ניוזלטר מיוחד לסיכום כנס הנהגות הקיבוצים השביעי

תודה למאות המשתתפים והמשתתפות, למרצים, למשתתפי הפאנלים והמושבים, לפעילי ופעילות התנועה שסייעו בהצלחת האירוע, ובמיוחד לצוות ההפקה - ריקי רז, ענת מרלא-חפץ, יאיר פז, נועה יפת, שלומית צימרינג והדס דניאלי-ילין, מנכ"לית התנועה הקיבוצית.
ולצוות הטכני המסור - אתי צפני, שמשון מחלב ועידן הינדי

צילומים: דנה בר-און

תחילה, סקר מאיר את מאפייניה הבולטים של שנת 2019, כאשר הבולט שבהם היה ללא ספק חוסר היציבות הפוליטית והשלטונית כתוצאה משתי מערכות בחירות לכנסת שהתרחשו והשלישית שתתקיים ממש בתחילת החודש הבא. בשדה הכלכלי אמר מאיר כי השנה החולפת הוקדשה ללימוד המשמעויות של הסדרי המיסוי החדשים, וסיפר על המשך המגמות החיוביות שהסתמנו בשנים האחרונות של התחזקות כלכלית בקיבוצים לצד צמיחה דמוגרפית וקליטה מוגברת של חברים חדשים לחברות מלאה.

 בנושא הבנייה והשיוך, אמר המזכ"ל כי חשוב מאוד לזכור ש"קבלת התרי בניה שוב איננה מותנה בתהליך השיוך. ועל כן, חשוב מאוד לנצל את השנתיים הבאות ולקדם בנחישות תהליכי תכנון קליטה ובניה."

לאחר מכן עבר מאיר לתאר את סיוע התנועה, בשיתוף פעולה עם המועצות האזורית והארגונים הכלכליים האזוריים, לקיבוצים במצבי קיצון, ובהם קיבוץ הראל שסבל כזכור משריפה קשה שכילתה בתי מגורים ומבני ציבור. לסיום סקר מאיר "על קצה המזלג" את פעילות מטה ואגפי התנועה בשנה החולפת, ציין שהתקציב לאנדרטה לזכר חללי נופלי הקיבוצים התקבל ממשרד הביטחון כמובטח, והודה לנציגי התנועה הקיבוצית, בכנסת, לרשם האגודות המסיים, עו"ד מירון הכהן, ולחברי מזכירות התנועה שסיימו קדנציה.

מאיר סיים את סקירתו בהצגת 40 קיבוצים שחגגו בשנה החולפת חגי קיבוץ עגולים, ומכאן עבר לדבר על התוכניות המרכזיות לשנת 2020. המזכ"ל הזמין לבמה את מנכ"לית התנועה, הדס דניאלי-ילין, אשר הציגה בקצרה את הקמפיין שמובילה התנועה הקיבוצית בניסיון לסייע למפלגות המרכז והשמאל בבחירות הצפויות בעוד שבועיים. בהמשך, עבר לדבר על תהליך עדכון חזון התנועה הקיבוצית תחת הכותרת "תנועה מחוללת תנועה".

הנושא הבא בו תרכז התנועה מאמץ השנה, הוא השלמת הקמתה של "חבצלת החדשה" כמסגרת שתאחד מקורות כספיים לפעילות התנועה הקיבוצית בחברה הישראלית. כמו כן, חזר על שאיפתו להסדרת מערכת היחסים בין התנועה הקיבוצית לתנועות הנוער.

לסיום דבריו פנה מזכ"ל התנועה אל הקהל באולם ואמר: "במערכת הבחירות לתפקיד מזכ"ל התנועה נחשפנו בעוצמה לעובדה כי חברי הקיבוצים אינם מבינים את תפקידה וחשיבותה של המערכת התנועתית להישרדותו ולחוסנו של כל אחד מהקיבוצים". "אתם", אמר מזכ"ל התנועה לנאספים, "אתם מכירים את פעילותנו, ואנו מצפים מכם כי תדעו לתווך את המידע הזה לחברים בקיבוציכם."

לין הציג את תפיסת הקיבוץ כמערכת חברתית וכלכלית רב תחומית משולבת, אשר מרכיביה השונים משפיעים זה על זה ויכולים לתמוך ולחזק זה את זה, כאשר הם פועלים באופן מסונכרן בהתאם לחזון משותף, והזמין את ראשי האגפים להציג את מרכיבי "החלום הקיבוצי" כל אחד בתחום מומחיותו.

