על פרשת דרכים - צעירים וקליטה בקיבוץ במבט להווה ולעתיד

מדינת ישראל מתמודדת עם משבר דיור, ביקוש העולה על ההיצע, מחירי דיור מאמירים וגידול דמוגרפי מתמיד. אצלנו, בקיבוצים, בעקבות תהליכי שינוי אורחות החיים והשיוך, כרוכה הקליטה לחברות בקיבוצים מתחדשים בקניית או בניית בית, דבר שמהווה אתגר כלכלי שהופך ליותר ויותר משמעותי. הצעירות והצעירים בקיבוצים, בנים ושאינם בנים, מגלים שהבחירה בחיי קיבוץ מחייבת אותם ואותן לעמוד בדרישות כלכליות שעבור רבים הן בלתי אפשריות.

החסם הכלכלי הוא רק אחד מהחסמים שאליו מצטרפים חסמים תכנוניים - קצב קליטה ובנייה, היתרים. מחסור בדיור זמני – מגורים לפי קבלה לחברות ועוד. כל אלה משפיעים על התמשכות תקופת טרום הקליטה, צעירים וצעירות נקלטים בגיל מאוחר יחסית (35-40), תקופת הביניים עד לקבלה לחברות הרבה פעמים מאופיינת בהעדר אופק, תחושת וודאות, שייכות ויכולת לתכנן את העתיד בקיבוץ.

אז מה עושים? איך מיישבים בין הרצון לקיים קיבוצים רב דוריים, לאפשר לצעירי הקיבוץ וצעירים מבחוץ להשתלב ולהפוך לחברים גם אם ידם אינה משגת? ואיך משמרים זהות קיבוצית – חברתית, קהילתית וערכית, כאשר כרטיס הכניסה אינו בר השגה לרבים?

את האתגר הזה פוגשים מדי יום רכזות ורכזי ועדות צעירים וועדות צמ"ד וקליטה בקיבוצים.

במרכז המפגש עמדה הרצאתה של ענת מרלא, ראשת אגף חברה וקהילה, שסקרה באופן מרתק את מערכת היחסים בין צעירים וקליטה בעבר ובהווה, עם מבט לעתיד. בנוסף, חשפה ענת בפני המשתתפים את האתגרים וההזדמנויות של תיקון 5 לתמ"א 35, במטרה לייצר הבנה ושפה משותפת של העוסקות והעוסקים בנושא, להניח תשתית לחשיבה ועשייה ולעודד את ממלאות וממלאי התפקידים להיות מעורבים בשיח ובקבלת ההחלטות ולדחוף להקמת צוות רב תחומי שיעסוק בחשיבה אסטרטגית בשאלות הגדולות, כמו למשל מהי תמונת העתיד הרצויה שלנו בקיבוץ? האם היא כוללת המשכיות דמוגרפית, רב- דוריות, שייכות, מנהיגות מקומית? ומה ומקומם של הצעירים בתוכה?

בהמשך להרצאה, שיתפו תומר גרוס (הזורע) ודובב ארד (חצור), שעוסקים בצעירים ובקליטה, במספר דוגמאות לשיתופי פעולה מוצלחים בין התחומים. לאורך המפגש התייחסו חלק מהמשתתפים לאתגרים שהוצגו ושיתפו כיצד הם מתמודדים עימם בקיבוצם.

המפגש חשף צורך ממשי להמשיך ולעסוק בנושא ולפתח פתרונות מעשיים. רשת הצעירים ואגף חברה וקהילה מתכננים המשך עשייה בתחום.