מטה התנועה מסייר בקיבוצים: והפעם – רגבה וכברי

תחילה, הגיע מטה התנועה הקיבוצית לרגבה בבוקר יום שני. המושב נוסד בשנת 1946 על ידי קבוצת עולים אשר שירתו יחד בבריגדה היהודית. גרעין ההתיישבות כלל מספר מצומצם של מתיישבים, ומשפחותיהם הצטרפו במהלך ההקמה. המייסדים היו בעיקר אומנים בענף העץ והריהוט. חזונם היה להנחיל את הידע והערכים המקצועיים בתחום העץ בארץ. האדמות שנבחרו להתיישבות היו ממוקמות בין שני כפרים ערבים, מצפון מזרעה ומדרום סמריה (אשר נכבש במבצע בן עמי), מה שהוביל לחיכוכים בין התושבים השכנים למתיישבים. תחילה, הוקם המקום כקיבוץ, אך ב-1949 הוא הפך למושב שיתופי, משום שהעולים מגרמניה לא הסכימו לוותר על השגרה המשפחתית לטובת לינה משותפת של הילדים מחוץ לבית. בשנת 2002 החליטו במושב סופית על סיום המודל השיתופי.

אמת עכו העתיקה עוברת בתוך רגבה, וחלקה גדול ושמור ממנה מצוי בין רגבה ללוחמי הגטאות ולאחר מכן בין לוחמי הגטאות לקיבוץ שמרת.

ענפי משק עיקריים במושב הם תעשייה "מטבחי רגבה" - מפעל רהיטים (נמכר לאחרונה), "רגבה קל" - מפעל לייצור תבניות ליציקת פלסטיק. מתחם מסחרי בשותפות עם חברת ביג. חקלאות - רפת משותפת עם כברי ושמרת, לול רבייה ופיטום, אבוקדו, פרדס וגידולי שדה. 

מטעם רגבה לקחו חלק במפגש יובל רביד (הנהלה עיסקית), אביב מרום (מ. מש"א), אורי פרגו (מנהל קהילה), נועם קישנובסקי (מנהל עסקים), דוד זיו (יו"ר המושב), יורם חן (הנהלה עיסקית), מיכל פרי רון (ר. גרעין צבר), שירי ברנדס (ר. חינוך גיל רך), אפרת מנצור (מ. כספים), אמיר הראל (הנהלת עסקים), ישראל גל (חבר הנהלה) ויונתן זומרפלד (הנהלת עסקים). לביקור הצטרפו גם ראש המועצה האזורית מטה אשר, משה דוידוביץ, ואורית הלפרין – מנהלת מחלקת ישובים במועצה.

בתחילת הסיור נערך ביקור באמת המים ובפעילות שסובבת את האתר. את הסיור הדריך אורי שני מרגבה. אורי הדגיש את החשיבות שבשימור אמת המים. לאורך האמה ישנם מיצגי מים וההולכים בתוואי האתר נרטבים בימי הקיץ. את האתר פוקדים כ 12,000 מבקרים בשנה וכולם מקבלים הדרכות התואמות את גילאי הקבוצות. ברקע מקודמת ביוזמת המועצה, רשות העתיקות ואמת המים רגבה (מושב רגבה). פרוגרמה לחידוש אתר אמת המים והפיכתו למוקד משיכה הממחיש את נושא המים על פני הארץ – כמפעל ציוני מתמשך – מים כמקור חיים. הכוונה לייצר גם מערך חוויתי לימודי אקטיבי, בנוסף יהיה האתר מרחב פעיל לאירועי תרבות יום ולילה, יהיו בו גם תערוכות בנושאי מים. 

בתום הסיור התיישבו כולם לשיחה והצגת המושב במועדון לחבר. מושב רגבה מונה 282 חברים. סה"כ אוכלוסייה כולל ילדים 1,433 נפש. למושב ישנה הרחבה גדולה המונה 92 בתי אב. המושב נמצא בצמיחה מתמדת מאז שנות ה 2000 המושב מתפרנס מחקלאות מטע אבוקדו ואוכמניות, בעלי חיים (רפת). לצד המושב הוקם בשותפות (עם ביג) מרכז מסחרי גדול ביג - רגבה. כמו כן למושב יש חברת סחר (גומא) העוסקת במכירות ציוד ייחודי למטבחים. המושב קיבל החלטה על קליטה לחברות מלאה וביצע שיוך בתים במתווה הקנייני.