דגן לוין, ראש אגף כלכלה, הציג את החלום שלו – "קהילה קיבוצית במיטבה" הבונה "כלכלה קיבוצית במיטבה": "הכלכלה הקיבוצית נבנתה על 3 יסודות: הון אנושי, יתרונות ארגוניים והיותה הזרוע המבצעת של מדיניות הממשלה, אלא שיסודות אלו נפגעו ונשחקו מאד עם השנים ואינן צפויות להתאושש; על כן יש לחפש אסטרטגיות אחרות".

ד"ר אילת גלס, ראשת אגף חברה וקהילה, הציגה את חלומה כיצד נראית ומתנהלת "קהילה קיבוצית במיטבה": "קיבוץ הוא גן עדן חברתי, שחבריו מדברים זהות קיבוצית ייחודית, כל קיבוץ שונה כמו כולם", אמרה גלס. בהמשך שילבה בדבריה דוגמאות מצולמות מתחומי הערבות ההדדית, התרבות, הדמוקרטיה ועוד מקיבוצים שונים ברחבי הארץ, בהם מתקיימים כבר כיום מרכיבים רבים מתוך תפיסה זו. 

דבי ברא"ס, ראשת אגף החינוך, שיתפה בחווייתה כמנהלת חינוך על תפקידו של החינוך הקיבוצי באירוע קשה מנשוא בקיבוצה, מצר - חדירת מחבל לקיבוץ שרצח חמישה אנשים. חלומה על החינוך הקיבוצי מעגן את מחויבותו של כל קיבוץ לקיים בבטחה מערכת חינוך ערכית ומקצועית המובלת על ידי צוות אשר המשימה והמעשה החינוכי מהווים עבורם שליחות חיים. צוות המבין וחי את משמעות החינוך מגיל לידה ועד הולדה, ומחויב למעורבות ועשייה ערכית חינוכית בחברה הישראלית. בחלומה החינוך הקיבוצי הוא זרם מוכר ומהווה מקור השראה ולמידה ברחבי הארץ והעולם.

עפרי רביב, ראש אגף צעירים ומעורבות בחברה, הציג את חלומו האישי והחלום של האגף בראשו הוא עומד, לשילוב הרמוני ושוויוני של צעירי הקיבוץ במערכות קבלת ההחלטות של הקיבוצים. זאת על מנת להכניס צורות חשיבה חדשות ומתאימות לדור הצעיר מחד ועל מנת להכשיר את הצעירים למנהיגות עתידית תוך התמודדות אמיתית עם אתגרי המציאות מאידך. בנוסף הדגיש עפרי את החשיבות של מעורבות הקיבוצים והחברים בפעילות חברתית המשפיעה מחוץ לקיבוץ.

בסיכום הציג לין כיצד הכל מתחבר ליצירת "חלום קיבוצי" אפשרי ובר השגה, כאשר התנועה הקיבוצית מהווה גורם מסייע המעביר את הידע בין הקיבוצים ומחבר ביניהם ליצירת השפעה מצרפית משמעותית על החברה הישראלית.

לצפייה במצגת המלאה לחצו כאן

התהליך, אשר החל כאמור בכנס בשיתוף ממלאי התפקידים הבכירים בקיבוצים, יהיה רחב ככל האפשר ויכלול שימוש במגוון כלים לשיתוף ציבור, במטרה להגיע למספר רב של חברי קיבוצים בכל רחבי הארץ- דרך מפגשים אזוריים, שימוש באמצעים דיגיטליים ועוד.

במהלך הכנס, הוזמנו ממלאי התפקידים להביע את דעתם על התהליך ונשאלו  כיצד ניצור ערך ונמקסם את הפוטנציאל של מסע זהות משותף עבור הקיבוצים והחברים, התנועה, וההנהגות? – שאלות אלה ועוד, נשאלו במסגרת שיח רבים בכנס. המשתתפים הדגישו את החשיבות ביצירת חיבור, הצורך ביצירת אנרגיה מתחדשת שתחזור לקיבוצים והתחושה שיש צורך לעבור ממצב של השרדות, ליצירה משותפת. עלו גם חששות וסקפטיות לגבי רצונם של חברי הקיבוצים להיות שותפים למהלך כזה. לצד החשש כי השונות בין הקיבוצים ובין החברים גדולה מדי, עלתה גם השאיפה לשוב ולייצר משמעות ועשייה משותפת שתחבר בין הקיבוצים והקיבוצניקים בכל רחבי הארץ. 

מנכ"לית התנועה , הדס דניאלי-ילין: "אנחנו מרגישים שהגיע הזמן לחדש את החזון של התנועה כולה, לייצר תמונת עתיד רצויה ולחולל שיח זהות כלל קיבוצי. יצאנו משנות המשבר, רוב מכריע של הקיבוצים נמצא בתנופת קליטה והתפתחות וזה הזמן לשאול את עצמנו- איפה היינו ולאן אנחנו הולכים, מה המשותף בינינו ואילו ערכים חשוב לנו לקדם ולכן יצאנו לתהליך לחידוש החזון של התנועה כולה ולדיון על הזהות המשותפת הייחודית לנו.

