"שירות משמעותי מתחיל ברגע שאנשים מחליטים שהם רוצים לעשות קצת יותר מאחרים"

המסע היה אמור להתקיים על פני ארבעה ימים כבכל שנה, אך בשל תנאי מזג האוויר שהיו צפויים באזור, וההבנה כי לא יוכלו לקיים את המסע בבטיחות ולעמוד במטרות החינוכיות שהציבו, הוחלט לקצרו ליומיים בלבד. הנהלת התנועה הקיבוצית ואגף החינוך בתנועה הקיבוצית קיימו בשבת בערב ובראשון בבוקר הערכת מצב ביחד עם חברת לחיזוי מזג-אויר והמשטרה, לאחריה הוחלט לשנות את מסע האופניים המסורתי, שתוכנן לצאת לדרך ביום שני בבוקר בערבה התיכונה. בעקבות ההחלטה נערכו שני ימי המסע בחאן "חי נגב" הסמוך לרביבים.

דבי ברא"ס, ראשת אגף חינוך בתנועה, מסבירה כי את ההיערכות למסע י"ב התחילו באגף מיד בתום הרפסודיה, וכל השלבים וההיערכויות הנדרשות נעשו על בסיס המשובים מהמסע בשנה שעברה. "כתבנו , דייקנו, נפגשנו, הסברנו ופעלנו לטובת יצירת סביבה מיטבית לקיומה של אחת מפעילויות השיא עבור הי"בניקים, רגע לפני השלב הבא שלהם", אומרת דבי ומוסיפה: "ביקשנו לשלב תכנים משמעותיים, מפגשים מיוחדים לצד אתגר פיזי והנאה, אך תחזית מזג האויר הבהירה כי אין לנו יכולת לייצר ודאות לביטחונם ובטיחותם של הרוכבים והצוותים החינוכיים והלוגיסטיים. לכן, לצד הצער והאכזבה של הנערים, הצוותים החינוכיים ואף שלנו, צוות אגף חינוך, בחרנו ליצור מתווה חליפי שיאפשר את מימוש מטרות המסע המקורי."

בבוקר יום רביעי פגשו הי"בניקים עשייה חברתית בנגב בכפר רפאל שמהווה בית לקהילה של אנשים בוגרים עם צרכים מיוחדים ופועלים בו ש"שינים של התנועה הקיבוצית, ובכוכבי המדבר במרכז ג'ו אלון. כוכבי המדבר פועלים לפתח דור חדש של מנהיגות בדואית צעירה כדי לשנות את המציאות בקהילה הבדואית ובמרחב הנגב. הארגון פועל ומחבר בני נוער, צעירים וצעירות, ממגוון ישובים ושבטים, ליצירת קבוצת מנהיגות מלוכדת שיחד תוביל תהליכים של שינוי בחברה הבדואית. כפר הנוער למנהיגות בדואית “כוכבי המדבר” הוא על-שבטי ולומדים בו חניכות וחניכים מכל הנגב. 

בשיחת הפתיחה הם זכו לשמוע הרצאה של דן ולנסי, מאמן מנטלי ופסיכולוג ספורט שדיבר איתם על העצמת ביצועים ,מצוינות והזכות להשפיע. לאחר מכן התקיים פאנל "סליחה על השאלה", בו נשאלו נציגים מעולמות שונים כמו צבא, מכינות קדם צבאיות ומסגרות חינוכיות אחרות שאלות אישיות בנושאים שונים על הדרך והעשייה שלהם.