תהליכים מרכזיים בהם עוסק המושב: עדכון ושדרוג תקנון המושב, עדכון המבנה הארגוני,  עדכון הסדרי קליטה הטמעת של המנגנון לשיוך פירות נכסים, שדרוג תשתיות, הסדרת שימושים בקרקע מול רמ"י והרחבת הישוב בפיתוח תב"ע לעוד 50 מגרשים.

בצד הקהילתי המושב מהדק את הבקרה על ההסדרים הפסיונים, פרויקט אמת המים והשקת הפרוגרמה, שיפוץ מגדל המים, הסדרת נושא קמינים במושב – נעשתה עבודה מעמיקה בה הגיעו להסדרה הן של העבר והן של העתיד בנושא הקמינים, גרעין צבר – נקלט גרעין אירופאי באוגוסט 2022 זהו הגרעין החמישי. במסגרת זו נעשתה פנייה לפרויקט שיפוץ מבנים של הקק"ל  - מקווים שיאושרו. כמו כן, עוסק המושב בהכשרה להנהלות, החלפת מערכת המידע, העמקת שיתוף הפעולה עם הוועד המקומי.

היעדים המרכזיים בהם עוסק המושב: בניית רשת ביטחון כלכלית למושב. הסרת איומים כלכליים  - מכירת מפעל רהיטי רגבה (בוצע), מכירת חלקה של רגבה בחברת זהבי עצמון (בוצע). ביצוע ויישום תכנית אסטרטגית להאחדת סטטוסים – נעשה בליווי של יועצים ומלווים חיצוניים. ביטול חברת החברים רגבה עתיד – "מכירת" זכויות החברים והיורשים למושב. פדיון זכויות החברים והיורשים במהלך של שמונה שנים. קליטה – מעבר של שמונה משפחות מעצמאות כלכלית לחברות מלאה.

מטה התנועה הציג בפני ממלאי התפקידים בקיבוץ את עיקרי פעילות התנועה והזמין את בעלי התפקידים להיעזר בנו.

בתום המפגש הודה מטה התנועה לממלאי התפקידים במושב על האירוח החם והלבבי וכן על ההצגה הברורה של רגבה למטה.

משם המשיך המטה לכברי. הקיבוץ נוסד בשנת 1949 בגבעה הסמוכה לחורבות הכפר הערבי הנטוש אל-כאברי שהוחרב במלחמת העצמאות ממנו נגזר גם ששמו של הקיבוץ. מקימי הקיבוץ היו חברי קיבוץ בית הערבה, ששכן בצפון ים המלח ופונה לאחר שנתפס על ידי כוחות הלגיון הירדני במהלך מלחמת העצמאות ונהרס בידי כפריי הסביבה. תחילה פונו הנשים והילדים לקיבוץ שפיים בו התארחו כתשעה חדשים, ולאחר מכן התפצלו המפונים והקימו שני קיבוצים - כברי וגשר הזיו. 

בין מייסדי הקיבוץ נמנים חבר הכנסת התשיעית וה-10 דני רוזוליו, הפסל זוכה פרס ישראל יחיאל שמי, הצייר אורי רייזמן ואליהו סלע (רעננה), מהמפקדים הבולטים בפלמ"ח בעת מלחמת השחרור. בכברי נולדו הזמרת ירדנה ארזי, השחקן נבו קמחי ואמן הג'אז אבישי כהן. ביוזמת שמי וחברים נוספים הוקמה בשנת 1997 בקיבוץ גלריה כברי.

ליד הקיבוץ נובעים ארבעה מעיינות טבעיים, עין צוף, עין גיח, עין שפע ועין השיירה, שמהם הקיבוץ והמושבים הסמוכים בן עמי ונתיב השיירה מקבלים את המים. אמת עכו הובילה מים ממעיינות אלו אל עכו. בקיבוץ מטעי בננות ואבוקדו מצליחים, מפעל יציקות מתכת בשם "כבירן" ומפעל פלסטיק בשם "ריאון" מקבוצת פלסאון תעשיות.