במושב "מחפשים שותף? צעירים שותפים בקהילה" השתתפו בר אלמקייס, אורטל בארי והילה שפר, שסיפרו כל אחת ואחד את סיפורם האישי על פיתוח מעורבות צעירים בקהילה.

במושב "חדשנות ניהולית יישומית בקיבוץ" הציגו חברות אגף חברה וקהילה למשתתפים ולמשתתפות את האתגר הניהולי הקיבוצי העכשווי, המתמודד עם המתח בין הרצון להגברת המעורבות של חברי הקיבוץ לבין אפקטיביות ניהולית.

המושב "ניהול אירוע משברי בקיבוץ" עסק בתוצר שהוכן במועצה האזורית גליל עליון, שבמהותו מהווה כלי שימושי למנהל קהילה לניהול אירוע משברי. הכלי מוליך את מנהל הקהילה באבני דרך מובנים מפרוץ האירוע ועד סיומו, תוך רשימת תיוג ושאלות מנחות, כך שניהול האירוע יהיה מובנה ושיטתי.

במושב "גן ותיקים – חיזוק הקיבוץ כקהילה רב דורית" אותו הובילו אגף חברה וקהילה ביחד עם אגף החינוך, ניסו לברר את האינטרס הקהילתי ביצירת קשרים משמעותיים ורציפים בין דוריים.

במושב על "החקלאות הישראלית - נכס או מכס" השתתפו ח"כ עומר בר-לב, הכלכלן פרופ' עומר מואב, מנכ"ל התאחדות חקלאי ישראל אבשלום וילן, יו"ר שולחן הארגונים הכלכליים בקיבוצים יעקב בכר, ומנכ"לית מועצת החלב מיכל קראוס, ודנו בטענה שהחקלאות הישראלית המתוכננת מזיקה לכלכלה הישראלית וגורמת לעלייה ביוקר המחייה.

במושב הבנייה והשיוך ניסו להבין איך מוזילים את הקליטה והבניה והתמקדו בסוגיות אקטואליות העומדות במרכז סדר היום של לא מעט קיבוצים, שככל הנראה חשיבותן רק תלך ותתעצם. במושב עלו תובנות ומחשבות חדשות על תהליכים שיש  לאמץ, והוא חידד את הצורך לבנות מתודולוגיות חדשות לעתיד הקרוב והרחוק.

במושב של אגף צעירים ומעורבות בחברה בנושא ״עושים שינוי: התנועה הקיבוצית כתנועה חברתית״ הדגישו את חשיבותן של תנועות חברתיות היום בעיצוב סדר היום הציבורי, תיארו את המהלך ההיסטורי שעשתה התנועה הקיבוצית מהיותה תנועה חברתית אידיאלית לשינוי המציאות, דיברו גודל ההזדמנות של התנועה הקיבוצית לשינוי המציאות בתחושת החיבור לזהות הקיבוצית של החברים, לערכים, המשאבים הרבים וההזדמנות הפוליטית. וקרא לתנועה הקיבוצית להצטרף למאבקים חברתיים ברמה הארצית. 

במושב על הסרט "הצלילה" שכתב וביים יונה רוזנקיאר, בן קיבוץ יחיעם, המככב בסרט לצד 2 אחיו, שיתף היוצר את קהל החברים במה שעבר כבן קיבוץ בתקופה שבה עזבו רבים מחבריו, והוא המשיך להיות פעיל בקיבוץ. במושב ישבו גם ירון פוקס - יו"ר הקיבוץ ועידן רז - מנהל הקהילה שהוא גם חברו הטוב. הם סיפרו מהצד שלהם על התהליך הקהילתי שעבר הקיבוץ על מנת לגייס את שיתוף הפעולה של ההנהלות והחברים ואת מעורבותם בסרט, והשפעת הסרט על המארג החברתי.

היום הראשון של הכנס הסתיים בפאנל "תכנון המרחב הקיבוצי ב-2048", בפאנל שהנחה מזכ"ל התנועה דיברו ד"ר רותי פרום-אריכא, מנהלת הרשות לתכנון במשרד החקלאות, דוד לפלר, יו"ר הוועדה המחוזית במחוז דרום, אסנת קמחי, סמנכ"לית לענייני הכפר במשרד השיכון ואהוד יוסטמן, מנהל האגף לתכנון מקומי במנהל התכנון.