בטקס הדלקת הנרות בערב, דיבר אל"מ אורן שמחה בן וחבר קיבוץ נצר סרני, מפקד חטיבת "הגולן" באוגדה 36. אל"מ שמחה אמר להם, בין היתר, כי הוא שמח לדבר איתם גם כבן לתנועה הקיבוצית וגם כאחד שמשרת בצבא 21 שנה ורואה בשירות הצבאי ערך חשוב. "רוב האוכלוסייה בישראל לא זוכה לתנאים חינוכיים מצוינים וערכים כמו שלכם, ואני מקווה שאתם מבינים את האחריות הגדולה שיש לכם על החברה בישראל. רוח התנדבות, סולידריות חברתית ועזרה לחלש, מוסר עבודה חינוך למצוינות וחברות אמיתית מלידה - את כל זה קיבלתי בקיבוץ ולקחתי איתי לשירות הצבאי. מה שהניע תמיד את החברה בישראל זה קומץ אנשים שלקח אחריות ובחר להוביל, ועכשיו הקומץ אנשים הזה זה אתם". בסיום היום הראשון נהנו הנערים והנערות מהופעה מקפיצה של ג'ימבו ג'יי ולהקת ספא. 

בבוקר יום חמישי התקיימו מעגלי שיח – "השירות הצבאי כהזדמנות", עם קצינים בני קיבוצים. סא"ל ר', מפקד טייסת, קיבוצניק בוגר מיזם דן שומרון שמפעילה התנועה הקיבוצית, שוחח עם חלק מהנערות והנערים במעגלי השיח ואמר: "להיות קצין, זו הזדמנות לצאת מעצמנו ולתת לאחרים. אפשר ללכת לעשות משהו לטובת החברה ולא רק בצבא. דרגות על הכתפיים או כנפי טיסה לא שווים יותר מדרגות של מד"א או לעבוד עם ילדים. לחברה זה לפעמים שווה יותר, אבל זה מאותו דבר - להחליט שיש תקופה שבה אתם נותנים וגם לומדים המון".

סגן רז, קיבוצניקית מעוטף עזה, קצינת ת"ש בבא"ח נחל דיברה על החשיבות של יציאה לשנת שירות והוסיפה: "בהתחלה לא רציתי ללכת לשנת השירות, אבל מרגע שנכנסתי לזה, עשיתי הרבה והבנתי כמה זה נותן לי. שנת השירות נתנה לי כלים להצליח בתור מפקדת. לעמוד מול אנשים. אתם תראו שתגיעו הרבה יותר בוגרים, אחרי משהו משמעותי שכבר עשיתם, עברתם משהו שאחרים לא עברו."

השיחה המרכזית של המסע התקיימה עם סא"ל יוסי קורן מפקד גדוד ארז בבית הספר לקצינים (בה"ד1),  שסיפר על הבחירה שלו בקריירה צבאית ועל האופן בו הוא תופס את השירות המשמעותי בצבא, את הבחירה בעשייה משמעותית, תיארו את האופן בו מתנהל קורס הקצינים ועל התכונות שלדעתם צריכות להיות בכל קצין וקצינה בצה"ל: "בגילכם קיבלתי החלטות בצורה לא נכונה. לא ידעתי מה נכון לי אלא רק מה מתאים לי. אתם היום עם כלים שלי מעולם לא היו. אף אחד לא הכווין אותי, הכין אותי או ייעץ אותי. כל אחד ואחד מכם צריך לחשוב מה נכון לו. אני רוצה להסתכל אחורה ולדעת שמאחוריי יש את האנשים שהולכים אחריי ואני אוכל להעביר להם את המקל. שירות משמעותי יכול ללכת להרבה כיוונים. כנראה שלא כולם יהיו קצינים או מפקדים. שירות משמעותי מתחיל ברגע שאנשים מחליטים שהם רוצים לעשות קצת יותר מאחרים. אתם צריכים להיות שם, להיות בפיקוד, להיות באזרחות. אתם היום בדור ה-M: מה יוצא לי מזה. אנחנו צריכים לדעת מה מעניין אותכם ויכול לצאת לכם מזה.  בה"ד 1 הוא מוסד לאומי. הוא המקום הראשון שמפגיש את כלל האוכלוסייה בכלל היכולות. הוא עובד במדרג כזה שיש קורס ללוחמים, קורס לעולם תומכי הלחימה וקורס של כלל צה"ל. בנוסף יש קורס של מתנדבים לצבא. אנחנו מאפשרים לכל אוכלוסייה להגשים את עצמה ולהיות קצינים. היתרון בשירות משמעותי זה הגיוון.