מטעם הקיבוץ השתתפו בביקור לירון ברקוביץ (כלכלנית הקיבוץ), נורית מסרי (צמ"ד-קליטה), ענת אדטו (רווחה), רונית גולובטי (מ. מחלק חשמל), גלי מוריה (מנהל עסקים), הילית בלוך (חברת הנהלה), שי גרוסמן (יו"ר הקיבוץ), לימור עמנואל (מש"א), ין ונהורסט (חבר הנהלה), איתן עציון (קרקעות), עדי קיינן (יו"ר אג"ק) וסימונה מנשה (מ. קהילה).

ביקור המטה החל בסיור בגלריית שמי ובסדנת התחריט גוטסמן. את הסיור בגלריית שמי העביר נמרוד כנעני. מכלול יצירתו – פסלים, ציורים, תחריטים ועבודות נייר - מרוכזים כיום במתחם האטלייה. שמי, מחשובי הפסלים והציירים בארץ וזוכה פרס ישראל לפיסול, עסק באמנות באופן מלא ונאבק על הכרה בעבודת האמן בתוך הקיבוץ. הוא היה מעורה בחיי המשק ונשא בתפקידי מפתח שונים תוך שמירה על מקומה המרכזי של האמנות בחייו. רבות מיצירותיו מוצבות במקומות מרכזיים ברחבי הארץ. המקום שימש בעבר כסדנת הפיסול שלו, וסביבת העבודה וכן מורשתו האמנותית נשמרים במקום זה, שהפך לחלל גלריה מדהים ביופיו. את האטליה מקיף גן פסלים רחב ידיים מעשה ידיו, המשקיף לנוף המרהיב של הגליל המערבי.

משם המשיכו כולם במעלה השביל לסדנת התחריט גוטסמן. הסדנה לתחריט נועדה להיות מקום יצירה לאמני ציור והדפס מהארץ ומחו"ל ומוקד משיכה לקהל תיירותי שוחר אמנות, ואכן אמנים רבים פוקדים אותה מדי שנה. בשנת 1996 הגיעו לכאן לראשונה רחל ודב גוטסמן, אספני אמנות ןפעילים בתחום האמנות הפלסטית והמוסיקה בארץ ובחו"ל. זו היתה תחילתה של התקשרות וידידות בין בני הזוג גוטסמן לבין צוות הסדנה והקהילה בכברי. בשנת 2000 בעקבות פגישה בניו-יורק עם ג'ים דיין, אמן אמריקאי, צייר, פסל, צלם ורב-אמן בשטח ההדפס, יזמו מפגש במתכונת כיתת אמן, שהתקיים בסדנת התחריט בקיבוץ כברי, בה שהו ויצרו במשך 10 ימים, יחד עם 12 אמנים ישראלים.

בשנת 2006 יזמה משפחת גוטסמן את ההרחבה לסדנת התחריט, ובשיתוף עם קיבוץ כברי הקימו מבנה חדש, בו בנוסף לחלל העבודה גם שתי גלריות המציגות את "פירות" הסדנה. רעיון הרחבת המבנה עלה בקנה אחד עם תוכניות מוזיאליות שעלו עוד קודם והאדריכל אסף גוטסמן, שתכנן את מבנה המוזיאון כעשור קודם לכן, תכנן את מבנה הסדנה המחודש. שמה של הסדנה הוסב ל- "מרכז גוטסמן לתחריט".

בתום הסיור התכנסו אנשי התנועה לשיח עם הנהלת הקיבוץ וחברים בחדר הישיבות. כברי הינו קיבוץ מתחדש המונה 260 חברים. סה"כ אוכלוסיה כולל ילדים כ 1000נפש. בכברי קיימת הרחבה קהילתית 72 בתים והיא ברובה מאוכלסת עם בנים. בשנת 2006 הוקמה בכברי אגודה קהילתית המאגדת בתוכה את חברי הקיבוץ ותושבי השכונה. בכברי גיבשו חזון משותף לאגודה הקהילתית ולקיבוץ. 