ניר מאיר פתח ואמר: "אף פעם לא בחנו באופן נכון את התמונה של התנועה הקיבוצית כחלק מהמארג הכולל, הגדול, שנקרא מדינת ישראל. הזמנו ארבעה אנשים שיציגו איש ואישה מזווית הראייה שלו ושלה, את מדינת ישראל של 2048. כשאתם מכניסים את הנתונים האלו לתוך תפיסת העולם ואל המציאות, מבינים שלא רק שאנחנו לא השחקנים היחידים, אנחנו לא השחקן הקובע".

אחריו דיבר אוהד יוסטמן, שאמר: "אנחנו עסוקים בהכנת תוכנית אסטרטגית כלל ארצית, והדבר הראשון שעלה והכי חריף הם צרכי הבינוי. חייבים להבין תוך 25 שנה יוכפל מספר יחידות הדיור ממה שיש וכך זה יימשך כל 20-25 שנים. אנחנו עוברים כבר מאות ישובים ובוחנים את המרחב ואת הישוב והקיבוץ. גילינו כמובן שכל יישוב הוא עולם, ולכן הפתרון התכנוני צריך להיות נכון לאותו הישוב או הקיבוץ. היתה חולשה גדולה במגזר הכפרי אחרי המשבר הגדול וזה יצר בעיות וחוסר הבנה של תכנון – גם בבניה וגם בכניסת תושבים חדשים, שהיו לא פעם במאסות גדולות ולא מתאימות."

ד"ר פרום אריכא: "לפני חמש שנים סיימנו מסמך תכנון מדיניות מפואר שהמוטו העיקרי שלו היה שמירת שטחים פתוחים. מאז כל המגמה השתנתה וברגע שהפכנו למדינה שעוסקת במצוקת דיור, הכל התהפך – השטח הפתוח הפך לפחות חשוב, מה שחשוב הוא פיתוח אורבני, הרבה מאוד יח"ד במקומות מרוכזים, כאשר המרחב הכפרי לא ממש מעניין. התפקיד שלנו הוא להסתכל על המדינה לא כקוטוביות בין המרחב הכפרי למרחב האורבני, אלא כמארג של אזורים שלכל אחד יש את הייחוד שלו. אני לא מקבלת ניסיונות להראות פגיעה של המרחב הכפרי בערים. המרחב הכפרי נותן אוויר, שטחים ירוקים ופתוחים. זה האתגר בתכניות הכוללניות – לעשות שינוי בלי לאבד את האופי והייחוד, לפתח מנועי צמיחה מתאימים לכל אזור ואזור – חדשנות במרחב הכפרי."

דוד לפלר: "אני מאוד אופטימי ממה שאני רואה, לפחות בנגב. מה שמעניין זה מה שקורה בדרום ובצפון. יש פה תופעה שאין לי הסבר מלא אליה אבל היא מאוד חיובית – גם בקיבוצים ובמושבים שיושבים על הגדר בעוטף עזה יש ביקושים עצומים. דבר שני – כולם רוצים להיות חברי אגודה. זה לא אותן הרחבות – נותנים לי בית בתנאים טובים מודל של פרבר. לא – אנשים רוצים להשתלב ולהיות חברי אגודה, זה לא מפחיד אותם. יש משהו בדורות הצעירים – חזרה לקהילתיות. יש עתיד גדול לקהילתיות וחיפוש של איכות חיים אחרת. הדבר השלישי שהוא חיובי – הקשר בין הקיבוצים והערים שצמודות אליהם."

אסנת קמחי: "אני רוצה להזכיר לכולנו מה קרה למגזר הכפרי בשנים האחרונות – כולם היו קיבוצים שיתופיים, הרוב עשו הרחבות קהילתיות והרוב חזרו לקליטה קיבוצית. במקביל, יש קיבוץ שיתופי ומתחדש ומשייך וקליטות מסוגים שונים. צריך לזכור את כל השינויים האלה. מהצד מסתכלים על זה כמו טלטלות שהולכות מכיוון אחד לכיוון שני. אם מביטים אל 2048 – צריכים להגדיר מה זה המגזר הכפרי, איך הוא רואה את עצמו ולאן הוא רוצה ללכת. האם שכונות עם גדרות שמפרידות וחניות פרטיות? איך יוצרים תמהיל נכון של יח"ד? האם המגזר הכפרי הוא רק חקלאי? איזה עוד שימושים אפשר לעשות?
אנחנו רוצים לעשות חשיבה משותפת – תמהיל יח"ד, צפיפות, איך ייראה הפיתוח – רוחב כבישים, שבילים.  אין ספק אנחנו צריכים להיות חלק מהפתרון לבעיה הזאת של איך נראה ב-2048, ההסתגרות שלנו בתוך עצמנו היא לא לטובתנו."

