לאו דווקא מתאימות לחניכים ולקהילות, וזאת מתוך המחשבה לנסות ולשלב למידה עם התחדשות וכך משתתפי התכנית עבדו על בנית "תיק שנת מצוות יישובי" עם תכנית עבודה חדשה ומותאמת, למען הדור הזה והדורות הבאים!

לסיום התכנית, יצאו משתתפי התוכנית אל החברה הישראלית להכיר עוד מחנכים/ות העוסקים בתחום ועוד ארגונים וקהילות המתייחסות לשנת בר המצווה ברצינות גדולה. ברעננה נפגשו עם חן צפוני, רבת הקהילה הרפורמית "רענן" ברעננה ושמעו על תכנית בר המצווה ותהליך הליווי האישי והמשפחתי המרתק, בנוסף סיירו בבית המדרש מתן, בימ"ד תורני אורתודוקסי לנשים אשר מפעיל תכניות בת מצווה לאורך שנים רבות לנשים בארץ ובעולם. את סוף היום העבירו במוזיאון בית התפוצות בתל אביב שם מוצגת בימים אלה תערוכה מרתקת של עבודות שורשים של בני ובנות נוער מכל העולם וגם שם שמעו על התכניות החינוכיות הייחודיות וסיירו בתערוכות השונות.

את הקבוצה הנחה בצורה מקצועית ונפלאה איתמר לפיד וריכז אהוד סלעי ממרכז עידן.   

רוצים גם? למידע נוסף על תכניות "כזה ראה וחדש" לחצו כאן