בסיומו של הכנס דיבר עם הנערים תומר בוהדנה, הפצוע ממלחמת לבנון השנייה שתמונתו מובל על אלונקה בבית החולים רמב"ם הפכה לסמל על ההתפתחות המקצועית ובמילואים, ועל הרצון והחיפוש למצוא עשייה משמעותית חינוכית.
"הגעתי להרצות בבית ספר על הסיפור שלי, ונשארתי שם ללמד. לבית הספר הבאתי את עמותת "נירים בשכונות", הייתי שם שלוש שנים ואלו השלוש שנים המשמעותיות ביותר שהיו לי. כל מה שאפשר לעשות בשטח – עשינו. יותר מאתגר אותי להוביל בני נוער שמדמיינים שיש מעליהם כיפת זכוכית, שהם יכולים לשבור את הכיפה הזו, מאשר לרוץ קדימה בקרב. בעשייה חינוכית שתגרום לילדים להאמין בעצמם – את זה עושים לבד. החלטתי שאני רוצה לעזור ליותר נערים, לגרום לעוד אנשים לפגוש אנשים טובים ומיטיבים והחלטתי לפתוח פנימיה – דארנא, שכל כל מי שמגיע לשם עושה זאת מכח צווי בית משפט. בפנימיה אנחנו עוזרים להם לראות את האחר, ומצוא את עצמם. לתפיסתי, רק דרך האחר אפשר למצוא את עצמנו. רק אם תכיר שיש אחר ונדע מי הוא, נבין מי אנחנו. אנחנו מאפשרים להם לסיים עם תעודת בגרות או תעודת מקצוע מוסמך. הילדים מטפלים בבעלי חיים ובגיל מאוחר יותר עובדים עם ילדים על הרצף האוטיסטי." 

בוהדנה תיאר מהי, לתפיסתו, ציונות בשנת 2020: "יש מי שמנחס לעצמו את הציונות, כל אחד לוקח חלק על הציונות. אז בעיני – הציונות לא משוייכת לזרם אחד, לא על שטחים שבמחלוקת או שטחים שהסכמה, לא בהגנה על אנשים, לא בכתיבת פוסטים, לא חלוקת קבוצות והוצאת אנשים מחוץ למעגל הליגיטמציה.  מדינת ישראל היא מדינת קולטת עליה ואנשים מכל הזרמים. המעשה הציוני הוא יצירת שייכות, והתפקיד שלכם בכל מקום שתהיו הוא לייצר שייכות של הנערים והנערות או לכל אחד שתפגשו.  שייכות זה לא לייצר את אותו "שטאנצ", אלא לייצר מערכת יחסים של תורם ונתרם והתפקיד שלנו הוא לפתח את המערכת הזו, ואת ההרגשה לשייכות למקום הזה. צריך להשאיר את השונות של האחר ולקבל את זה. לתת לאנשים להרגיש חלק מהחברה."

וסיכם אורי פלד נקש, רכז המפעלים בתנועה ומרכז המסע: "מסע י"ב מביא עמו הזדמנויות ואתגרים רבים. המדריכים ובני הנוער אשר הגיעו לרביבים עסקו בנושאי השירות המיטבי ושנת השירות, מתוך הבנה כי זה השלב הבא בחייהם של בני הנוער - אלו הנושאים העיקריים אשר מעסיקים את המערכות בימים אלו. חשוב לי לציין כי את תחושת המשמעות בעשייה - בצבא או בשנת השירות - יוצר כל אחד לעצמו, בכל תפקיד ובכל זמן."
בדברי הסיכום שלו הזמין אורי את המדריכים ובני הנוער להיעזר באנשי אגף החינוך של התנועה, על מנת לעסוק בתכני המסע בדרך העמוקה והמיטבית ביותר עם שובם לקיבוץ.