נעים להכיר - מפתחים יחסי רעות עם התנועה

 מכינת רעות היא מכינה קדם צבאית, חצי שנתית, למנהיגות מיסודן של התנועה הקיבוצית ותנועת החלוץ הנמצאת בקיבוץ יחיעם שבגליל המערבי. חזון המכינה הינו צמצום פערים בחברה הישראלית, מפגש אנושי חוצה מגזרים, מעמדות, גאוגרפיה ועדות, ויצירת מנהיגות צעירה מאוחדת וערכית. את מחזור ב' של המכינה, שנפתח בתחילת ספטמבר, התחילו 42 חניכים שנמצאים כרגע לקראת אמצע התוכנית, ועכשיו, לאחר שהקבוצות התגבשו והזהות המכינאית התחדדה, ודרך ההתנדבויות שלהם במסגרות השונות ביחיעם, הם נחשפו קצת יותר למשמעות ומהות הקיבוץ והרעיון הקיבוצי, וצוות המכינה הרגיש שבשלו התנאים להגדיל את מעגל הזהות והשייכות שלהם, ולצלול לאתגרי ומפעלי התנועה.

לאחר לימוד על התנועה הקיבוצית והרעיון הקיבוצי בראשיתו, התכנסו החניכים בבית התנועה הקיבוצית לנסות ולהבין היכן התנועה נמצאת היום, ללמוד על האתגרים והדילמות הניצבים בפניה ומה הקשר בינה לבין חניכי המכינה. היום נפתח בשיחה עם מוריה אילון-שחר, אחראית שירות משמעותי במחלקת ביטחון של התנועה הקיבוצית, שדיברה עם החניכים על שירות משמעותי בצה"ל, ונגעה בהגדרות אגף צעירים ומעורבות בחברה לשירות משמעותי, ובכל המעטפת שהתנועה מעניקה לצעירי הקיבוצים המשרתים בצבא, כשהאמירה המרגשת והמשמעותית הייתה כאשר מוריה הכריזה שמבחינתה חניכי המכינה הם בני קיבוץ לכל דבר ועניין, ואכן חניכים רבים פנו אליה בסוף השיחה להתייעץ ולהחליף טלפונים. 

לאחר מכן התקיימה שיחה מעוררת השראה עם ראש אגף צעירים ומעורבות בחברה של התנועה, עפרי רביב, על עשיית שינוי חברתי ומעורבות בחברה, על חוויותיו כחניך במכינה קדם צבאית שעוררו אותו לעשייה זו ועל הקרקע החברתית הפורה הקיימת היום בתנועה הקיבוצית. עפרי סיפר לחניכי המכינה על הפרויקטים השונים שהאגף מקדם ועוסק בהם, מההקמה של מכינת רעות דרך תוכניות תל"מ, מתנדבים מחו"ל, רשת הצעירים ועוד. 

לקראת סוף היום שוחחו החניכים עם נציג ההנהגה הבכירה של התנועה הקיבוצית שסיפר להם על ההיסטוריה של התנועה הקיבוצית, חשיבותה ותרומתה המכרעת להקמת המדינה. הנציג סיפר לחניכים כי הקיבוץ היה הכלי החשוב בהקמת מדינת ישראל. הוא היה אמצעי להרחבת הבית הלאומי יהודי בפלשתינה. "בזמן ההכרזה על הקמת המדינה, 80 אחוז מאזרחי ישראל התגוררו בשלוש ערים בלבד. לקיבוצים היה תפקיד מכריע בביסוס גבולותיה של ישראל בשטח ובבנייתה. לאחר קום המדינה, תפקיד הקיבוץ הפך אפילו לחשוב יותר - מדינת ישראל הייתה נחושה למנוע מהערבים שברחו בזמן המלחמה לחזור לביתם, ומי שהיו אמונים על שמירת השטחים והשלטת הריבונות בפועל לא היה הצבא כי אם החקלאים. ההתיישבות העובדת הייתה הנכס החשוב ביותר בתקופה ההיא. התנועות הקיבוציות ותנועות המושבים היו אלו שנשלחו לבנות ולבצר את הבית בישראל והמדינה התייחסה אליהם בהתאם. עם השנים, היחס של המדינה אל ההתיישבות העובדת וחשיבות החקלאות ירדו, עד להחלטת המדינה בשנת 85' סביב האינפלציה ששמטה את הקרקע מתחת לקיבוצים ולמושבים". עוד להם כי כיום "מה שמייצג את התנועה הקיבוצית היא לא דעה פוליטית אלא שני עקרונות משותפים: ערבות הדדית מאוד עמוקה בין כל מרכיביו של הקיבוץ והעיקרון שהתנועה הקיבוצית חייבת שיהיו לה מטרות מעבר לעצמה ולפעול לטובת כלל החברה - התפקיד שלנו הוא להביא למדינה תועלת בתחומים שבהם יש לנו יכולת ויתרונות."

עפרי רביב, ראש אגף צעירים ומעורבות בחברה: "מכינת רעות מסמלת את המוכנות של התנועה הקיבוצית לתרום לחברה הישראלית, וגם את מוכנותם של הצעירים להיות חלק מהתנועה. אנחנו מאמינים במכינה ושואפים להגדיל אותה ולפתוח עוד שלוחות. אני שמח על שיתוף הפעולה עם תנועת החלוץ והמדרשה באורנים שהם חלקים אורגניים מהתנועה הקיבוצית, מדובר בשיתוף פעולה מוצלח שתורם לכולם. אני מקווה שיום הלימוד יגרום לחניכים להבין יותר ולהרגיש חלק אינטרגלי מהתנועה, לא רק לתקופת המכינה אלא בכלל לעתיד."

דן ורדי (פלך), ראש המכינה, סיכם:" היום היה אבן דרך משמעותית בתהליך הלמידה וההזדהות של החניכים עם התנועה הקיבוצית, לקראת המשך התהליך שלנו. נקווה שביום זה נזרעו זרעים ראשונים שעוד יתפתחו בעתיד - הקרוב והרחוק."