קהילה אחת

השתתפו: איתן פרלמן, ברקאי, מנהל עסקי; ערן גליק, רכז אזור גולן ועמקים בתק"צ; אורית אזולאי; אסתי ויסמן, כברי, מזכירה; אורי זלינגמן, רשם האגודות השיתופיות לשעבר; בני רגיל, מנהל קהילה גזר; חגי קלינגר, מנהל קהילה, עין המפרץ; עו"ד גלעד אברבמן; ניב; נתי; משה קפלן, מפלסים, מנהל קהילה; 

רשמה: נגה שמיר, מנהלת תל"מ, התנועה הקיבוצית

עיקר הסוגיות שעלו:

1. חשוב לקיים הפרדה בין מנהל הקהילה למנהל האגודה למנהל העסקי, במקום שיש סטטוסים נפרדים. לדאוג לכך שאם יש הפרדה- שהיא תהיה ברורה.
2. ההפרדה הברורה של הישויות: הנהלת קהילה, ניהול מוניציפלי. תהליכים של איחוד הם ארוכים: קודם הסדרת זכויות נפרדות, ורק אחרי בניית אמון, הכרות, חיבור למערכות הקיבוץ והתרבות, אפשר לדבר על איחוד.
3. יש בעיה בתפיסה של הבנים החוזרים שהם בתפיסה צרכנית ואינסטרומנטלית כלפי הקיבוץ. לפעמים התפיסה הצרכנית היא של גורמים רבים בקיבוץ.
4. קודם צריך להסביר לקיבוץ למה זה שווה לו לעשות תהליך איחוד סטטוס. חייבים לרתום את הקהילה עצמה לתהליך הזה. צריך לשבת עם הצעירים ולהסביר להם את החסרונות. נקודות ותק מבטיחות לוותיקים ביטחון במהלך איחוד סטטוסים וקליטה לחברות.
5. המשמעות של החזקת רוב שלא מתכוון להיכנס לחברות היא בחירה בעתיד של יישוב קהילתי. הברירה היחידה של קיבוץ היום הוא להגדיל את מספר החברים.
6. להוריד את רף הכניסה לקליטה לחברות, כדי לעודד את התושבים להיכנס. לייעד מגרשים לקליטה לחברות מלאה ולא להרחבה. צריך לייצר גרעין מתוך ההרחבה שנכנס לחברות, ואז מי שבוחר להישאר בהרחבה בלי להיקלט- יהיה בטל בשישים.
7. שם המשחק הוא נדיבות: הקיבוץ צריך לדעת שנדיבות בטווח הקצר משרתת אותם בטווח הארוך גם מבחינת שלמות הקהילה וגם מבחינת שמירה על אינטרסים משותפים.