כברי עבר מספר תהליכים בעשור האחרון. בשנת 2013 סיום חוב הסדר הקיבוצים והקמת קרן מילואים לפנסיה. שדרוג תשתיות למקטעים של 6 פעימות בשכונות הקיבוץ כל מקטע עורך כ שנתיים. שדרוג התשתיות יסתיים ב 2025, סה"כ הושקעו בשדרוג כ 45 מליון ₪. בשנת 2018 הסתיים תהליך לשיוך פירות נכסים והקפאת הוותק בקיבוץ. ב 2019 עודכן תקנון הסיעוד שהתקבל בשנת 2013. קליטה – בשנת 2019 אושר נוהל קליטה חדש לקבלה לחברות מלאה בקיבוץ בשני מסלולים. קליטת בעלי נכסים וקליטה לשכונה חדשה שמוקמת.

פרוייקט מדד קהילתיות שהובילה המועצה האזורית מטה אשר התחבר לתהליך הקיים בכברי של בינוי קהילה בהובלת שלמה אדטו מנהל האגודה הקהילתית. התקיימו פגישות עם קבוצות מיקוד בהן הוסכם להתקדם ב 4 תחומים שיהוו עוגן חשוב לתחושת המעורבות והשייכות בקהילה.

• צוות קהילה: מתוכננים 4 טיולי קיבוץ במהלך 2023
• צוות לשיפור המועדון לחבר: בניית תובנות ומסקנות להמשך פעילותו של המועדון
• צוות לשיפור הפאב: ניצול מקסימלי בהיבט החברתי
• צוות קולטים וערכים: הכנת תוצרים למשפחות ואנשים שמגיעים לכברי.

בהובלה של כל הפרוייקטים ובתהליכים משתתפים כ 40 איש כולם בהתנדבות.

חינוך: בכברי קיימת מערכת לגיל הרך מבית התינוקות ועד גן חובה ומערכת חינוך חברתי ענפה. כמו כן בתוך הקיבוץ קיימים שני בתי ספר אזוריים, בית הספר היסודי "מעינות" ובית הספר התיכון "מנור כברי" – בית ספר לאומניות ומדעים. חטיבת הביניים "מנור כברי" נמצאת בקיבוץ אילון.

המגזר העיסקי בכברי כולל שני מפעלים "כבירן" ו"ריאון". כבירן נמצא בבעלות כברי ואילו ריאון נמצא בשותפות עם מעגן מיכאל. החקלאות בקיבוץ מתבססת על מטעי אבוקדו, לולים באינטגרציה, רפת בשותפות עם שמרת ורגבה וממוקמת ברגבה. כל הפעילות מתואגדת ונמצאת תחת תאגיד כברי אחזקות שנמצא בבעלות הקיבוץ.

איומים והזדמניות במגזר העיסקי

קרקעות:

• הקשחה הולכת וגוברת של מדיניות רמ"י.
• הפקעות קרקע.
• ניצול פוטנציאל הקרקעות במשבצת החקלאית אל מול יוזמות של רמ"י.

חקלאות:

• תלות גדולה במטעי האבוקדו כמפרנס עיקרי. הגידול המאסיבי בנטיעה חדשה של מטעי אבוקדו בארץ ובעולם.
• בננות, מחירים במגמת ירידה נוכח ריבוי מטעים חדשים בארץ.

תעשיה:

• ביסוס והגדלה של הרגל התעשייתית

אתגרי הקיבוץ: 

1. חיזוק הקשר בין הקיבוץ והאגודה הקהילתית תוך בניית זהות יישובית משותפת.
2. עדכון חזון הקיבוץ ביחד עם האגודה הקהילתית.
3. חשיבות הגדלה של חברי הקיבוץ.
4. להיות ער למשמעות בה מספר החברים ילך ויקטן.

מטה התנועה הציג בפני ממלאי התפקידים בקיבוץ את עיקרי פעילות התנועה והזמין את ממלאי התפקידים להיעזר בו. בתום הביקור הודה להנהלת כברי על הסיור והשיח המעמיקים.