עמק שלי – ביקור מטה התנועה הקיבוצית בקיבוצים יפעת ורמת דוד

את יום הסיור פתח מטה התנועה בביקור ב"מוזיאון העמק", אשר נמצא בכניסה לקיבוץ יפעת. המוזיאון הוותיק, שהוקם בשנת 1967, מספר את סיפורם המופלא של מתיישבי העמק, ולמעשה את סיפורו של הקיבוץ, מהחלוצים שהתיישבו בו בשנות העשרים של המאה העשרים, דרך הקמת הערים עפולה, נוף הגליל ומגדל העמק ועד הקמת המדינה. במוזיאון נמצאת אחת התצוגות הגדולות בארץ בנושא ההתיישבות שכוללת מעל ל-6,000 חפצים המוצגים במגוון ביתני תצוגה וכולל חדר אוכל קיבוצי, חצר טרקטורים, ביתן דבש עם כוורת דבורים ועוד. את הסיור הדריכה במקצועיות עידית שכנאי רן ואוצרות ומנהלת המוזיאון.

לאחר הסיור במוזיאון העמק נפגש מטה התנועה במועדון "דורות" עם ממלאי התפקידים בקיבוץ יפעת, אורי דורמן (יו"ר הקיבוץ), עינב כרמלי (מנהלת הקהילה), ארז אגוזי (מרכז המשק) וארי בורשטיין (מנהל האגודה הקהילתית) ועוד מספר חברים וחברות נוספים שממלאים תפקידים שונים בקיבוץ.

יפעת קם כתוצאה מאיחודה של קבוצת השרון, שהתיישבה בשנת 1926 ליד נהלל  ועברה לרמת דוד במאורעות תרפ"ט, עם חלק מחברי גבת, שעזבו בשנת 1951 את הקיבוץ המאוחד בעקבות הפילוג הגדול כשאליהם הצטרפו קבוצת חברים משדה נחום וממחניים. אבן הפינה לקיבוץ הונחה באפריל 1952 והעלייה לקרקע התבצעה שנתיים לאחר מכן. בתחילה נקרא הקיבוץ "איחוד שלושת - הבנים" אך שמו שונה ליפעת, על-שם היישוב המקראי "יפיע" שהיה ככל הנראה במקום זה (ומהווה גם, ככל הנראה, את מקור שמו של הכפר יפיע הסמוך. מיום הקמתו היה יפעת מהיישובים המרכזיים בעמק, ומהקיבוצים הגדולים והמובילים ב"איחוד". בקיבוץ הרחבה קהילתית שתושביה אינם חברים בו. סך כל האוכלוסייה הוא כ-1000 נפשות.

הפעילות הכלכלית ביפעת מושתת בעיקר על חקלאות – רפת גדולה (בשותפות עם מגידו ומרחביה), פלחה שלחין, לול פטם, אבוקדו, שקדים, פרדס ופעילות כלכלית של השכרות עסקיות ומערכות סולאריות. בתחומי הקיבוץ פועלים מספר מוקדים אזוריים בעלי חשיבות כמו התיכון האזורי "העמק המערבי", אולם תרבות אזורי שפועל תחת המועצה האזורית, "בית העמק" –.מרכז תעסוקה ומגורים לבעלי צרכים מיוחדים, וכאמור - מוזיאון העמק. 

חברי וחברות מטה התנועה שמעו על האתגרים העומדים בפני הקיבוץ במספר רב של תחומים: האתגר העיקרי בו עוסק הקיבוץ בימים אלו הוא יישום שיוך הדירות ותשלומי השיוך, תהליך ארוך ומורכב שייצר עד לשלב יישום בפועל הרבה מאוד אמוציות וחוסר שקט קהילתי. האתגר הכלכלי של יפעת הוא פיתוח מקורות הכנסה נוספים בנוסף לענפי החקלאות והאתגר הקהילתי הוא פיתוח קהילה משותפת בעלת חיבור בין הקיבוץ לחברי ההרחבה ואופן ניהולה.

מטה התנועה הציג בפני ממלאי.ות התפקידים בקיבוץ את עיקרי פעילות התנועה והזמין אותם.ן להיעזר בו. עם תום הביקור המעניין הודה מטה התנועה לממלאי.ות התפקידים בקיבוץ על האירוח הלבבי והמעניין.

מקיבוץ יפעת נסעו חברי המטה לקיבוץ רמת דוד, שם אכלו ארוחת צהריים בחדר האוכל, שלאחרונה שופץ וחזר לפעול כמקום הסעדה ומפגש לפעילות חברתית לאחר שהיה סגור במשך הרבה מאוד שנים. לאחר מכן התכנסו אנשי התנועה והנהגת הקיבוץ במתחם ה"סילו" - מקום שבעבר היה רפת ומקום לשימור ואכסון תבואה שהפך למקום שמרכז פעילות חברתית. 