ברשימה ניתן למצוא מנהיגים חברתיים, חינוכיים ועסקיים, שונים זה מזו, אך משפיעים כולם על קהילותיהם והחברה הישראלית, ויוצרים כל אחד בדרכו חברה טובה יותר.

קדם לטקס מפגש בין הצעירים המשפיעים, לחברי אגף צעירים ומעורבות בחברה. מטרת המפגש הייתה לייצר היכרות בין הצעירים ובינם לבין מחלקות האגף. כמו כן הייתה זו הזדמנות לייצר שיח סביב מקום הצעירים בקיבוציהם, בתנועה הקיבוצית ובחברה הישראלית.

במהלך הטקס קיבלו הצעירים תעודה ושי מניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית ומיכל קראוס, מנכ"לית מועצת החלב ויו"ר וועדת הבחירה.

כמו כן, גם יובל אופק שני, נציג הצעירים המשפיעים, אמר: "התנועה צריכה קיבוצניקים ואנשים שמבינים ומערכים את עולם הערכים הקיבוצי במערכת בציבורית. גם המדינה זקוקה לקיבוצניקים ולעולם הערכים הקיבוצי. התנועה הקיבוצית ואנשיה, יכולים וצריכים לעמוד בחזית המאבק על דמותה הערכית של מדינת ישראל."

שלושת הדוברים סיפרו על החיבור העמוק לזהות הישראלית שלהם, אבל גם על המורכבות המתלווה לכך.

מייסם ג'לגולי: "אני חיה כל החיים שלי בחברה הישראלית, אנחנו כערבים נחשפים לישראליות ולחברה הישראלית הרבה יותר משהחברה היהודית נחשפת לחברה הערבית בישראל. כשאני שומעת אמירות שהערבים לא רוצים להשתלב אני שואלת את עצמי, איפה האנשים האלה חיים? מאז שהייתי נערה תמיד ידעתי מי אני ובאיזה מציאות אני חיה ושאני צריכה להתאים את עצמי למציאות שבה אני חיה. אני מאוד שלמה עם הזהות שלי. ואני רוצה להרגיש חלק, להיות שווה בין שווים ושיהיה צדק. זה לא אומר שאני לא שייכת לחברה הישראלית, אני דואגת לחברה הישראלית כמו כל אחד אחר. מבחינתי ישראלי זה מנעד רחב של זהויות ותרבויות שחיים פה."

יהודה משי זהב: "נולדתי בבית שכולם מכירים כנטורי קרתא, חרדים שמתנגדים לעצם הרעיון הציוני. היו מחנכים אותנו כמו שמחנכים ילדים – יש דוגמא חיובית ושלילית והיו אומרים למי שעשה משהו שלילי – זה ציוני. מבחינתנו השוטרים היו אויבים. היינו בטוחים שאנחנו מרכז העולם ואנחנו מנהלים את העולם. את השינוי עברתי בשנת 1989 אחרי הפיגוע בקו 405. היום בשבילי הדרגה הכי גדולה ונעלה זה ישראלי שמוכן למסור את נפשו למדינת ישראל. אני מזדהה עם תשעים אחוז מהדברים שמייסם עושה. העשרה אחוז של ההתנגדות לכיבוש – כאן אנחנו לא מזדהים."

דני אדינו אבבה: "אנחנו פה כי אנחנו מייצגים פלחים שונים בתוך החברה הישראלית. החתך הזה משרת הרבה מאוד פוליטיקאים. אנחנו לא הצלחנו להגיע להגדרה מהו הישראלי המצוי 2020. לי קשה מאוד להשיג עבודה כי אני לא דומה לכם, אני זר. זה מרתיח אותי כי אנחנו בסופו של דבר אנשים, לא משנה איזה צבע ואיזה מוצא יש להם, הזכות להתפרנס היא ערך. ארבעים אחוז מיוצאי אתיופיה נולדו בארץ. שפתם עברית, נטולי מבטא. אין להם שאיפה אחרת – הזהות שלנו היא זהות ישראלית"

גנץ: "תודה שאתם מיישבים את הארץ - בצפון ובדרום. תודה להוריכם שבנו את המדינה ולכם - הממשיכים לבנות אותה. תודה על כל הפעילות החברתית והחינוכית, וההתגייסות לכל משימה לאומית -  בצבא, בתנועות הנוער ובכל מקום. החקלאות היא קודם כל הביטחון התזונתי שלנו והביטחון שלנו בגבולות. אני מתכוון להתייחס לחקלאות אחרת. אני קודם כל מתכוון להתייחס אליה מתוך רצון לפתח אותה. אני מתכוון להעביר תוכנית לאומית רב שנתית לטיפול בחקלאות, לדאוג ששר החקלאות יאמין בחקלאות, יהיה איכפת לו מהחקלאות. שר החקלאות ישרת את החקלאות ויממש את התוכנית. אני אדאג שהחקלאות תתקדם ותתפתח לעוד אפיקים: נטפל במחירי המים, ובסוגיית הקרקעות בתחום היישוב - כי המדינה אינה סוחרת בקרקעות אלא צריכה לדאוג שהקרקעות ישרתו את האזרחים".

