נפתחה שלוחה של מכינת הנגב בחולית

ביום חמישי הקרוב, תחנך רשמית פתיחת השלוחה של מכינת הנגב משדה בוקר בקיבוץ חולית. מלבד החניכים והוריהם, יכבדו את הטקס מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, ראש המועצה האזורית "אשכול" גדי ירקוני, מנכ"ל מדרשת בן-גוריון אורי דיסטניק, ראש מכינת הנגב, עידו עמר, תא"ל יהודה פוקס , מפקד אוגדת עזה ועוד. 

מכינת הנגב הוקמה בשנת 2002 במדרשת שדה בוקר, כמכינה קדם צבאית יהודית-חילונית המוקדשת לפיתוח מנהיגות חברתית בכלל ובנגב בפרט.  המכינה מעודדת את חניכיה לקחת אחריות בכל מקום אליו יגיעו - בצבא ובחברה, לגלות מנהיגות ולהוביל תהליכים של יוזמה ועשייה.

בועז שחר (יגור) מנהל המכינה: "השנה הוקמה שלוחה ראשונה למכינה, בקיבוץ חולית שבנגב המערבי. מדובר בשיתוף פעולה יוצא דופן השם דגש על שילוב המכינה בחיי הקהילה באמצעות עבודה בענפי הקיבוץ ובחינוך הבלתי פורמלי, לצד השתתפות פעילה בתחומים כמו חגים ותרבות. הבחירה לפתוח שלוחה דווקא בקיבוץ איננה מקרית, ומושתת על הזדהות עם ערכי התנועה כמו התיישבות, ייצוב הגבולות בתלם המחרשה, חברת מופת, ציונות ועוד. כל החניכים השנה מגיעים מערים או ממושבים, כך שעבור כולם זהו מפגש ראשון עם קהילה קטנה ואינטימית (בחולית פחות ממאה חברים), וזו מצידה מקבלת אותנו בזרועות פתוחות ועושה הכל כדי שנרגיש בבית".

נועה לנדסברג, חניכה במכינה: "בעוד שלא מעט מכינות ענו על רצונותיי באשר לשנה זו, שתי סיבות עיקריות גרמו לי לבחור במכינת הנגב. הראשונה היא ההתעסקות ביהדות לווא דווקא בפן הדתי הלכתי, אלא מתוך תפיסה פלורליסטית וריבונית. 
הסיבה השנייה והעיקרית היא המצאותה של המכינה בנגב ועיסוקה המתמיד בו- באופן אקדמי ומעשי כאחד, הבאה לידי ביטוי בקורס שבועי בנושא ובטיולים רבים באיזור.
עבורי הבחירה להיות חלק מהמחזור הראשון של שלוחת חולית הייתה ברורה מאליה. מעבר לעניין החיים בקיבוץ שקסם לי מאוד, ההזדמנות להגיע למקום בו כל עשייה היא ראשונית ומתווה דרך לשנים הבאות, היא חד פעמית ומיוחדת.
קשה לתמצת את החוויה שלי מהמכינה לטקסט של כמה שורות, אבל אני חושבת שהדבר המרכזי בה  ביותר הוא ההדדיות בין ההכרה בחשיבות האמירה שלי בתוך כל סיטואציה בה אני נמצאת, ובין היכולת להבין שכל התקלות עם הסביבה שלי היא הזדמנות ללמוד משהו חדש. בהמשך לכך, כל פעילות במכינה, החל מהקורסים השונים, המשך במגעים רבים עם השטח וכלה בעשייה תורמת שאנו עתידים להתחיל, היא בגדר הזדמנות עבורי להיחשף למשהו חדש תוך גיבוש או חיזוק האמירה שלי, וכמובן- פתח לעשייה.
חלק נוסף ומשמעותי בחוויה קשור בתחושת הקהילתיות והשייכות הברורה בקיבוץ. בין אם ב״אימוץ״ חניכי הקבוצה על ידי משפחות ובין אם בעשייה שלנו במסגרות השונות בקיבוץ, מורגש מאוד שאנו מהווים חלק משמעותי בקהילה ההולכת ומתפתחת.
לסיכום אומר שיחד עם הקשיים הלא מעטים שמזמנת השנה האינטנסיבית להפליא הזו, בכל יום שעובר אני מרגישה שמתחדדת בי ההבנה למה בחרתי בה ומה מקומי בה".