רמת דוד נוסד בשנת 1926 על ידי קבוצת "שרונה" שהתיישבה ליד עין בידה (כיום עין סיפן) שמדרום לנהלל וממערב למקום הקיבוץ כיום. עם התיישבותה שינתה הקבוצה את שמה ל"עינות", ע"ש המעיינות הסמוכים,  ובסוף אותה שנה התיישבה סמוך לעיינות גם קבוצת "השרון". במשך כ-20 שנה שכנו ברמת דוד שתי הקבוצות זו ליד זו עד שקבוצת השרון התחברה עם אנשי מפא"י שפרשו מגבת בפילוג והקימה עמם את יפעת. שתי הקבוצות ניהלו כל אחת חיי קהילה ומשק נפרדים, אך עם זאת, גן הילדים ועדר הצאן היו משותפים. הגבעה שעליה שוכן הקיבוץ כיום נרכשו בשנת 1921 מידי משפחת סורסוק הלבנונית, אולם האריסים הערבים ישבו בהן סירבו לעזוב, ולכן לא התאפשרה העברתן למוסדות המיישבים היהודיים. במרץ 1931 התקיים טקס בנוכחות חיים ויצמן ונציגי יהדות אנגליה, בו נקרא היישוב רמת דוד על שם דוויד לויד ג'ורג', ראש ממשלת בריטניה שבתקופת כהונתו ניתנה הצהרת בלפור.

כיום, חיים בקיבוץ, ששינה בשנת 2009 את אורחות חייו והפך ל"מתחדש", 263 חברים, 237 ילדים, ו-105 תושבים – סה"כ כ-630 נפש, הפעילות הכלכלית של הקיבוץ כוללת חקלאות: רפת (מתכננים איחוד עם רפת גבת), גד"ש (בשותפות עם שריד וגבת) ולול פטם. תעשיה – מפעל מתכת שמייצר מתקני הרמה למשאיות (רמסע) וציוד נלווה לשוק האזרחי ולצה"ל, השכרות עסקיות ומערכות סולאריות.

במפגש נכחו מטכם הקיבוץ מיכה טיסר (יו"ר הקיבוץ), אביב מן (מנהל הקהילה), מיכאל קישון  (מנהל העסקים), מיכל חליווא (מנהלת הכספים של הקיבוץ) ועוד מספר רב של ממלאי תפקידים בקיבוץ. בין הנוכחים היה גם חנן רבן, שמילא תפקידים רבים ברמת דוד ומזה שנים רבות מנהל את מפעל המתכת שהוא העוגן הכלכלי העיקרי. בתחילת המפגש העניק מיכאל קישון בשם רמת דוד ספר אומנות למזכ"ל התנועה ניר מאיר.

אביב מן הציג את הקיבוץ והאתגרים עמם הוא צריך להתמודד בשנים הקרובות: בתחום הקהילתי קיבוץ רמת דוד הינו פעיל ויוזם בתחומים רבים כמו תרבות, התנדבות מרשימה, השתתפות יפה באירועים והובלה של תהליכים ויזמויות בפרויקטים קיימים ופעילים כגון: גינה קהילתית, המחסניה, הקיטור, גינת כלבים, ישראמן, מטה המאבק בשדה התעופה, חדר בריחה, טריאתלון קהילתי, הקראות סיפורים בספריה ועוד.

מטה התנועה הציג בפני ממלאי.ות התפקידים בקיבוץ את עיקרי פעילות התנועה והזמין אותם.ן להיעזר בו.

לאחר המפגש בתוך ה"סילו" יצאו כולם למפגש בחוץ על הדשא בשני מעגלי שיח – בתחום העסקי ובתחום הקהילתי. המפגשים היו טובים מאוד וירדו לעומקן של הסוגיות בכל תחום. סוגיות שעלו בנושאי קהילה ורווחה: מעורבות חברתית – הרחבת ושימור מתנדבים, גיוס תרומות לטיפול במבנה היסטורי ברמת דוד (הצריף הירוק), בריאות – האם צורכים בבית או יוצאים החוצה? סטאטוס המרפאה הקיבוצית הפרטית? ואחריות על מבני הציבור. סוגיות שעלו בנושאי העסקים: תכנון קרקעות – החלפת קרקע, שדה התעופה, הגדלת מקורות ההכנסה (מפעילות חדשה) ותכנון איחוד רפתות עם קיבוץ גבת.