פרץ: "אנחנו דואגים להתיישבות העובדת לא ממקום סקטוראילי – אלא כאינטרס לאומי וערכי ראשון במעלה. תנועת העבודה תמיד היתה ותמיד תהיה הבית של ההתיישבות העובדת בישראל. זו שותפות ערכית, היסטורית, שרלוונטית היום יותר מתמיד. יותר ויותר נשמעים קולות של שופרות הימין הקיצוני, שהפך לימין כלכלי נאו ליברלי משולח רסן, תוקפים את החקלאות הישראלית, מאשימים אותה ביוקר המחיה, וטוענים שהיא חסם לצמיחה כלכלית. אך אנחנו יודעים: בדיוק ההפך הוא הנכון. יוקר המחיה הוא תוצאה של פערי תיווך עצומים, של כסף שלא הולך לחקלאים כפי שמגיע להם – אלא לאחרים שגוזרים קופון על החקלאי והאזרח כאחד, ומשסעים את הצרכן בחקלאי כדי להמשיך את מדיניות העושק. נהפוך את המגמה הזאת. נתפח את החקלאות והחקלאים במקביל להורדת יוקר המחיה."

הורוביץ: "העבודה גשר מרצ היא הבית הפוליטי של ההתיישבות העובדת. חסכנו לכם את ההתלבטות של עשרות שנים: הפעם העבודה ומרצ הולכות יחד בפתק אחד. חשוב יותר להכניס לכנסת את אילן גלאון, עמר בר לב או איציק שמולי מאשר אלמונים מהעשירה הרביעית של כחול לבן, שעמדותיהם לא ידועות. כשאתם מצביעים לנו, אתם יודעים שאפשר לסמוך עלינו. אנחנו נקדם תהליך מדיני, אנחנו מחוייבים לקידום השלום, נעצור את יוזמות הסיפוח ונחדש את המשא ומתן עם הפלסטינים. נעמוד לצדכם בנושאי דיור, זכויות קרקע, וחינוך. נגן על החקלאים מפני יבוא פרוע והרס המשקים".

שקד: "אני רואה בהתיישבות העובדת ובחקלאים חלוצים  שמחזיקים את אדמות הלאום ומבטיחים ביטחון תזונתי. מאז ומתמיד הערכתי וכיבדתי את המגזר החקלאי, ואני מחוייבת אליו גם אם אין לי ערך אלקטורלי בכך. החוק הראשון שהעברתי בכנסת היה החמרת ענישה על פשיעה חקלאית. ביקשתי פרקליטים יעודיים לפשיעה החקלאית במחוז צפון ודרום". לעניין תיקון 116 הוסיפה: "חוק קמיניץ השיג תכליות שלא התכוונו אליהם. אנחנו בודקים, איך אפשר לשנות את החוק והתקנות שמושבניקים ותיקים וקיבוצניקים ותיקים לא יפגעו מזה."

יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק הרצוג: "בשנה וחצי שאני יו"ר הסוכנות היהודית אין כמעט יום שהתנועה הקיבוצית לא עולה מאיזשהו שיח שנוגע לעשייה ציונית ויהודית מרשימה והיסטורית מאוד. התנועה הקיבוצית תמיד הייתה בחזית של הקשר בין ישראל לתפוצות. לא רק בבניין הארץ וגאולת האדמה או מעשיים חברתיים ופוליטיים בעלי משמעות, אלא גם בעלייה וקליטה והקשר עם התפוצות.  גם כיום מתמודדת התנועה בגאון בהקשר של הקשר עם התפוצות."

יו"ר קק"ל, דני עטר: "מתוקף תפקידה ההיסטורי פועלת קק"ל מאז הקמתה ועד לימים אלו למימוש החזון הציוני, דרך גאולת הקרקעות וההתיישבות בארץ, לקידום ערכי הציונות ואהבת הארץ. השנה השיקה קק"ל את חזונה לישראל 2040, ״רילוקיישן ישראלי- קק״ל בונה את ארץ המחר״, תכנית שמטרתה הבאת מיליון וחצי תושבים חדשים לנגב ולגליל באמצעות הפיכת אזורים אלו למרכזי הייטק וטכנולוגיה בין-לאומיים שיושתתו על כפרי הייטק, קמפוסים מדעיים ומרכזי פיתוח מהמשוכללים והאיכותיים שנראו באזור ובכלל. בצידם נבסס ערים חכמות שמסוגלות לקלוט אוכלוסייה צעירה, חזקה ושוקקת חיים – ולספק לה את מכלול הצרכים. כך אנו מקווים למשוך משקיעים ויזמים, מהנדסים ומתכנתים, משפחות צעירות וסטודנטים מהארץ ומהעולם. במקום רילוקיישן לעמק הסיליקון בקליפרוניה הם יבקשו רילוקיישן לבאר-שבע וקריית-שמונה, נצרת עילית ודימונה אנחנו הולכים למהלך גדול מאוד והתנועה הקיבוצית חייבת להיות שותפה מלאה לתהליך הזה".

"הממלכתיות 2020", אמרה פלמור, "היא לא הממלכתיות של בן גוריון, התפכחנו מהמחשבה שאפשר להכניס את כולם לכור היתוך. בחברה הישראלית יש הרבה יותר מארבעה שבטים וזאת מורכבות מאוד גדולה." מה שיכול לבנות אמון ולחזק את היכולת של הציבור להאמין בשירות הציבורי שלו, הוסיפה פלמור, זה הגיוון: "אם כל אחד ירגיש שאם ירצה הוא יוכל להיות במקומות המשפיעים האלה -  זה מה שמייצר הזדמנות לאמון."

"במציאות של ישראל 2020 אנחנו רוצים שלאנשים תהיה זהות, שיהיה לנו קשב למקומות שאנשים באים מהם ולצרכים שהם מסוגלים לבטא יותר טוב מכל אחד אחר. אנחנו צריכים לעבוד בכך – הממלכה צריכה להיות כזאת שכל אחד ירגיש שהיא יכולה להיות שלו, שכל אחד יוכל לבוא ולהשפיע ושלא ניבהל מזה שאנשים רוצים לבוא להשפיע. אנחנו צריכים לשאוף לכך שאנשים יראו בשירות הציבורי מקום טוב ולגיטימי להיות בו ושיעשו את זה תוך ראיית התמונה הכוללת וקידום טוב משותף".

כללי – לאור האסטרטגיה שהארגון הגדיר בשנה קודמת, אני אסקור את ההתפתחות של הפעילויות הרלוונטית במהלך השנה האחרונה. העיקרון המנחה ע״פ האסטרטגיה הוא יצירת ערך כלכלי למגזר הקיבוצי ואפשרויות של מינוף הפעילות גם בתוך המגזר וגם מחוץ לו.

מגמות מרכזיות – החבר הוא לקוח בנוסף לקיבוץ ולכן נתמקד גם בחבר הבודד. לדוגמא, בתחום החשמל, במעבר ממכירה לקיבוץ למכירה לחבר הבודד. תחום החשמל בעולם עובר ממכירה לגורמים גדולים למכירה ישירה לצרכן הבודד והקיבוצים מאוד רלוונטיים לכך, למשל במקומות בהם הקיבוצים הם מחלק היסטורי. המודל מאפשר לקיבוץ ולחבר הבודד להתקדם לרשתות חכמות, שילוב רכבים חשמליים ועוד.

תרומה לתנועה הקיבוצית: בהתאם לאישור האסיפה הכללית של האגודה ובתיאום עם התנועה, נתנה בשנת 2019 תרומה בהיקף של 2 מיליון ₪ לגופים החברתיים של התנועה.

חיזוק קשרי בעלים – אנו פועלים להפוך את הארגון לכמה שיותר שקוף ונגיש, מעבירים מידע ישירות לחברי הקיבוצים ולבעלי התפקידים. נמצאים כרגע בשלבי החלפה של חלק מחברי הדירקטוריון של משקי הקיבוצים. פנו מעל 100 מועמדים טובים ועו"ד יעל לוטן מעין השופט מרכזת את צוות האיתור ביחד עם עו"ד עומרי רותם משמיר ואבישי לזרוביץ מרוחמה ושאול אשכנזי ממעגן מיכאל והם ייפגשו עם כל המועמדים. השאיפה ל 50% מהדירקטורים הם נשים עם ייצוג לאזורים.

לסיכום – שינוי בארגון והתאמה לאסטרטגיה, ארגון ארצי שמייצר ערך לקיבוצים וגם לחברי הקיבוץ עצמם, התבססות על תקשורת ישירה וטכנולוגיה מתקדמת.

אלעד שלף, מנכ"ל ביטוח חקלאי: 
"מה שקרה באירוע הזה זה קודם כל הוכחה שהטבע לא חס על אף אחד. כשזה קורה, צריך חברת ביטוח שמבינה את התפקיד שלה ואת מקומה בתוך שיקום הטרגדיה. צריך לשאול למה ביטוח חקלאי יודעת לעשות את זה. ביטוח חקלאי היא קודם כל ואחרי הכל חברת ביטוח חזקה שצריכה לייצר רווחים, לחלק את הרווחים האלה וכשמגיע משהו רע – להביא את היכולות הכלכליות שלה ואת הלב שלה בכדי לפתור את האירוע. זה לא אומר שאנחנו משלמים מה שלא מבוטח אבל כל הגישה היא גישה אחרת לגמרי מזו של חברת ביטוח מסחרית רגילה. ביטוח חקלאי חילקה בארבע שנים האחרונות כמעט 100 מיליון ₪ דיווידנדים. השנה חילקה 20 מיליון וב-2020 הצפי הוא 50 מלש"ח. הדיבידנדים האלו מחולקים על בסיס הפרמיות והבעלות אבל יש עוד סכום– ביטוח חקלאי משלמת כ- 360 מלש"ח בתביעות בשנה. ענף הביטוח, כמו כל ענף מייצר מורכבות ועמימות שמתוכן הוא מייצר רווח על חשבון הלקוחות. די שיוכל להרוויח. ביטוח חקלאי מנצלת את העמימות הזו בכדי לוודא שהלקוחות שלה מקבלים את כל מה שמגיע להם."

יאיר מנע, יו"ר קיבוץ הראל:
"מדובר בשריפה בממדים ובעוצמות בלתי נתפסות. היינו 21 ימים מחוץ לקיבוץ, נשרפו לנו כ-5000 מ"ר אזבסט, זה הפך את האירוע לפיגוע אטומי – אי אפשר היה להיכנס לתקן את התשתיות שנפגעו. הרבה בזכות מועצה אזורית מטה יהודה עברנו את הארוע הזה בשלום. עשרה בתים נפגעו, כשישה נשארו רק עם המפתחות. זה לא היה פשוט בכל הרמות. 
ביום שאחרי היינו צריכים להתמודד עם עשרות נושאים. אזבסט, תשתיות. וכמובן לעבוד מול הביטוח – צינור חמצן שלנו. הלויאליות הזאת הוכיחה את עצמה מעל ומעבר, גם הערבות ההדדית התנועתית וגם העניין של להיות בקשר עם ארגון שהוא קשור אליך, מעל לכל ספק. 
שמח להגיד שלמעט משפחה אחת חזרנו לקיבוץ, התמודדנו עם היתרים ועם הקמת שכונה. החזרנו את התושבים לשטח המחנה. כל זאת תודות להרבה אנשים טובים – ח"כ אלון שוסטר שעזר לנו מאוד, ניר מאיר ומטה התנועה הקיבוצית שלקחו את האחריות ואת המושכות וסחפו אחריהם רבים וטובים, מ.א. מטה יהודה וראש המועצה זה משהו שחייבים לציין, ביטוח חקלאי עזר לנו מאוד והוציא אותנו מהרבה תסבוכות, קרן קמ"ע של התנועה הקיבוצית שתמכה בנו, הקיבוצים – עשרות קיבוצים שתמכו ולא רק בכסף, למשל בט"ו בשבט היו נטיעות שהשתתפו בהן עשרות רבות של אזרחים. ולחברי קיבוץ הראל שגילו את העוצמות שקיימות בתוכם. תודה לכולם."

מנכ"ל תנובה, אייל מליס :"מבחינתי זה הרבה יותר מסמלי לדבר בפני הפורום הזה. חשוב לי להדגיש - תנובה והחקלאות הישראלית – חד הם. ויותר מזה, תנובה זו גם הפריפריה ולא רק החקלאות. 
אנחנו מקבלים תוצרת מ-1700 חקלאים על בסיס יומי במספר ענפי חקלאות. החברה יושבת כמעט על כל שרשרת הערך, ואנו מייצרים ערך בכל מקום שאנחנו נמצאים. 
יש לתנובה 33 אתרים מקרית שמונה ועד אילת  ואנחנו גאים ש 4300 עובדים שלנו גרים בפריפריה". 
מנכ"ל תנובה הדגיש: "שמנו לנו למטרה לספק פתרונות תזונה לכל גיל ולכל שלב בחיים, לספק מזון לפי דרישת הצרכנים. יחד עם זאת, חברה צריכה להתחשב בכלל בעלי העניין ובהם העובדים, הלקוחות, החקלאים, הקהילה שבה היא פועלת, איכות הסביבה –  ולחשוב איך היא משרתת את כולם. חברה שיודעת לנווט בין כל בעלי העניין ולבנות אמון עם כולם, תהיה חברה טובה. חברה שטובה לעסק וחברה שטובה לציבור כולו".